תנ"ך - וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם: (בראשית פרק לב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: (בראשית פרק לב פסוק ד)

טקסט בלבד:

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: (בראשית פרק לב פסוק ד)

תיקון קוראים:

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: (בראשית פרק לב פסוק ד)
וּשׁלַח יַעֲקֹב אִזגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוָת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרעָא דְסֵעִיר לְחַקלֵי אֱדוֹם :

ארצה שעיר - ל'.

וישלח יעקב מלאכים - מלאכים ממש (ראה ב"ר עה , ד). ארצה שעיר - לארץ שעיר; כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"י בסופה (יבמות יג , ב).

הנה ידענו , כי ארץ אדום בין חרן ובין ארץ ישראל. וזאת התשובה על הגאון , שאמר (אמונות ודעות ע' קלז) , כי סיני ושעיר ופארן (ראה דב' לג , ב) סמוכים הם. ואלה המלאכים היו מעבדיו.

וישלח יעקב מלאכים - 'מלאך' מגזרת 'מלאכה'; וכל דבר שהוא ברשות האדם יקרא לו 'מלאכה' , וכן הוא אומר "לרגל המלאכה אשר לפני" (בר' לג , יד) , והיא הצאן והבקר , שאמר למעלה "עלות עלי" (שם , יג); וב'אלה המשפטים': "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" (שמ' כב , ז). וכאשר ישלח אדם שלוחו למקום חפצו יקָרֵא 'מלאך' , בעבור שהוא ברשותו לעשות מלאכתו , ובעבור כי כל אשר יחפוץ השם יעשה על ידי מלאכיו וישלחם למקום חפצו , על כן נקראו 'מלאכים' , שיעשו מלאכת השם. ובלשון ערבי יקָרֵא 'מלכ' כל דבר שהוא ברשות האדם. ארצה שעיר - כי שמע כי שם נתיישב ותרב גדולתו שם; והיא הארץ שתקרא היום שדה אדום.

וישלח יעקב מלאכים - כיון שקרב אצל עשו , דאג מן השטימה שהייתה לעשו עליו , ושלח מלאכים לחפור ולרגל ולהכיר דעתו של עשו; ולא רצה להזכיר שום דרך שנאה , אלא כאדם ששולח לאחיו ולאוהבו לבשרו טוב עניינו. שדה אדום - כמו "ארץ אדום" (במ' לג , יז); כמו "השבה משדה מואב" (רות א , כב).

נכתבה הפרשה הזאת , להודיע כי הציל הקדוש ברוך הוא את עבדו "וגאלו מיד חזק ממנו" (יר' לא , י) , וישלח מלאך ויצילהו (ע"פ במ' כ , טז); וללמדנו עוד , שהוא לא בטח בצדקתו , והשתדל בהצלה בכל יכלתו. ויש בה עוד רמז לדורות , כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו , וראוי לנו לאחוז דרכו של צדיק , שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו , לתפלה , לדרון ולהצלה בדרך מלחמה , לברוח ולהנצל; וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת , כאשר אזכיר (להלן , ט). אל עשו אחיו ארצה שעיר - בעבור היות נגב ארץ ישראל על ידי אדום , ואביו יושב בארץ הנגב , יש לו לעבור דרך אדום או קרוב משם , על כן פחד אולי ישמע עשו , והקדים לשלח אליו מלאכים בארצו. וכבר תפסוהו החכמים על זה , אמרו בבראשית רבא (עה , ג): "מחזיק באזני כלב" (מש' כו , יז) - אמר לו הקדוש ברוך הוא: לדרכו היה מהלך , והיית משלח אצלו ואומר לו "כה אמר עבדך יעקב" (להלן , ה)!? ועל דעתי , גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום , כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים , ומהם שבאו ברומה , והיא היתה סבת נפילתם בידם; וזה מוזכר בדברי רבותינו (ע"ז ח , ב) ומפורסם בספרים (יוסיפון ע' 150 וראה רמב"ן וי' כו , טז).

