תנ"ך - ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין: (בראשית פרק לה פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא־לוֹ בִנְיָמִין: (בראשית פרק לה פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין: (בראשית פרק לה פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין: (בראשית פרק לה פסוק יח)
וַהֲוָה בְּמִפַּק נַפשַׁהּ אֲרֵי מָיְתָא וּקרָת שְׁמֵיהּ בַּר דְּוָיִי וַאֲבוּהִי קְרָא לֵיהּ בִּניָמִין :

ויהי - ה' בטעמא (גרשיים) בסיפרא: בר' י , יט; כ , יג; לה , יח; לט , ה; מג , כא. ותקרא שמו - ט': ראה בר' כט , לב. ואביו - ט': בר' לה , יח; לז , יא; מד , כ; וי' יט , ג; שו' יד , ד , ה; מ"א ז , יד; עמ' ב , ז; דה"ב ב , יג. בנימין - י"ז מלא (בלישנא): *בר' לה , יח; מב , ד; מג , יד , טז , כט; מה , יב; מט , כז; יהו' כא , יז; שו' ה , יד; י , ט; ש"א ט , א (קרי); יג , ב; ש"ב ג , יט; מ"א יב , כג; *יר' לב , ח; הו' ה , ח; *נחמ' יא , לו.

בנימין י"ז מל' ואביו קרא לו בנימין ואת בנימין אחי יוסף ואל שדי וירא יוסף אתם וישא עיניו וירא והנה עיניכם ראות זאב יטרף וממטה בנימין אחריך בנימין בעממיך ויעברו בני עמון ויהי איש ואלף היו וידבר גם אבנר אמר דמלכים קנה נא תקעו שופר מחלקות יהודה.

בנימין - י"ז מל'.

[כי מתה - הטעם למעלה. ועל כורחנו משמעו: לשעבר; ואם כבר מתה , היאך היא מדברת וקוראה שם? וזהו פירושו: ויהי בצאת נפשה קראה לו השם הזה , כי מתה - כי בצער לידתו מתה.] בן אוני - בן צערי (ראה ב"ר פב , ט). בנימין - נראה בעיני: לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהוא בנגב כשאדם בא מארם נהרים , כמו שנאמר "בנגב בארץ כנען" (במ' לג , מ); "הלוך ונסוע הנגבה" (בר' יב , ט). בנימין - בן ימין , לשון "צפון וימין אתה בראתם" (תה' פט , יג) , לפיכך הוא מלא. [דבר אחר: בנימין - בן ימים , שנולד לעת זקנתו. ושנים הם במקרא שנכתבין בנו"ן , כמו "לקץ הימין" (דנ' יב , יג).]

בנימין - בן זקונים , 'בן ימים'; כמו "לקץ הימין" (דנ' יב , יג) - כמו 'הימים'.

בן אוני - כמו 'אבלי' , וכן "לחם אונים" (הו' ט , ד); "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד).

בנימין - כמו 'בן ימים' , כמו "קח לך חטין" (יח' ד , ט); "לקץ הימין" (דנ' יב , יג).

בן אוני - לשון 'צער'. ואביו קרא לו בנימין - לא רצה לעקור ממנו שם אמו לגמרי , אלא תיקנו: בנימין - לשון 'חוזק'; 'ימין' - לשון 'חוזק'. ורבנו שלמה פירש: לשון 'דרום' , כמו "צפון וימין אתה בראתם" (תה' פט , יג); ובבל בצפון , כדכתיב "מצפון תפתח הרעה" (יר' א , יד) , וארץ ישראל בדרום , קרא לו 'בן ימין'.

בן אוני - בן צערי. בנימן - נראה בעיני , לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהיא בנגב , כשאדם בא מארם נהרים , כמו שאמר "בנגב בארץ כנען" (במ' לג , מ); "הלוך ונסוע הנגבה" (בר' יב , ט); בנימן - בן ימין , לשון "צפון וימין אתה בראתם" (תה' פט , יג) , ולפיכך הוא מלא; לשון רבנו שלמה. ולא הבינותי זה , שתהא ארץ ישראל דרומית לארם נהרים , שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל , כדכתיב "וילך ארצה בני קדם" (בר' כט , א) , וכתיב "מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם" (במ' כג , ז) , ויעקב עָבַר הירדן שהוא למזרחה של ארץ ישראל , והיה חוזר דרך אדום שהוא בדרום ארץ ישראל; נמצא ארם מזרחית דרומית לארץ ישראל וארץ ישראל לצפונה; אבל אם נולד בתחום בית לחם אפרת , שהוא בארץ יהודה , כדכתיב "בית לחם יהודה" (שו' יט , ב) , וכתיב "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה" (מי' ה , א) , הנה הוא בדרומה של ארץ ישראל; והנה בין בית אל ובין בית לחם אפרת נולד. ואם המקום בהר אפרים , הרי היא בצפונה של ארץ ישראל , כדכתיב "יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובני יוסף יעמדו על גבולם מצפון" (יהו' יח , ה) , ואם בחלקו של בנימן , גם כן אינה בדרום , כדכתיב "ויהי להם הגבול לפאת צפונה" (שם , יב). ומכל מקום אין טעם לקרותו 'בן דרום'. והנכון בעיני , כי אמו קראתו בן אוני , ורצתה לומר: 'בן אבלי' , מ"לחם אונים" (הו' ט , ד); "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד); ואביו עשה מן אוני - הכח , מלשון "כי הוא ראשית אונו" (דב' כא , יז); "ולאין אונים עצמה ירבה" (יש' מ , כט); ולכן קרא אותו בנימן - 'בן הכח' , כי החוזק הוא בימין , ולכך קראו 'בן הכח' או 'בן החוזק' , כי הימין בו הגבורה וההצלחה , כענין שכתוב "לב חכם לימינו" (קה' י , ב); "ימינך תמצא לכל שונאיך" (ראה תה' כא , ט); "ימין יי' רוממה" (תה' קיח , טז). רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו , כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו , והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה. וראיתי בבראשית רבא (פב , ט): בן אוני - בן צערי , ואביו קרא לו בנימן בלשון הקדש. ולא ידעתי מהו , כי הכל לשון הקדש , וכן שם כל בניו לשון קדש הוא , אבל רמזו למה שאמרתי , שתרגם הלשון לטובה.

ויהי - בעוד שהיתה יוצאה נפשה , כי מתה - קרובה למות , ואין בה תקוה , קראה לו קודם שתמות 'בן אוני' - כי בצער גדול ילדתיו. ואביו קרא לו בנימין - כלומר: בן ימיני וחביב עלי , שנולד לעת זקנתי; וכן "תהי ידך על איש ימינך" (תה' פ , יח) - האהוב וחביב עליך , כמו שאמר "ועל בן... אמצת לך" (שם).

בן אוני - בן אבלי , כמו "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד). ואביו קרא לו בנימן - הטעם: בן דרום , כי הדרום יקרא 'ימין' בלשוננו; וזה , כי הוא לבדו נולד בארץ ישראל , שהיא לפאת דרום מהמקום אשר נולדו שָׁם שאר בני יעקב.

ויהי בצאת נפשה כי מתה , ותקרא שמו בן אוני , ואביו קרא לו בנימן.
ריכוז קישורים