תנ"ך - ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה: (בראשית פרק לב פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אִם־יָבוֹא עֵשָׂו אֶל־הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה: (בראשית פרק לב פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה: (בראשית פרק לב פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה: (בראשית פרק לב פסוק ט)
וַאֲמַר אִם יֵיתֵי עֵשָׂו לְמַשׁרִיתָא חֲדָא וְיִמחֵינַהּ וּתהֵי מַשׁרִיתָא דְתִשׁתְּאַר לְשֵׁיזָבָא :

יבוא - ז' מלא בתורה: בר' לב , ט , יב; וי' יא , לד; יד , ח; טז , כו , כח; במ' ח , כד.

יבוא - ז' מל' בתור'.

המחנה האחת - 'מחנה' משמש בלשון זכר ובלשון נקבה; "כי (לפנינו: אם) תחנה עלי מחנה" (תה' כז , ג) - הרי נקבה; "המחנה הזה" (בר' לג , ח) - הרי זכר. וכן יש שאר דברים משמשין זכר ונקבה: "השמש יצא על הארץ" (בר' יט , כג); "מקצה השמים מוצאו" (תה' יט , ז) - הרי זכר; "והשמש זרחה על המים" (מ"ב ג , כב) - הרי נקבה. וכן רוח: "והנה רוח גדולה באה" (איוב א , יט) - הרי נקבה; "ויגע בארבע פנות הבית" (שם) , הרי זכר; "ורוח גדולה חזק (לפנינו: וחזק) מפרק הרים" (מ"א יט , יא) - הרי זכר ונקבה. [וכן אש: "ואש יצאה מאת ה'" (במ' טז , לה) - לשון נקבה; "אש לוהט" (תה' קד , ד) - לשון זכר]. והיה המחנה הנשאר לפליטה - על כרחו , כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון ולמלחמה ולתפלה; לדורון: "ותעבר המנחה על פניו" (להלן , כב); לתפילה: "אלהי אבי אברהם" (להלן , י); למלחמה: "והיה המחנה הנשאר לפליטה".

לפלטה - שהיו רחוקים המחנות זה מזה , ואם יראו פרענות יברחו. המחנה האחת - לשון נקבה הוא , כדכתיב "אם תחנה עלי מחנה" (תה' כז , ג); הנשאר - לשון זכר; הרבה הרבה מצינו תיבות , פעמים זכר פעמים נקבה , כמו "השמש יצא על הארץ" (בר' יט , כג) - "ותך השמש" (יונה ד , ח); "רוח סערה עושה דברו" (תה' קמח , ח) - "ורוח באה מעבר המדבר ויגע בארבע פינות הבית" (איוב א , יט).

מחנה - זכר ונקבה , כ'בית' (ראה מש' ב , יח) ו'מקום' (ראה ש"ב יז , יט). והיה המחנה הנשאר - אולי יהיה שיברחו , או תשוך חמת אחיו בהכותו המחנה האחת , או יבוא להם ריווח והצלה מהשם (ע"פ אס' ד , יד); וכמהו "אם תחזק ארם ממני והיית לי לישועה" (ש"ב י , יא). ומה שאמר רב שלמה , שיהיה לפליטה - בעל כרחו , הוא דרך דרש. ואם השם אמר לו "והיה זרעך כעפר הארץ" (בר' כח , יד) , לא ידע אם על אלה או על אחרים. כי הנה יוסף , כאשר נמכר היה חי , והוא לא ידע (ראה בר' לז , לג); כי אין הנביא יודע הנסתרות , אם לא יגלה לו השם. ואלישע אמר "ויי' העלים ממני" (מ"ב ד , כז). גם זאת תשובה לשואלים: איך פחד יעקב והשם הבטיחו , והוא: "ואהיה עמך" (בר' לא , ג)? גם זה פירוש ואיטיבה עמך - שיתכן שימלט הוא לבדו. ועוד ידענו , כי כל עון קטן וגדול - כנגד העושה; על כן העון הקל , לגדול יִקָרֵא 'גדול'; ויעקב פחד , שמא חטא או שגג במחשבתו , ובעבור זה לא יהיה השם עמו. ואל תתמה , כי הנה משה , שאין למעלה ממנו , והוא שלחו להוציא את ישראל ממצרים , ובעבור שגגתו שלח מלאך להמיתו (ראה שמ' ד , כד).

והיה המחנה הנשאר לפליטה - אולי יהיה כן; כמו "אם תחזק ארם ממני ובאת והיית לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך" (ראה ש"ב י , יא).