וישלח יעקב מלאכים - אע"פ שהבטיחו האל כמה פעמים , היה מפחד מאחיו , כי בכעס היה עמו כשנפרד ממנו; והיה מפחד ממנו שמא יגרום החטא , כמו שכתבנו בראש פרשת ויצא (בר' כט , כ). ושלח לו מלאכים מאנשיו לפניו - לפני שיבא הוא , למצוא חן בעיניו (ראה להלן , ו). ארצה שעיר - כי שמע כי שם היה. אבל לא היה שוכן שם עם ביתו , כי בארץ כנען היה ביתו עדין , כמו שכתוב: "ויקח עשו את נשיו" וגו' (בר' לו , ו). שדה אדום - ארץ אדום , וכן "לגור בשדה מואב" (רות א , א).

זכר שכבר שלח יעקב שלוחים , ילכו לפניו אל עשו אחיו , להשתדל להשלים עמו כפי מה שאפשר.

(עשר תועלות לפרשת 'וישלח' , חלק ראשון: בר' לב , ד - בר' לג , יז) והנה התועלות המגיעות מזה הספור הם רבים: התועלת הראשון הוא במדות , והוא , שראוי למי שיש לו שונא וירצה שתסור שנאתו ממנו , שיתקרב אליו בכל עוז ויגיד לו עניניו , כי בזה מהתקרבות הלבבות מה שלא יעלם. וזה , כי האדם לא יודיע פרטי ענייניו , כי אם לאוהבו , ויעלימם מהשונא , וזה אם כן ממה שיְיַסד בלבו שהוא אוהבו , וישבר לבבו ותסור שנאתו ממנו. ולזה תמצא ששלח יעקב מלאכים לעשו להודיע לו ענייניו , כדי שיתיישב בלבו שהוא אוהבו. התועלת השני הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שיהיה מפחד תמיד , וישפוט הדברים ביותר רע שאפשר , כדי שיתבונן לקחת עצה להמלט מהם. הלא תראה כי יעקב , כששמע שעשו אחיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו , ירא שיהיה בואו להזיק לו , ואע"פ שכבר קדמהו היעוד מהשם יתעלה שישמרהו ויהיה עמו; והיה אפשר גם כן שישפוט שהוא בא לכבדו ולשמרו. ולזה התחכם לקחת עצה על זה כפי מה שאפשר. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם , כשיראה שהוא מחוייב שיגיע לו רע מה , שיתרשל מלקיחת העצה: אי זה רע ישתדל להרחיקו יותר , ויבחר ברע היותר מֻעט. כי אולי יתרשל בזה האדם , לחשבו שאין ראוי שיבחר ברע; ואין העניין כן , כי הוא ראוי שיבחר האדם ברע מועט , כדי שינצל מרע שהוא יותר חזק ממנו , כי הוא מזה הצד טוב. הלא תראה כי יעקב , כאשר פחד שישחית עשו כל מחנהו , חלקו לשנים , לתקותו כי אולי ישאר האחד. ולזאת הסבה גם כן חצה הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות , ושׂם היותר חביב אחרון , כדי שאם ישאר מהם דבר , ישאר היותר חביב לו. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , שאין ראוי שימנע האדם מהתפלל לשם יתעלה , ואפילו בעת הסכנה העצומה , כאמרם ז"ל (ברכות י , א): אפילו חרב חדה מונח על צוארו של אדם , אל ימנע עצמו מן הרחמים. הלא תראה כי יעקב אבינו , עם היותו בתכלית הסכנה לפי מחשבתו , שעשו אחיו שהיה שונא אותו שנאת מות היה בא כנגדו בדרך עם ארבע מאות איש - התפלל לשם שיצילהו. התועלת החמישי הוא בדעות , והוא: להודיע שאפשר שיעד השם יתעלה אדם ביעוד טוב ולא יתקיים , כאשר היה היעוד גוזר בעצמוּת שיהיה בו תנאי. כמו העניין בזה הייעוד שייעד השם ליעקב , שישמרהו בכל אשר