תנ"ך - ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַֽעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ: (בראשית פרק לד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ עָרְלָה כִּי־חֶרְפָּה הִוא לָנוּ: (בראשית פרק לד פסוק יד)

טקסט בלבד:

ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו: (בראשית פרק לד פסוק יד)

תיקון קוראים:

ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו: (בראשית פרק לד פסוק יד)
וַאֲמַרוּ לְהוֹן לָא נִכּוֹל לְמַעֲבַד פִּתגָמָא הָדֵין לְמִתַּן יָת אֲחָתַנָא לִגבַר דְּלֵיהּ עָרלָה אֲרֵי חִסדָּא הִיא לַנָא :

ויאמרו אליהם - ג': כל התורה (בר' לד , יד; שמ' ה , כא; טז , ג; במ' יד , ב; טז , ג - נמנים כמקרה אחד); יהו' ט , כא; שו' יח , ב. אליהם - י"ז מלא בתורה: *בר' יט , י; לד , יד; לז , ו , יג , יח; מ , ו; מב , ז; מג , ב; וי' י , יא; יז , ב; במ' כ , ו; כב , ח; לא , טו; לב , כ; דב' יח , יח; כא , יח; כח , לב. לעשות הדבר (עשייה הדבר) - י"א חסר 'את': ראה בר' ל , לא. אחתנו - ד' , ג' חסר וחד מלא (בלישנא): *בר' כד , ס; לד , יד , לא; *שה"ש ח , ח. אחתנו - ג' (חסר ומלא): בר' כד , ס; לד , יד , לא.

אליהם י"ז מל' בתור' ויביאו את לוט לא נוכל לעשות הלוא אחיך שמעו נא החלום הזה ויראו אתו מרחק וירא אתם וירא יוסף את אחיו ויהי כאשר כלו ולהורת את בני ישראל דבר אל אהרן ויבא משה ואהרן לינו פה החייתם אם תחלצו נביא ויסרו וכלות. אחתנו ד' ג' חס' וחד מל' אחתנו את היי לאלפי רבבה לתת את אחתנו לאיש הכזונה יעשה את אחותנו מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה.

אליהם - י"ז מל' בתור'; אחתנו - ג'.

כי חרפה היא לנו - שמץ הוא אצלינו; הבא לחרף את חברו אומר לו: ערל אתה , [או בן ערל]. 'חרפה' בכל מקום - 'גידוף'.

חרפה - לדורות , וזה טעם "כי נבלה עשה בישראל" (לעיל , ז). וטעם וידברו אשר טמא - וידברו את שכם אשר טמא אחותם; כי מצאנו "דברו לשלום" (בר' לז , ד) , תחת 'דבר לו'. או טעם אשר - כי ענו במרמה בעבור אשר טמא. אשר לו ערלה - ערלת בשר , וטעמו: דבר שיכבד; וכן "ערל שפתים" (שמ' ו , יב); "כי ערלה אזנם" (ראה יר' ו , י) - בעבור הנוסף. והאומרים (ב"ר מו , א) , שהשם אמר לאברהם "והיה תמים" (בר' יז , א) - ובהמולו הנה הוא חסר הדבר , הפוך!? והנה הבהמות יוכיחו. ואם אמרו , למה נחתוך דבר בראו השם? גם הטיבור יוכיח.

ויאמרו. כי חרפה היא לנו - להתחתן עם ערלים , ואנחנו מולים.

ויענו בני יעקב את חמור ואת שכם אביו במרמה - להנקם מהנבלה הזאת - ויאמרו: לא נוכל לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה , כי הערלה היא חרפה לנו; ולזה , אם תסכימו להימול לכם כל זכר , נאות לכם לתת את אחותנו לשכם , ואם לא תסכימו בזה , ולקחנו את בתנו והלכנו. והנה כונו בזה לאחד משלשה דברים: וזה , שאולי יקשה להם להמול לקושי זה הפועל במוחלט , וכל שכן בגדולים , ויהיה זה סבה אל שיהיה להם התנצלות כשלא יתנו אחותם לשכם - כי הוא היה בן נשיא הארץ , ולא יוכלו להמנע מעשות חפצו , אם לא תהיה שם טענה מספקת; ואם היה שיסכימו להמול , הנה אולי יוכלו להנקם מהם בעת היותם כואבים , ויהרגו כל זכר; ואם לא ישלם להם זה , הנה על כל פנים יועיל להם זה , שלא תהיה אחותם לאיש אשר לו ערלה. וזאת היתה החכמה והמרמה אשר היתה בזה המענה.
ריכוז קישורים