תנ"ך - ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֘ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה: (בראשית פרק לז פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו וְאֶל־אֶחָיו וַיִּגְעַר־בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ אָרְצָה: (בראשית פרק לז פסוק י)

טקסט בלבד:

ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה: (בראשית פרק לז פסוק י)

תיקון קוראים:

ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה: (בראשית פרק לז פסוק י)
וְאִשׁתַּעִי לַאֲבוּהִי וּלאֲחוֹהִי וּנזַף בֵּיהּ אֲבוּהִי וַאֲמַר לֵיהּ מָא חֶלמָא הָדֵין דַּחֲלַמתָּא הֲמֵיתָא נֵיתֵי אֲנָא וְאִמָך וַאֲחָך לְמִסגַּד לָך עַל אַרעָא :

הבוא - ל'.

ויספר אל אביו ואל אחיו - לאחר שסיפר לאחיו חזר וספרו לאביו בפניהם. ויגער בו אביו - לפי שהיה מטיל שנאה עליו. הבא נבא (בנוסחנו: כתיב מלא) - והלא אמך כבר מתה! והוא לא היה יודע שהדברים מגיעים לבלהה , שגדלתו כאמו (ראה ב"ר פד , יא). ורבותינו למדו מכאן (ברכות נה , א) , שאין חלום בלא דברים בטלים. ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו , שלא יקניאוהו; לכך אמר: הבא נבא אני ואמך - כשם שאי איפשר באמך , כך השאר בטל.

מה החלום הזה וגו' - אפילו היתה אמו קיימת , היה אומר להוכיחו.

'גערה' עם בי"ת - בדרך קלון; ובלא בי"ת - לשון השחתה , כמו "הנני גער לכם" (מל' ב , ג); או הוא על דרך משל , שיגער בזרע ויפחד ולא יעלה. אני ואמך - על בלהה שפחת אמו , שגדלה אותו.

ויספר אותו לאחיו - זהו מעשה נערות , שראה שקנאו וכעסו על הראשון , וסיפר להם השיני; והיה מקניט כל אחיו: בני אמהות בהוצאות הדיבה , ואילו - בחלומותיו , וזהו "על חלומותיו ועל דבריו" (לעיל , ח) - הוצאת הדיבה. ויספר אל אביו ואל אחיו - כלומר: כשסיפרו , סיפרו לאביו , ומה שהקדים לספר אותו , בשביל הנערות שעשה לספר בפניהם , והיה מְקַנְּאָם; וכך אומר הפסוק: ועשה נערות שסיפרו לאחיו , וכיצד סיפרו לאחיו? שסיפר לאביו בפני אחיו , ולכך לא ענוהו אחיו , אבל אביו גער בו , להוציא הקנאה מלב אחיו. השמש והירח ואחד - שהייתי עומד לצד מזרח העולם , אל קצה המזרח , וכל הכוכבים הולכים לצד המערב כדרכם , והשמש והירח ואחד עשר כוכבים חזרו לאחוריהם , צד המזרח , וירדו כנגדי בשיפולי הרקיע , והיה נראה שלהשתחות לי שינו המהלך כנגדי ― כי האי גוונא פירשו רבותינו (ב"ב כה , א): "וכל צבא השמים לך משתחווים" (נחמ' ט , ו) - שיורדים בערב לצד המערב , ושכינה במערב [הג"ה]. ― כלומר: מזלכם כפוף למזלי; וכן היה , שכולם נפלו לפניו ונצטרכו לו. הבא נבא אני ואמך - הלא אמך אינה בעולם , ואין אֵילו אלא דברים בטלים; ושמא על דרך אשת יעקב ראה הירח. ונראה עיקר הפתרון , לפי שכל העולם צריכין לשמש וירח , ראה שמש וירח משתחוים לו , לומר שכל העולם צריכין לו וכפופין לו כמו לשמש וירח.

ויספר אל אביו - ספר החלום הזה לאביו ולא הראשון , כי הוא עצמו המכיר בפתרונו , כי השמש ירמוז לאביו; והוא גער בו. וטעם אל אחיו , פעם שנית - כי ספר אותו לאביו בפני אחיו , והוא גער בו לשכך חמתם מעליו. וטעם מה החלום הזה אשר חלמת - כמו "מה אדם ותדעהו" (תה' קמד , ג) , כלומר: מה החלום הזה?! איננו כלום שתגידנו , כי אינו אלא דברים בטלים! או טעם הגערה לאמר: איך נשאך לבך לחלום החלום הזה , אין זה כי אם גובה לב ונערות שיעלו דברים כאלה על לבבך! כענין שנאמר בחלומות "רעיונך על משכבך סליקו" (דנ' ב , כט) , וכתיב "והרהורין על משכבי" (דנ' ד , ב). הבא נבא אני ואמך - והלא אמך כבר מתה! והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין לבלהה שגדלתו כאמו. ורבותינו למדו מכאן (ברכות נה , א - ב) , שאין חלום בלא דברים בטלים. ויעקב נתכון להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו בכך , אמר לו: כשם שאי אפשר באמך , כך בשאר בטל; לשון רבנו שלמה. ולפי דעתי (בר' מו , טו) , כי בעת שירד יעקב למצרים כבר מתה בלהה , גם זלפה , כי הכתוב אמר בספור 'שבעים נפש': "מלבד נשי בני יעקב" (בר' מו , כו) , ולא הזכיר 'מלבד נשיו ונשי בניו'. ואם תאמר , כי בעבור היותן פילגשים לא רצה לומר 'לבד מנשי בני יעקב ופילגשיו' , הנה כתוב "נשי אביו" (לעיל , א). ורחוק הוא שיהיה הירח רמז לפילגשו , אבל ענין החלום , כי השמש - רמז ליעקב , והירח - רמז לנות ביתו וכל נשיו שבהן היו תולדותיו; ירמוז כי כל תולדותיהם ישתחוו לו , והם כל שבעים נפש יוצאי ירכו , כי כולם השתחוו בבואם אליו. ואחד עשר כוכבים - אחיו אשר השתחוו לו בפני עצמם טרם בוא אביהם , כדכתיב "ויבא יוסף הביתה... וישתחוו לו אפים ארצה" (ראה בר' מג , כו).

ויספר אל אביו - לפי שהיה לאביו זכר בזה החלום , ולא כן באחר. אני ואמך - כשם שאי אפשר לאמך , שכבר מתה; כשם שבטל החלום בזה , כך בטל כלו. ורבותינו ז"ל למדו מכאן (ברכות נה , א) , כי אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים; וכן הוא אומר "מה לתבן את הבר" (יר' כג , כח) - כשם שאי אפשר לבר בלא תבן , כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.

והנה גער בו אביו , להוציא מלב אחיו , והראה לו שזה בלתי אפשר , כי אמו מתה , ולא יתכן שישתחוו לו יעקב ואמו ואחיו.
ריכוז קישורים