תנ"ך - וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן: (בראשית פרק לז פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: (בראשית פרק לז פסוק א)

טקסט בלבד:

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: (בראשית פרק לז פסוק א)

תיקון קוראים:

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: (בראשית פרק לז פסוק א)
וִיתֵיב יַעֲקֹב בַּאֲרַע תּוֹתָבוּת אֲבוּהִי בְּאַרעָא דִּכנָעַן :

מגורי - ב' (בשני לשונות): בר' לז , א; יח' כא , יז.

מגורי - ב' אל חרב.

וישב יעקב - אחר שכתב לך יישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה , שלא היו ספונים וחשובים לפרש היאך נתישבו , וסדר מלחמותיהן: היאך הורישו את החורים (ראה דב' ב , יב) , פירש לך יישובי יעקב ותולדותיו ובדרך ארוכה כל גילגולי סבתם , לפי שהיו חשובים לפני המקום להאריך בהם. וכן אתה מוצא בעשרה דורות שמאדם ועד נח: פלוני הוליד פלוני , ומשבא לנח האריך בו. וכן בעשרה דורות שמנח ועד אברהם קצר בהם , משהגיע אצל אברהם האריך בו. משל למרגלית שנפלה בין החול , אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגלית , ומשמצאה , הוא משליך את הצרורות מידו ונוטל את המרגלית (ראה תנח' וישב א).

וישב יעקב - עשו הלך "אל ארץ אחרת מפני יעקב אחיו" (בר' לו , ו) , אבל יעקב ישב אצל אביו בארץ מגוריו , כי לו משפט הבכורה (ע"פ דב' כא , יז).

הזכיר , שאלופי עשו ישבו בהר שעיר , ויעקב ישב בארץ הנבחרת.

וישב יעקב בארץ מגורי אביו - עשו נתיישב בהר שעיר ומָנִינוּ תולדותיו , אבל יעקב נתיישב בארץ מגורי אביו.

טעם וישב יעקב בארץ מגורי אביו - כי אמר שאלופי עשו ישבו ב"ארץ אחזתם" (בר' לו , מג) , כלומר: הארץ שלקחו להם לאחזת עולם , אבל יעקב ישב גר כאביו בארץ לא להם , אלא לכנען. והכונה להגיד , כי הם בוחרים לגור בארץ הנבחרת , ושנתקיים בהם "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בר' טו , יג) , ולא בעשו , כי ביעקב לבדו יקרא להם זרע.

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען - כבר פרשנו זה בפסוק "אשר גר שם אברהם ויצחק" (בר' לה , כז).

אמר שכבר ישב יעקב בארץ מגורי אביו , שהיה בארץ כנען; והנה המקום ההוא הוא חברון , כמו שזכר בפרשה הקודמת , שכבר בא "יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון" (בר' לה , כז). ובעוד שהיה יצחק חי היה זה המקרה שספר מיוסף , כי כבר היו ליוסף עשרים ותשע שנה קודם שמת יצחק; ואולם קדם לספר מיתתו , לפי שכבר ספר שקברו אותו יעקב ועשו (ראה שם , כט). ולפי שרצה להשלים ספור תולדות עשו והפרדו מעל אחיו (בר' לו) , אחר ספורו מה שהיה מיעקב ועשו בהשלים יעקב עמו , ספר מות יצחק , ואחר שב לספר בארוכה התולדות והמקרים אשר קרו ליעקב , ואמר: אלו המקרים שקרו ליעקב: יוסף , כשהיה בן שבע עשרה שנה , היה רועה את אחיו בצאן , ומקנאתם בו - לראותם כי אותו אהב אביהם מכל בניו - שמוהו משרת לבני השפחות; וזה הפועל היה בתכלית הגנות. והנה הביא יוסף דבריהם הרעים אל אביהם וספרם לו. והנה ישראל אהב את יוסף מכל בניו , כי כבר היה לו במדרגת בן זקונים - שהוא נאהב מאד , מפני היותו מרחל ונולד אחר היאוש - ולכן עשה לו כתנת פסים , מה שלא עשה כן לשאר בניו; ולזה היו האחים שונאים אותו , עד שלא יכלו לדבר עמו דבר של שלום.

