תנ"ך - ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֘ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַֽאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי: (בראשית פרק לד פסוק ל)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־שִׁמְעוֹן וְאֶל־לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי: (בראשית פרק לד פסוק ל)

טקסט בלבד:

ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי: (בראשית פרק לד פסוק ל)

תיקון קוראים:

ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי: (בראשית פרק לד פסוק ל)
וַאֲמַר יַעֲקֹב לְשִׁמעוֹן וּללֵוִי עֲכַרתּוּן יָתִי לְמִתַּן דְּבָבוּ בֵּינַא וּבֵין יָתֵיב אַרעָא בִּכנַעֲנָאָה וּבִפרִזָאָה וַאֲנָא עַם דְּמִניָן וְיִתכַּנשׁוּן עֲלַי וְיִמחוֹנַנִי וְאֶשׁתֵּיצֵי אֲנָא וֶאֱנָשׁ בֵּיתִי :

בישב הארץ - י"ב (בלישנא): בר' לד , ל; נ , יא; שמ' לד , יב , טו; במ' יד , יד; יהו' כד , יח; שו' יא , כא; ש"ב ה , ו; יש' כד , יז; כו , כא; יר' מז , ב; יח' ז , ז. ואני - ו' פסוקים 'ואני אני' (באמצע הפסוק): בר' לד , ל; לז , ל; וי' כ , כד; ש"ב טו , כ; יש' מט , כא; יר' כג , כד. מתי מספר - ה': בר' לד , ל; דב' ד , כז; יר' מד , כח; תה' קה , יב; דה"א טז , יט. (ושארא: 'מתי מעט' , 'במתי מעט'). והכוני - ג' (בלישנא): בר' לד , ל; מש' כג , לה; שה"ש ה , ז.

להבאישני - ל'; בישב הארץ - ל'; והכוני - ל'; ונשמדתי - ל'.

עכרתם - לשון 'מים עכורים' (ראה ברכות כה , ב) - אין דעתי צלולה עכשיו. ומדרש אגדה (ב"ר פ , יב): צלולה היתה החבית ועכרתם אותה; מסורת היא ביד כנענים שיפלו ביד בניי , אלא אומרים: "עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמ' כג , ל) , לפיכך היו שותקין. מתי מספר - אנשים מועטים.

להבאישני - את ריחי , כמו "אשר הבאשתם את ריחנו" (שמ' ה , כא).

מתי מספר. פירוש מתי - כמו 'אנשים'; ודבר שֶיִסָפֵר הוא מעט. על כן טעה רב אהרן הכהן ראש הישיבה שפירש "ויהי מתיו מספר" (דב' לג , ו) - כמשמעו. להבאישני - שישנאו אותי , כאשר ישנא איש דבר שיבאש.

ויאמר. עכרתם - כענין 'השחתה' , כמו "עכר אבי את הארץ" (ש"א יד , כט). להבאישני - שימאסוני וירחיקוני , כמו שמואס אדם ומרחיק הדבר הנבאש והנסרח. ויעקב אבינו היה מפחד כמנהגו , ובניו היו אנשי לב לנקום את חרפתם על נפשם.

מתי מספר - עם מעט , שיספר בקלות.

והנה כעס יעקב על שמעון ולוי , ואמר להם: עכרתם אותי לשים שנאה ביני ובין יושב הארץ - והם הכנעני והפריזי , שהם אומות גדולות - ואני במתי מעט , ונאספו עלי והכוני , ונשמדתי אני וביתי.
ריכוז קישורים