המחנה האחת - יש דברים הרבה ששייך בהן לשון זכר ולשון נקיבה , היא , המחנה האחת , מהן; וכן 'שמש' , כמו "השמש יצא על הארץ" (בר' יט , כג) - לשון זכר , "וזרחה לכם יראי שמי... מרפא בכנפיה" (מל' ג , כ) - לשון נקיבה; וכן דברים הרבה. והיה המחנה הנשאר לפליטה - או על ידי שינוסו , או על ידי כשילחמו עשו ואנשיו עם האחד , יהיו יגעים , ובא עליו המחנה השנית והכהו , שלא יהו יגיעים. וגם היה יודע שלא יכלה הכל , שכבר הבטיחו הקדוש ברוך הוא , אבל היה ירא שמא יבוא ויכה מקצת.

והיה המחנה הנשאר לפליטה - על דרך הפשט זה ב'אולי' , כי אמר: אולי ינצל המחנה האחד , כי בהכותו האחד יברחו , או תשוב חמתו , או תבא להם הצלה מאת השם. וכן אמרו בבראשית רבא (עו , ג): למדתך תורה דרך ארץ , שלא יניח אדם כל ממונו בזוית אחת. ורבנו שלמה כתב: והיה המחנה הנשאר לפליטה - על כרחו , כי אלחם עמו; התקין עצמו לשלשה דברים: לתפלה , לדורון ולמלחמה. וראיתי במדרש (תנ"ב וישלח ו): מה עשה? זיינם מבפנים והלבישם בגדים לבנים מבחוץ , והתקין עצמו לשלשה דברים; וכן עִקר. והכונה בזה , כי יעקב יודע שאין זרעו כולו נופל ביד עשו , אם כן ינצל המחנה האחד על כל פנים. וגם זה ירמוז , שלא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שְמֵינו , אבל יעשו רעות עם קצתינו בקצת הארצות שלהם , מלך אחד מהם גוזר בארצו על ממונינו או על גופינו , ומלך אחר מרחם במקומו ומציל הפליטים. וכך אמרו בבראשית רבא (עו , ג): אם יבא עשו אל המחנה האחד והכהו - אלו אחינו שבדרום; והיה המחנה הנשאר לפליטה - אלו אחינו שבגולה. ראו כי גם לדורות תרמוז הפרשה.

ויאמר - מבואר הוא. ומחנה - זכר ונקבה.

ויירא יעקב מאד שיגיע לו נזק מעשו , ויצר לו מאד. אע"פ שכבר השם הבטיחו שישמרהו בכל אשר ילך (ראה בר' כח , טו) , הנה ירא יעקב שמא אינו ראוי לכמו זאת ההשגחה הנפלאה , ויעדר ממנו מפני זה הייעוד הטוב. וזה , כי היעוד הטוב אינו חוזר כשאין בו תנאי בעצמות , ואולם כשיהיה בו תנאי , יסור היעוד בסור התנאי , כענין הברכות הכתובות בתורה למקיימים מצותה. וכבר תמצא שאמר ירמיה "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד. ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי אליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו. ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע. ועשה הרעה בעיני לבלתי שמוע קולי ונחמתי על הטוב אשר אמרתי להטיב לו" (בנוסחנו: אותו; ראה יר' יח , ז - י) - הנה ביאר לך שהייעוד הטוב והייעוד הרע חוזרים בשנוי המקבלים מטוב לרע , או מרע לטוב. ולפעמים יהיה היעוד הטוב באופן שיחייב שיהיה עמו תנאי , ואם לא נזכר , והוא כשייעד השם בטוב מתמיד בכל מקום ובכל זמן , כי זה יחוייב ממנו שיהיה שם תנאי - והוא שיהיה המקבל באופן שתדבק בו ההשגחה האלהית - כי אי אפשר שיגיע כמו זה הטוב התמידיי בזולת זה האופן , כמו שקדם. וכבר בארנו זה כלו בששי מ'ספר מלחמות יי'' , ושם ביארנו שהיעוד הרע יש בו תנאי , ואם לא נזכר; והתרנו שם כל הספקות הנופלות בזה. וכאשר שִעֵר יעקב זה , ירא שמא יגרום החטא , וימנע ממנו זה הטוב מצד היותו בלתי ראוי שתדבק בו ההשגחה האלהית בכמו זה האופן הנפלא. והיה לו עוד לירא שישחת זרעו לסבה שנית; וזה , כי זה היה אפשר בזולת בטול היעוד , כי כבר אפשר שיקים לו השם זרע אחר. ולזה השתדל יעקב להציל מה שיוכל , וחלק העם אשר אתו וקניניו לשני מחנות , שאם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו , אולי תתקרר דעתו וינצל השני.
ריכוז קישורים