תנ"ך - ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַֽהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ: (בראשית פרק לז פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמוֹ: (בראשית פרק לז פסוק כו)

טקסט בלבד:

ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו: (בראשית פרק לז פסוק כו)

תיקון קוראים:

ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו: (בראשית פרק לז פסוק כו)
וַאֲמַר יְהוּדָה לַאֲחוֹהִי מָא מָמוֹן נִתהֲנֵי לַנָא אֲרֵי נִקטוֹל יָת אֲחוּנָא וּנכַסֵי עַל דְּמֵיהּ :

מה - בצע - ב': בר' לז , כו; תה' ל , י.

מה בצע - מה ממון , כתרגומו. וכסינו את דמו - ונעלים את מיתתו. [(תרי"ק:) וכסינו את דמו - כלומר: (לא) נשתכר בו אם נהרוג אותו; מוטב למכור אותו , ונמלא את כיסנו מדמו - ממכרו. וכסינו - לשון 'כיס'; דמו - לשון 'דמים'.]

מה בצע - מה תועלת , וקרוב מטעם 'חפץ'; וכן "מה בצע בדמי" (תה' ל , י).

מה בצע - אמר יהודה: למה נעשה עון זה , להמיתו , ולא נהנה כלום במיתתו? מוטב שנמכרנו ולא יהיה העון כל כך , ונהנה , וגם לא נראה אותו עוד ולא יקניט אותנו. ונראים הדברים , שכשמכרוהו , השביעוהו שלא יבא עוד אל בית אביו , ולא יגלה עצמו לאביו ולא יודיע לאביו שהוא חי ושהוא נמכר , ולא יאמר לֹשָם שהוא מבני יעקב , בשום סימן ולא בשום רמייה. וכן עשה , שמוטב היה לו לעשות כן , ולא שימות בידם; דאי לא היה כן , כשהיה גדול בבית אדוניו , וגם תשע שנים שהיה מלך במצרים - שבע שני השבע ושתים מן הרעב - למה לא שלח לאביו לאמר: הנני כאן במצרים?! הלא היה יודע כי אביו מצטער עליו! אלא ודאי נשבע להם.

והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד - כאשר נשאו עיניהם וראו מרחוק אנשים באים מדרך גלעד , הכירו כי ארחת ישמעאלים היא בגמלים , וידעו כי למצרים ילכו , כי מגלעד יובא הצרי והנכאת (ע"פ יר' ח , כב) , ולמצרים היה דרכם להוליך אותו. ולכן אמר להם יהודה: הנה האנשים האלה מארץ מרחק והולכים אל ארץ רחוקה , נמכרנו להם , כי לא יוָדע הדבר. וכאשר קרבו להם , מצאו כי היו בעלי הסחורה אשר להם הנכאת והצרי אנשים מדינים סוחרים , ששכרו הגמלים מן הישמעאלים , ומכרו את יוסף למדינים שקנו אותו לסחור בו; כי ארחת הישמעאלים משכירי הגמלים לא יקנו הם סחורה לעצמם. ואמר וימכרו את יוסף לישמעאלים , כי להם מסרו אותו , שהם מוליכים הסחורה למצרים; וזה טעם "מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה" (בר' לט , א) , כי היה בידם , אבל המדינים היו בעליו והם סחרו בו , והוא שאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים" (להלן , לו). וכל מעשה בכתוב פעם יספר אותו במושל המצוה בו , ופעם בשליח שיעשנו בידיו , כענין "את כל מעשה יי' הגדול אשר עשה" (דב' יא , ז) , וכתוב אחר: "אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דב' לד , יב); וכן אמר "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה" (מ"א ז , נא) , וחירם עשאה , כדכתיב "ויבא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו" (שם , יד); וביוסף עצמו אמר "ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה" (בר' לט , כב) - נותן המעשה לשנים: למצַוֶה בו ולעושה אותו. ורבי אברהם אמר , כי המדינים יקראו ישמעאלים , כאשר אמר הכתוב על מלכי מדין: "כי ישמעאלים הם" (שו' ח , כד). ואיננו כאשר חשב , כי הכתוב שאמר "כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם" (שם) , ירמוז על בני קדם , שהמלחמה ההיא להם היתה , דכתיב "וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו" (שו' ו , לג) , ובני קדם הם ישמעאלים , כי על כל בני הפלגשים אשר לאברהם אמר "וישלחם מעל יצחק בנו... קדמה אל ארץ קדם" (בר' כה , ו). גם יתכן שהיו המלכים ישמעאלים והָמלכו על מדין , כי למה יקראו מדין על שם ישמעאל אחיהם? והנכון בפשט הכתוב ביוסף - מה שאמרנו בו , אבל רבותינו אמרו (ב"ר פד , כב) , שנמכר פעמים רבות. וכסינו את דמו - ונעלים את מיתתו; לשון רבנו שלמה , וכן אמר אנקלוס: "ונכסי על דמיה". והנכון שהוא כפשוטו , כי מנהג רוצחי מסתרים להרוג הנרצח ולקברו ולכסות דמו בעפר , וכענין שנאמר "ויטמנהו בחול" (שמ' ב , יב) , ולכך אמר להם: הנה אנחנו הורגים את אחינו ומכסים דמו בעפר , כי כן יֵחָשֵב לנו. והנה ראובן לימד להם שלא ישפכו דם בידם , אבל ישליכוהו בבור וימות שם , שאין ענש הגורם כעונש שופך הדם , ובא יהודה עתה ואמר: גם זה יחשב לנו לרציחה כאלו אנחנו הרגנוהו. וכן הדבר באמת , וכענין שאמר הכתוב "ואותו הרגת בחרב בני עמון" (ש"ב יב , ט) , ודינא רבא ודינא זוטא איכא ביניהו (ע"פ קידושין מג , א); ושניהם אמרו אמת.

ויאמר. מה בצע - כתרגומו. נהרוג את אחינו - והלא כבר מנעם ראובן מלהרגו? אלא אמר להם: מה נעשה לו? אם נניחנו בבור , ימות שם , והרי הוא כאלו הרגנוהו. וכסינו את דמו - כתרגומו: "ונכסי על דמיה" - שנעלים מיתתו מאבינו.

מה בצע - מה תועלת.

והנה לא היה שם ראובן; ויאמר יהודה אל אחיו: מה בצע - אי זה תועלת יגיע לנו - כי נהרוג את אחינו ונכסה את דמו. רוצה לומר , שאין לנו התנצלות , כשלא נשלח בו יד לשפוך דמו וימות מעצמו בבור , שהרי הוא כאלו הרגנוהו בידים , אחר שהשלכנו אותו שם; אין הבדל בזה , אלא שבזאת ההריגה נכסה דמו , כי ימות ברעב ולא ישאר לו דם , ואם הרגנוהו בחרב , נשפוך דמו ארצה. לכו ונמכרנו לישמעאלים , ולא תהיה בו ידינו לסבב מיתתו , כי אחינו בשרינו הוא. והנה נסירהו מעלינו , ונמלט מחלומותיו ודבריו , ולא נחטא במיתתו; וזה , שעם היותו עבד לא יתכן שתהיה לו ממשלה , וכל שכן שאי אפשר שימשל בנו , למרחקו ממנו. וישמעו לו אחיו.
ריכוז קישורים