תנ"ך - מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ: (בראשית פרק לד פסוק כג)

טקסט וניקוד:

מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל־בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ: (בראשית פרק לד פסוק כג)

טקסט בלבד:

מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו: (בראשית פרק לד פסוק כג)

תיקון קוראים:

מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו: (בראשית פרק לד פסוק כג)
גֵּיתֵיהוֹן וְקִניָנְהוֹן וְכָל בְּעִירְהוֹן הֲלָא דִילַנָא אִינוּן בְּרַם נִיטְפַס לְהוֹן וְיִתְּבוּן עִמַנָא :

מקנהם - ד' חסר (בלישנא): בר' לד , כג; מז , יז; במ' לא , ט; דב' ג , יט. הלוא - י"ב מלא בתורה: ראה בר' לא , טו. וישבו - ד': *בר' לד , כא , כג; מ"ב יז , כז; יח' לג , לא.

מקנהם - ד' חס'; הלוא - י"ב מל' בתור'; נאותה - ל'; וישבו - ד'.

אך נאותה להם דבר זה , ועל ידי כן ישבו אתנו.

והנה הם חשבו רעה על יעקב ובניו , שאמרו מקניהם וקנינם.

הלא לנו הם - דברים הניחומים להם ללב היו אומרים להן; ונהפך הוא , כי בהמתם היו לבני יעקב (ראה להלן , כח). וגם הפכו דבריהם: לבני יעקב אמרו "בנותיכם תתנו לנו ובנותינו תקחו לכם" (לעיל , ט) - כלומר: ברשותכם יהיה הדבר , אתם תתנו ואתם תקחו; ולבני עירם אמרו להפך "בנותם נקח לנו ובנותינו נתן" (ראה לעיל , כא) - ברשותינו יהיה; כדי שישמעו להם [הג"ה].

וטעם מקניהם וקנינם וכל בהמתם - כי הבהמות אשר בעדרים בשדה הם שיקראו 'מקנה' , בעבור שהם עיקר קנין האדם , בין טמאות בין טהורות , כענין שכתוב "הנה יד יי' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן" (שמ' ט , ג). ואשר אינם עדר , כגון בהמות יחידות בבית , אין שמם 'מקנה' , ויכנסו בכלל וכל בהמתם. או היא כפל הלשון לחזוק , כלומר: וכל בהמתם אשר הנה רבות מאד.

מקניהם - מבואר הוא.

ויטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור , והשתדלו עם אנשי עירם שימולו כל זכר.
ריכוז קישורים