תנ"ך - ונתנו
את־בנתינו
לכם
ואת־בנתיכם
נקח־לנו
וישבנו
אתכם
והיינו
לעם
אחד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָתַ֤נּוּ
אֶת־בְּנֹתֵ֙ינוּ֙
לָכֶ֔ם
וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם
נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ
וְיָשַׁ֣בְנוּ
אִתְּכֶ֔ם
וְהָיִ֖ינוּ
לְעַ֥ם
אֶחָֽד:
(בראשית פרק לד פסוק טז)
וְנָתַנּוּ
אֶת־בְּנֹתֵינוּ
לָכֶם
וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶם
נִקַּח־לָנוּ
וְיָשַׁבְנוּ
אִתְּכֶם
וְהָיִינוּ
לְעַם
אֶחָד:
(בראשית פרק לד פסוק טז)
ונתנו
את־בנתינו
לכם
ואת־בנתיכם
נקח־לנו
וישבנו
אתכם
והיינו
לעם
אחד:
(בראשית פרק לד פסוק טז)
ונתנו
את־בנתינו
לכם
ואת־בנתיכם
נקח־לנו
וישבנו
אתכם
והיינו
לעם
אחד:
(בראשית פרק לד פסוק טז)
וְנִתֵּין
יָת
בְּנָתַנָא
לְכוֹן
וְיָת
בְּנָתְכוֹן
נִסַב
לַנָא
וְנִתֵּיב
עִמְכוֹן
וּנהֵי
לְעַמָא
חַד
:
ונתנו
-
ד'
(דגושים
,
בלישנא):
בר'
לד
,
טז;
יח'
כז
,
יט;
*איכה
ה
,
ו;
דה"א
כט
,
יד.
ונתנו
-
נו"ן
שנייה
מֻדגשת
,
לפי
שהיא
משמשת
שני
נוני"ן:
ונתננו.
ואת
בנותיהם
נקח
לנו
-
אתה
מוצא
בתנאי
שאמר
חמור
ליעקב
ובתשובת
בני
יעקב
לחמור
,
שתלו
החשיבות
בבני
יעקב
,
ליקח
בנות
שכם
את
שיבחרו
להם
,
ובנותיהם
יתנו
להם
לפי
דעתם:
ונתנו
את
בנותינו
לכם
-
לפי
דעתינו
,
ואת
בנותיכם
נקח
-
ככל
אשר
נחפוץ.
וכשדברו
חמור
ושכם
בנו
אל
יושבי
עירם
הפכו
הדברים:
"את
בנותם
ניקח...
ואת
בנותינו
נתן"
(להלן
,
כא)
,
כדי
לרצותם
שיאותו
להמול.
וְנָתַנּו
-
דגש
,
כמו
'וְנָתַנְנו';
פירוש:
ניתֵן.
וכן
"מצרים
נָתַנו
יד"
(איכה
ה
,
ו)
,
כמו
'נָתַנְנו'.
והיינו
לעם
אחד
-
יכולים
אתם
להיות
כמונו
,
שאתם
יכולים
להמול
,
אבל
אנו
,
אין
אנו
יכולים
להיות
ככם;
הערל
יכול
להיות
נימול
,
אבל
הנימול
אינו
יכול
להיות
ערל
בשר
,
ואם
תירצו
שנהיה
עם
אחד
,
הימולו
אתם!
ויענו
בני
יעקב
את
חמור
ואת
שכם
אביו
במרמה
-
להנקם
מהנבלה
הזאת
-
ויאמרו:
לא
נוכל
לתת
את
אחותנו
לאיש
אשר
לו
ערלה
,
כי
הערלה
היא
חרפה
לנו;
ולזה
,
אם
תסכימו
להימול
לכם
כל
זכר
,
נאות
לכם
לתת
את
אחותנו
לשכם
,
ואם
לא
תסכימו
בזה
,
ולקחנו
את
בתנו
והלכנו.
והנה
כונו
בזה
לאחד
משלשה
דברים:
וזה
,
שאולי
יקשה
להם
להמול
לקושי
זה
הפועל
במוחלט
,
וכל
שכן
בגדולים
,
ויהיה
זה
סבה
אל
שיהיה
להם
התנצלות
כשלא
יתנו
אחותם
לשכם
-
כי
הוא
היה
בן
נשיא
הארץ
,
ולא
יוכלו
להמנע
מעשות
חפצו
,
אם
לא
תהיה
שם
טענה
מספקת;
ואם
היה
שיסכימו
להמול
,
הנה
אולי
יוכלו
להנקם
מהם
בעת
היותם
כואבים
,
ויהרגו
כל
זכר;
ואם
לא
ישלם
להם
זה
,
הנה
על
כל
פנים
יועיל
להם
זה
,
שלא
תהיה
אחותם
לאיש
אשר
לו
ערלה.
וזאת
היתה
החכמה
והמרמה
אשר
היתה
בזה
המענה.