תנ"ך - ויגוע
יצחק
וימת
ויאסף
אל־עמיו
זקן
ושבע
ימים
ויקברו
אתו
עשו
ויעקב
בניו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּגְוַ֨ע
יִצְחָ֤ק
וַיָּ֙מָת֙
וַיֵּאָ֣סֶף
אֶל־עַמָּ֔יו
זָקֵ֖ן
וּשְׂבַ֣ע
יָמִ֑ים
וַיִּקְבְּר֣וּ
אֹת֔וֹ
עֵשָׂ֥ו
וְיַעֲקֹ֖ב
בָּנָֽיו:
פ
(בראשית פרק לה פסוק כט)
וַיִּגְוַע
יִצְחָק
וַיָּמָת
וַיֵּאָסֶף
אֶל־עַמָּיו
זָקֵן
וּשְׂבַע
יָמִים
וַיִּקְבְּרוּ
אֹתוֹ
עֵשָׂו
וְיַעֲקֹב
בָּנָיו:
פ
(בראשית פרק לה פסוק כט)
ויגוע
יצחק
וימת
ויאסף
אל־עמיו
זקן
ושבע
ימים
ויקברו
אתו
עשו
ויעקב
בניו:
פ
(בראשית פרק לה פסוק כט)
ויגוע
יצחק
וימת
ויאסף
אל־עמיו
זקן
ושבע
ימים
ויקברו
אתו
עשו
ויעקב
בניו:
פ
(בראשית פרק לה פסוק כט)
וְאִתנְגִיד
יִצחָק
וּמִית
וְאִתכְּנֵישׁ
לְעַמֵיהּ
סִיב
וּשׂבַע
יוֹמִין
וּקבַרוּ
יָתֵיהּ
עֵשָׂו
וְיַעֲקֹב
בְּנוֹהִי
:
ויאסף
-
ז'
(הסמ"ך
בסגול
או
בצירה):
בר'
כה
,
ח
,
יז;
לה
,
כט;
מט
,
לג;
במ'
יא
,
ל;
דב'
לב
,
נ;
שו'
כ
,
יא.
ושבע
-
ג':
בר'
לה
,
כט;
איוב
יד
,
א;
מב
,
יז.
ויעקב
-
י"ד:
ראה
בר'
כה
,
כז.
ויגוע
יצחק
-
אין
מוקדם
ומאוחר
בתורה
(ראה
פסחים
ו
,
ב);
מכירתו
של
יוסף
קדמה
למיתתו
של
יצחק
שתים
עשרה
שנה
,
שהרי
יצחק
מת
בשנת
מאה
ועשרים
ליעקב
,
שנאמר
"ויצחק
בן
ששים
שנה
בלדת
אתם"
(בר'
כה
,
כו);
צא
ששים
ממאה
ושמונים
,
נשארו
מאה
ועשרים
,
ויוסף
נמכר
בן
שבע
עשרה
שנה
,
ואותה
שנה
-
שנת
מאה
ושמנה
ליעקב;
כיצד?
בן
ששים
ושלש
נתברך
(ראה
מגילה
יז
,
א);
ארבע
עשרה
-
נטמן
בבית
עבר
,
הרי
שבעים
ושבע;
ארבע
עשרה
עבד
באשה
,
ובסוף
ארבע
עשרה
נולד
יוסף
,
שנאמר
"ויהי
כאשר
ילדה
רחל
את
יוסף"
(בר'
ל
,
כה)
,
הרי
תשעים
ואחת;
ושבע
עשרה
-
עד
שלא
נמכר
,
הרי
מאה
ושמנה.
עוד
הוא
מפורש
מן
המקרא:
משנמכר
יוסף
בן
שבע
עשרה
עד
שבא
יעקב
למצרים
עשרים
ושתים
שנה
,
שנאמר
"ויוסף
בן
שלשים
שנה"
וגו'
(בר'
מא
,
מו);
ושבע
שני
שובע
ושתים
רעב
-
הרי
עשרים
ושתים;
וכתיב:
"ימי
שני
מגורי
שלשים
ומאת
שנה"
(בר'
מז
,
ט)
-
נמצא
יעקב
במכירתו
של
יוסף
מאה
ושמנה.
עשו
ויעקב
-
לפי
שהיה
בכור
ויעקב
היה
חולק
לו
כבוד
,
הקדימו
הכתוב
,
אבל
בקבורת
אברהם
הקדים
הכתוב
יצחק
לישמעאל
(ראה
בר'
כה
,
ט)
,
לפי
שהיה
בן
השפחה.
ויגוע
יצחק
-
וכאשר
מת
ונאסף
אל
עמיו
,
קברו
אותו
עשו
ויעקב.
וזכרם
כאשר
נולדו
,
ולמעלה
אמר
"יצחק
וישמעאל"
(בר'
כה
,
ט)
,
בעבור
היות
ישמעאל
בן
השפחה.
עשו
ויעקב
בניו
-
ובאברהם
הוא
אומר
"יצחק
וישמעאל"
(בר'
כה
,
ט)
-
שאעפ"י
שישמעאל
גדול
מיצחק
הוא
,
היה
מפילגש
,
אבל
עשו
גדול
מיעקב
,
לא
היה
מפלגש.
ויהיו
ימי
יצחק
-
אין
מוקדם
ומאוחר
בתורה
,
מכירתו
של
יוסף
קדמה
למיתתו
של
יצחק;
לשון
רבנו
שלמה.
וכבר
כתבתי
(בר'
יא
,
לב)
,
שזה
מנהג
הכתוב
בכל
הדורות
,
יספר
ענין
האדם
ותולדותיו
ומיתתו
,
ויתחיל
בתולדות
הדור
האחר.
וראוי
היה
להקדים
מיתת
יצחק
לתולדות
יעקב
,
כאשר
עשה
באברהם
ובכל
דורות
הראשונים
,
אבל
יתכוין
הכתוב
להגיד
כי
יצחק
מת
בשיבה
טובה
(ע"פ
בר'
כה
,
ח)
,
"זקן
ושבע
ימים"
(להלן
,
כט)
,
אחרי
ששב
אליו
בנו
המבורך
הנוחל
מעלתו
,
וקברוהו
בכבוד
עשו
ויעקב
בניו
גדולי
העולם.
ולא
הוצרך
להזכיר
כי
קברוהו
במערת
המכפלה
,
בעבור
שהזכיר
כי
היה
בעיר
ההיא
,
ואנה
יקברוהו
,
רק
בקבר
אביו.
ויגוע.
עשו
ויעקב
-
הקדים
עשו
,
לפי
שהיה
בכור;
ואע"פ
שמכר
בכורתו
,
יעקב
היה
נוהג
בו
כבוד
ומקדימו
לפניו
מעת
שהשלים
אתו.
אבל
באברהם
נאמר
"ויקברו
אותו
יצחק
וישמעאל
בניו"
(בר'
כה
,
ט):
הקדים
יצחק
לישמעאל
,
ואע"פ
שהיה
ישמעאל
בכור;
לפי
שהיה
יצחק
בן
הגבירה
,
וישמעאל
בן
השפחה.
ויהיו
ימי
יצחק
מאה
ושמנים
שנה
,
ויגוע
יצחק
וימת
,
ונאסף
הכבוד
אל
עמיו
-
רוצה
לומר
,
שכבר
הגיע
לחיים
הנצחיים
,
כמו
שביארנו
בעניין
מיתת
אברהם
(בה"פ
בר'
כה
,
ח)
-
והיה
זקן
ושבע
ימים
,
ויקברו
אותו
יעקב
ועשו
בניו.