(תשע תועלות לפרשת 'וישב' , חלק ראשון: בר' לז , א - לו) והנה התועלות המגיעות מזה הספור: התועלת הראשון הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם שיטיל קנאה בין בניו , לרומם אחד מהם על האחרים , כי יגרום לו בזה שפלות. הלא תראה כי יעקב , מפני שעשה כתנת פסים ליוסף לבדו מבין אחיו , ולהראותו שהוא אוהבו יותר מכולם , שמוהו משרת לבני השפחות , והיה זה גם כן סבה אל ששנאו אותו אחיו שנאה עצומה. התועלת השני הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם שיספר לאביו כל מה שישמע מהדברים המגונים מבני הבית , כי בזה תתחדש מריבה וקטטה בבית , ויגרום לעצמו ההפסד. הלא תראה כי יוסף , מפני שהביא דבת אחיו הרעה אל אביו , שנאו אותו אחיו , עד שכמעט היו ממיתים אותו , לולא עזר השם יתעלה. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שאין ראוי שיספר האדם בפני זולתו מה שיורה על הצלחתו ושפלותם , כי בזה יפעלו הִפעלוּת רב , ותתחדש בהם מריבה וקטטה. הלא תראה כל מה שקרה ליוסף בספרו חלומותיו לאחיו , שבהם הוראה על הצלחתו ושפלותם. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם , שיראה מאוהבו שיאמר או יעשה דבר כנגד אחרים , שימהר לגעור בו ולהוכיחו על הדברים והמעשים ההם; וראוי שיהיה בדבריו מהפיוס לאנשים ההם , כי בזה מפיוס לב האנשים ההם מה שלא יעלם; ובזה האופן אולי ישלם לו שישקיט הריב בין אוהבו ובין האנשים ההם. הלא תראה , שיעקב גער ביוסף לפייס אחיו , ואמר גם כן מה שיורה שאין להם לירוא מזה החלום שיתאמת , שיהיה מורה על הצלחתו ושפלותם , עם היותו משער שהחלום ההוא יתקיים בלי ספק. התועלת החמישי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם לבקש ההנאה , כי זה ממה שיביאהו למסור עצמו לסכנות. הלא תראה שבני יעקב , כשבקשו מקום לרעות צאן אביהם , ונראה להם בהתחלת המחשבה שבשכם ימצא להם מרעה טוב , וימצא בו עם זה להם המצטרך למזונותיהם בקלות , התעוררו ללכת שם , ולא הרגישו ששם יהיו בסכנה עצומה מפני מה שעשו שם לאנשי העיר ההיא , עד שעמדו שם זמן מה , והסכימו מפני זה לסור משם. ונתגלגל הדבר ששולח אליהם יוסף , והיה זה סבה אל שירדו אבותינו למצרים ושעבדו בהם המצרים בפרך זמן ארוך אורך נפלא. התועלת הששי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם לשמור קנייניו שהוא מתפרנס מהם , ולא יתרשל מזה בשום צד. הלא תראה כי יעקב אבינו , עם פחדו מבניו שיהרגום אנשי הארץ מפני מה שעשו לשכם , אמר ליוסף שיחקור בשלום הצאן. התועלת השביעי הוא במידות , והוא שראוי לאדם , כשיראה רצון איש או אישים לעשות פועל מגונה , שיעתיקם מהרצון ההוא מעט מעט; שאם רצה להעתיקם יחד מהרצון ההוא , יהיה זה סבה אל שלא ישמעו אליו , וישלימו רצונם הרע. ולזה תראה כי ראובן , כשראה רצון אחיו להרוג יוסף , וראה שאם יאמר להם שיעזבוהו - לא ישמעו לו , לרוב שנאתם אותו , הנה העתיקם מהרצון ההוא מעט , ואמר להם שלא ישפכו דם אך ישליכו אותו בבור וימות מעצמו. והנה חשב ראובן להעתיקם מעט מעט מהרצון ההוא , ומדרגה אחר מדרגה , עד שלא יגיע ליוסף היזק מהם; או יוליכהו הוא בעצמו אל אביו בזולת ידיעתם. וזה גם כן היה סבה אל שנעתקו מזה הרצון השני , ושמעו לדבר יהודה כשאמר להם שימכרוהו לישמעאלים. התועלת השמיני הוא בדעות , והוא: להודיע עוצם השגחת השם יתעלה בטובים , עד שכבר סבב - כשהביא ההכרח שימכר יוסף להצילו מהמות - שיהיה נמכר לנכבדים נושאים סחורות נכבדות וחמודות , וסבב גם כן שמכרוהו לשר נכבד בארץ מצרים; כי העבודה לנכבדים אין בה מהקושי והצער כמו שהיה מזה בעבודה לפחותים , וזה מבואר בנפשו. התועלת התשיעי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם שיתפעל יותר מהראוי על מה שישיגהו מהמקרים הרעים. הלא תראה , שיעקב התאבל על בנו יותר מהראוי , והיה זה סבה שתעתק הנבואה ממנו , ונפסקה עד שנודע לו שעודנו חי , כמו שיראה ממה שיבא אחר זה (בה"מ בר' מה , כז).
ריכוז קישורים