יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מהר
ומתן.
מהר
-
הדבר
הנתן
לבתולה
,
כדכתיב
"כמהר
הבתולות"
(שמ'
כב
,
טז)
,
והם
סבלונות
שהבחורים
שולחים
לבתולות
כאשר
ישאו
אותן;
ומתן
-
מגדנות
או
כסף
וזהב
לאביה
ולאחיה.
ובבראשית
רבא
אמרו
(פ
,
ז):
מוהר
-
פראנון;
מתן
-
פרא
פרנון.
והם
'כתובה'
ו'נכסי
מלוג'
בלשון
ירושלמי
(כתובות
ה
,
ח)
,
כלומר:
שיתן
לה
הוא
משלו
נכסים
שיהיו
שלה
כנכסי
בית
אביה
,
ויהיו
אצלו
כנכסי
מלוג.
וטעם
הפיוס
הזה
-
כדי
שיתנו
אותה
לו
לאשה
ברצון
,
כי
הנערה
לא
היתה
מתרצה
אליו
,
וצועקת
ובוכה
תמיד;
וזה
טעם
"וידבר
על
לב
הנערה"
(לעיל
,
ג);
ולכך
אמר
"קח
לי
את
הילדה
הזאת
לאשה"
(לעיל
,
ד)
,
שכבר
היא
בביתו
ובידו
ולא
יירא
מאחיה
,
כי
הוא
נשיא
הארץ
,
ואיך
יגזלוה
ממנו
להוציאה
מביתו?
והחשק
הגדול
לשכם
,
כי
היתה
הנערה
יפת
תואר
מאד
,
אבל
לא
ספר
הכתוב
ביפיה
,
כאשר
עשה
בשרה
ורבקה
וברחל
,
כי
לא
ירצה
להזכיר
יפיה
,
בהיותו
אליה
למכשול
עון
(ע"פ
יח'
יח
,
ל)
,
ובשבח
הצדיקות
דבר
הכתוב
,
ולא
בזו;
וכן
לא
הזכיר
מה
נעשה
בה
אחרי
כן.
ועל
דרך
הפשט
,
עמדה
עם
אחיה
צרורה
באלמנות
חיות
(ע"פ
ש"ב
כ
,
ג)
,
כי
היתה
טמאה
בעיניהם
,
כדכתיב
"אשר
טמא
את
דינה
אחותם"
(להלן
,
יג).
ורבותינו
(ב"ר
פ
,
יא)
נחלקו
בה
,
והקרוב
-
דברי
האומר:
נטלה
שמעון
וקברה
בארץ
כנען;
והוא
כמו
שאמרנו
,
שהיתה
עמו
בביתו
כאלמנה
,
וירדה
עמהם
למצרים
ושם
מתה
,
ונקברה
בארץ.
וקבורתה
ידועה
עד
היום
בקבלה
,
והיא
בעיר
ארבאל
עם
קבר
ניתאי
הארבלי.
ויתכן
שהעלה
שמעון
את
עצמותיה
לחמלה
עליה
,
או
שהעלו
אותם
ישראל
עם
עצמות
אחיה
כל
השבטים
,
כמו
שהזכירו
רבותינו
(מכיל'
בשלח
ויהי
א).
ואמר
להם
חמור
,
שיתנו
את
דינה
לשכם
לאשה
,
ויתחתנו
עמהם
בדרך
שיהיו
לעם
אחד
,
וישבו
עמהם
ויסחרו
הארץ
ויאחזו
בה.
ולפי
שראה
שכם
שלא
היה
בזה
המאמר
מהפיוס
מה
שיצטרך
,
השלים
המאמר
לפייס
אותם
,
ואמר
להם
שירבו
עליו
מאד
מוהר
ומתן
,
ויתן
כאשר
יאמרו
לו
,
ויתנו
לו
את
דינה
לאשה.