ילך , שכמו זה היעוד לא יתכן שיתקיים כי אם במי שהוא באופן מהדבקות עם השם יתעלה שתדבק בו כמו זאת ההשגחה הנפלאה. ולזה ירא יעקב , כי שִער בעצמו שאין מעלתו באופן שתדבק בו כמו זאת ההשגחה הנפלאה , אבל הוא קטן ושפל בערך אל הטובות אשר השפיע לו השם יתעלה מצד דבקות ההשגחה בו. התועלת הששי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שיוַתר משלו לתת לשונאו , ויכנע לו בתכלית מה שאפשר , עד שישלים עמו , ואע"פ שהיה שונאו פחות המעלה והוא גדול המעלה; כי הוא עושה זה ההכנע בעבור עצמו , שימלט משונאו , לא בעבור שונאו. וראוי לו גם כן שיהיה מה שיתן לו באופן שיהיה שלם , ויסדרהו בסדור אשר יראה בו המתן יותר גדול. הלא תראה שיעקב נכנע לעשו בכל זה האופן הנפלא , ונתן לו זה המתן הנפלא , ורצה עם זה בו יעקב שיהיו מהזכרים בכל עדר מה שיספיק לו , וצוה לתת ריוח בין העדרים , כדי שיראה המתן יותר גדול. התועלת השביעי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שישמור מעבור במקום שיהיה בו סכנה , אם לא אחר הנסיון שיתברר לו בו שאין סכנה בעברו במקום ההוא. ולזה תמצא כי יעקב - להיותו משער בעצמו שאם יראה שיהיו בנחל ההוא מים רבים , לא יתכן לעבור בהם , יוכל לשוב לאחור מבלי שישיגהו בהם נזק - רצה לעבור תחלה זה הנחל , קודם שהעביר כל אשר לו; כי אם העמיס על עצמו להעבירם קודם שנסה עומק המים , ומצא המים באופן לא יוכל לעבור , הנה לא יוכל לשוב אחור עם מה שהיה מעביר מנשיו ובניו. התועלת השמיני הוא בדעות , והוא: להודיע חוזק השגחת השם יתעלה בדבקים בו , עד שכבר הראה ליעקב בנבואה - לישב נפשו ממה שהיה מפחד ממנו - שהוא ישרר עם אלהים , וישוֹר גם כן עם אנשים וְיוכל. ולזאת הסבה בעינה צוה לשנות שמו - כמו ששנה שם אברהם ושרה , כאשר הבטיחו שיהיה לו בן ממנה - כאלו אמר , שאם היה ראוי שינוצח יעקב , הנה ישראל לא ינוצח , כאמרם ז"ל (ב"ר מד , י): אברם אינו מוליד , אבל אברהם מוליד. ולזאת הסבה נכפל זה השנוי ליעקב כשיעד לו השם שיהיה ממנו "גוי וקהל גוים" (בר' לה , יא) , כאלו אמר , שאם אין יעקב מוליד עוד , הנה ישראל יוליד. ולזאת הסבה אמרו ז"ל (ר"ה טז , ב) , ששנוי השם הוא אחד מהדברים שמקרעין גזר דינו של אדם. התועלת התשיעי הוא בדעות , והוא , שאי אפשר לאדם שישיג מהות השכל הפועל , כמו שחשבו זה קצת הקודמים. וזה הוא שאמר לו המלאך: "למה זה תשאל לשמי" (בר' לב , ל) , כמו שבארנו. וכבר בארנו אמתת זה ב'מלחמת יי'' , בראשון. התועלת העשירי הוא: להודיע מעלת יעקב; וזה , שכבר נתקרבה מדרגתו למדרגת המלאך , עד שנדמה לו שיאבק עמו; עם שיש במה שנשאר לו מהרושם מזאת הנבואה פרסום לאמתת זאת הנבואה , והוא שכבר נמצא שהיה צולע על ירכו כשהקיץ. ולזאת הסבה נצטוינו שלא לאכול גיד הנשה אשר על כף הירך , כדי שיתפרסם לנו עניין זאת הנבואה הנפלאה , עם שבזה רושם גם כן לאמתת עניין הנבואה , אשר היא פנה מפנות התורה; וזה , שאם לא יאמן בנבואה , תפול התורה בכללה.
ריכוז קישורים