תנ"ך - ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר: (בראשית פרק לד פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי־בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל־הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל־זָכָר: (בראשית פרק לד פסוק כה)

טקסט בלבד:

ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר: (בראשית פרק לד פסוק כה)

תיקון קוראים:

ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר: (בראשית פרק לד פסוק כה)
וַהֲוָה בְיוֹמָא תְלִיתָאָה כַּד תְּקִיפוּ עֲלֵיהוֹן כֵּיבֵיהוֹן וּנסִיבוּ תְרֵין בְּנֵי יַעֲקֹב שִׁמעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה גְּבַר חַרבֵּיהּ וְעָלוּ עַל קַרתָּא דְּיָתְבָא לְרוּחצָן וּקטַלוּ כָּל דְּכוּרָא :

על - העיר - י"ז (כולל 'ועל העיר'): בר' לד , כה; *דב' כ , כ; שו' ט , לג; ש"ב יב , כח; מ"א כ , יב; מ"ב ו , יד; י , ה; כד , יא; כה , ד; יר' כב , ח; כו , כ; לב , כט; לז , ח; נב , ז; יח' י , ב; *נחמ' יא , ט; יג , יח. וכל 'וגנותי' דכותהון בר מן א' ('אל העיר'): מ"ב יט , לד.

כאבים - ל'; על - העיר - י"ז וכל וגנותי דכות' ב' מ' א'.

שני בני יעקב - בניו היו , ואע"פ כן נהגו עצמן כשמעון ולוי , כשאר אנשים שאינן בניו , שלא נטלו עיצה הימנו (ראה ב"ר פ , י). אחי דינה - לפי שמסרו נפשם עליה נקראו אחיה. בטח - שהיו כואבים. ומדרש אגדה (שם): שהיו בטוחים על כחו של זקן.

בהיותם כאבים - לפי דרך ארץ ופשוטו של מקרא: אז היו כאבים מיום ראשון ושני. ויבאו על העיר שהיו יושבים בטח , ולא נזהרו מהם; וכן כל 'בטח' שבכל מקום , על היושבים הוא אומר , בין בתורה בין בנביאים.

ביום השלישי - הוא לעולם קשה , שהוא חצי המרובע. וזה המעשה שעשו שמעון ולוי , בדעת אחיהם עשו , כי כן כתיב "במרמה" (לעיל , יג). ו"בני יעקב" (שם) - הם כולם. וחרה אף יעקב על שמעון ולוי (ראה להלן , ל) , שהם הרגו אנשי שכם.

ויהי ביום השלישי - כי המכה כואבת בשלישי יותר מבראשון , וכן מוכיח בפרק 'רבי אליעזר דמילה' (משנה שבת יט , ג) , דפליגי התם רבי אליעזר בן עזריה ורבנן גבי יום שלישי דמילה שחל להיות בשבת , שרבי אליעזר בן עזריה מתיר לחלל עליו את השבת. ורבי יוסף קרא אמר , כי בשלשה ימים נימולו כולם , וביום שהיו כולם נימולים וכואבים באו עליהם. שמעון ולוי אחי דינה - שנראו לה כאחים , שמסרו נפשם עליה; אבל האחרים לא רצו לפשוט בהם יד , כי אמרו שלא כדין הוא , שהרי עשו כל מה שגזרנו עליהם; אבל כשאמרנו להם , היה דעתינו לנקום בהם , ולכך שאלו מהם דבר שהיו סבורים שלא יעשו לעולם , אבל משעשו , לא רצו לעשות שלא כדין; אבל שמעון ולוי , שהיו בעלי כעס , אמרו: בין כדין ובין שלא כדין ננקום מהם. בטח - שהיו כולם חולים ולא נשמרים מהם.

ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים - כי ביום השלישי למילה המכה יותר קשה; לפיכך התירו חכמים ז"ל (שבת קלד , ב) לרחצה בחמין ביום השלישי שחל להיות בשבת , ואפלו בחמין שהוחמו בשבת , מפני שהיא סכנה. ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי - ואע"פ שכלם היו בהסכמה זאת תחלה , כמו שאמר "ויענו בני יעקב... במרמה" (לעיל , יג) , אחר כן מנעו עצמם , מיראתם מבני הארץ. אבל שמעון ולוי עמדו על דעתם הראשונה ולא פחדו; לפיכך אמר אחי דינה - שמסרו עצמם. בטח - כאלו היו רבים.

ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים , לקחו שמעון ולוי איש חרבו , ובאו על העיר בטח והרגו כל זכר. ויתכן שהם אמרו , שכבר באו לבקר האנשים הנמולים ולהשתדל ברפואת מכתם , וסבבו שלא ישאר בחדר ההוא אחד מהנשים והטף , בדרך שלא יודע הדבר , והיו הורגים אותם בחרב אשר לקחו , וסוגרים הדלת אחריהם , וצוו הנשים והטף שלא יכנסו שם , כדי שינוחו ממחץ מכתם , עד שכבר הרגו כל זכר בעיר קודם שהרגישו בזה הפועל.
ריכוז קישורים