תנ"ך - וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּשְׁבוּ֘ לֶאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה: (בראשית פרק לז פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה: (בראשית פרק לז פסוק כה)

טקסט בלבד:

וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה: (בראשית פרק לז פסוק כה)

תיקון קוראים:

וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה: (בראשית פרק לז פסוק כה)
וְאַסחַרוּ לְמֵיכַל לַחמָא וּזקַפוּ עֵינֵיהוֹן וַחֲזוֹ וְהָא שְׁיָרַת עַרבָּאֵי אָתיָא מִגִּלעָד וְגַמלֵיהוֹן טְעִינִין שְׁעַף וּקטַף וּלטוֹם אָזְלִין לְאַחָתָא לְמִצרָיִם :

באה - י"א בטעמא מלרע (בלישנא): ראה בר' כט , ו. נכאת - ב': בר' לז , כה; מג , יא. וצרי - ב' (בשני לשונות): בר' לז , כה; דה"א כה , ג. ולט - ב': בר' לז , כה; מג , יא. מצרימה - כ"ח: ראה בר' כו , ב.

באה י"א מלרע וסימנהון השלום ארחת ישמעאלים ותאמר לנעריה ואנכי מעשיהם קול שמועה ויקם יונה ואתה מגדל עדר ואם משפחת מצרים תוחלת ממשכה ובזה הנערה בערב. וכל מלכ' ויחזק' דכות' ב' מ' ב' והשמעה הצפירה.

ארחת - ל' וחס'; באה - י"א בטע'; נכאת - ב'; וצרי - ב'; ולט - ב'; הולכים - ל' מל'; להוריד - ל' מל'.

ארחת ישמעאלים - כתרגומו: "שיירת" - על שם הולכי אורח. וגמליהם נושאים - למה פרסם הכתוב משאם? להודיע מתן שכרן של צדיקים; שאין דרכן של ערביים אלא לשאת נפט ועטרן , ולזה נזדמנו בְּשָׂמִים , שלא יזוק מריח רע. נכאת - כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת , וכן "ויראם את כל בית נכאתה" (מ"ב כ , יג) - מרקחת בשמים; ואונקלוס תרגם לשון 'שעוה'. צרי - שרף הנוטף מעצי הקטף (ראה כריתות ו , א) , והוא "נטף" (שמ' ל , לד) , הנמנה עם סמני הקטרת. ולוט - 'לוטם' שמו בלשון משנה (שביעית ז , ו). ורבותַי פרשוהו לי: שורש עשב , ושמו 'אשטורזיאה' (בלעז) , במסכת נדה (ח , א).

וישבו לאכל לחם - התשעה אחים. ארחת ישמעאלים - כאשר אמר המתרגם , בעבור שהיא 'הולכת ארחות' (ע"פ שו' ה , ו). נכאת - אמר רבי משה הכהן ז"ל הספרדי , שפירוש נכאת - דבר נחמד , וכן "את כל בית נכותו" (מ"ב כ , יג); כי הו"ו והאל"ף יתחלפו , שהם מ'אותיות הנוח'. וצרי - מצאנוהו במקרא בשוא נח תחת הצד"י , ובקמץ חטף גם בחלם (ראה יח' כז , יז); וכתיב "הצָרי אין בגלעד" (יר' ח , כב). והגאון פירש אותו , כי הוא הנעשה משבעים וחמשה עיקרים. ואחרים אמרו , שהוא פרי , או שמן האילן , שהובא מיריחו אל מצרים , על דעת יוסף בן גוריון (יוסיפון ע' 155 - 156 ). ורבי ישמעאל אמר (ראה שבת כו , א) שהוא שרף; ואנחנו נסמוך על דעתו. ולוט - אמר הגאון (רס"ג תורה) , שהוא הפרי , הנקרא כן בלשון ישמעאל בתוספות בי"ת; אולי כן הוא.

וישבו לאכול לחם - דרך הרועים שמקצתם אוכלים ומקצתן עומדים על הבהמות , ואחר שאכלו מקצתם , הולכים אותם שאכלו אל הבהמות , והאחרים אוכלים , ואין דרכם לאכול כולם ביחד; והיה אוכל יהודה ומקצת אחיו , וראובן ומקצת אחיו היו שומרים הצאן , ולפיכך לא ידע ראובן במכירתו. ויש אומרים (ראה ב"ר פד , יט) , כי ראובן היה מתענה על ששכב את בלהה; ויש אומרים (שם , טו) , שהיה כל אחד משמש את אביהם יומו , והגיע יומו של ראובן; אבל תימה על שהיו רחוקין מאביהם וראובן שב אל הבור! והנה אורחת ישמעאלים - מדנים ומדיינים וישמעאלים אחים היו מבני פלגשי אברהם: ישמעאל - בן הגר , ומדן ומדין - מבני קטורה (ראה בר' כה , ב); ובאותה חבורה היה שם מבני ישמעאל ומבני מדן ומבני מדיין , ולכך פעמים קורא אותן ישמעאלים ופעמים "מדנים" (להלן , טו) , ופעמים "מדיינים" (להלן , לו).

והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד - כאשר נשאו עיניהם וראו מרחוק אנשים באים מדרך גלעד , הכירו כי ארחת ישמעאלים היא בגמלים , וידעו כי למצרים ילכו , כי מגלעד יובא הצרי והנכאת (ע"פ יר' ח , כב) , ולמצרים היה דרכם להוליך אותו. ולכן אמר להם יהודה: הנה האנשים האלה מארץ מרחק והולכים אל ארץ רחוקה , נמכרנו להם , כי לא יוָדע הדבר. וכאשר קרבו להם , מצאו כי היו בעלי הסחורה אשר להם הנכאת והצרי אנשים מדינים סוחרים , ששכרו הגמלים מן הישמעאלים , ומכרו את יוסף למדינים שקנו אותו לסחור בו; כי ארחת הישמעאלים משכירי הגמלים לא יקנו הם סחורה לעצמם. ואמר וימכרו את יוסף לישמעאלים , כי להם מסרו אותו , שהם מוליכים הסחורה למצרים; וזה טעם "מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה" (בר' לט , א) , כי היה בידם , אבל המדינים היו בעליו והם סחרו בו , והוא שאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים" (להלן , לו). וכל מעשה בכתוב פעם יספר אותו במושל המצוה בו , ופעם בשליח שיעשנו בידיו , כענין "את כל מעשה יי' הגדול אשר עשה" (דב' יא , ז) , וכתוב אחר: "אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דב' לד , יב); וכן אמר "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה" (מ"א ז , נא) , וחירם עשאה , כדכתיב "ויבא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו" (שם , יד); וביוסף עצמו אמר "ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה" (בר' לט , כב) - נותן המעשה לשנים: למצַוֶה בו ולעושה אותו. ורבי אברהם אמר , כי המדינים יקראו ישמעאלים , כאשר אמר הכתוב על מלכי מדין: "כי ישמעאלים הם" (שו' ח , כד). ואיננו כאשר חשב , כי הכתוב שאמר "כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם" (שם) , ירמוז על בני קדם , שהמלחמה ההיא להם היתה , דכתיב "וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו" (שו' ו , לג) , ובני קדם הם ישמעאלים , כי על כל בני הפלגשים אשר לאברהם אמר "וישלחם מעל יצחק בנו... קדמה אל ארץ קדם" (בר' כה , ו). גם יתכן שהיו המלכים ישמעאלים והָמלכו על מדין , כי למה יקראו מדין על שם ישמעאל אחיהם? והנכון בפשט הכתוב ביוסף - מה שאמרנו בו , אבל רבותינו אמרו (ב"ר פד , כב) , שנמכר פעמים רבות. וכסינו את דמו - ונעלים את מיתתו; לשון רבנו שלמה , וכן אמר אנקלוס: "ונכסי על דמיה". והנכון שהוא כפשוטו , כי מנהג רוצחי מסתרים להרוג הנרצח ולקברו ולכסות דמו בעפר , וכענין שנאמר "ויטמנהו בחול" (שמ' ב , יב) , ולכך אמר להם: הנה אנחנו הורגים את אחינו ומכסים דמו בעפר , כי כן יֵחָשֵב לנו. והנה ראובן לימד להם שלא ישפכו דם בידם , אבל ישליכוהו בבור וימות שם , שאין ענש הגורם כעונש שופך הדם , ובא יהודה עתה ואמר: גם זה יחשב לנו לרציחה כאלו אנחנו הרגנוהו. וכן הדבר באמת , וכענין שאמר הכתוב "ואותו הרגת בחרב בני עמון" (ש"ב יב , ט) , ודינא רבא ודינא זוטא איכא ביניהו (ע"פ קידושין מג , א); ושניהם אמרו אמת.

וישבו. נכאת - פרשו בבראשית רבה (צא , יא) , שהוא שעוה. וצרי - בדברי רבותינו ז"ל (כריתות ו , א): רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף , ונקרא בלעז 'בַלִשְמֵי'. ופירשו בבראשית רבה (צא , יא): לוט - מַצְטְכֵי.

ארחת ישמעאלים - שיירה שהייתה הולכת באורח , ולזה נקראת ארחת ישמעאלים , שהוא בינוני מפעל קל. נכאת , צרי ולוט - הם דברים יקרים ונכבדים. והנה סבב השם יתעלה , שימכר יוסף לסוחרים נכבדים שהיו נושאים סחורות חמודות , למעלת יוסף.

וישבו לאכול לחם , וישאו עיניהם ויראו והנה שיירת ישמעאלים שהייתה באה מגלעד , וגמליהם נושאים סחורות יקרות ונכבדות , נכאת וצרי ולוט , הולכים להוריד מצרימה.
ריכוז קישורים