תנ"ך - לכו
ונמכרנו
לישמעאלים
וידנו
אל־תהי־בו
כי־אחינו
בשרנו
הוא
וישמעו
אחיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְכ֞וּ
וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ
לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים
וְיָדֵ֙נוּ֙
אַל־תְּהִי־ב֔וֹ
כִּֽי־אָחִ֥ינוּ
בְשָׂרֵ֖נוּ
ה֑וּא
וַֽיִּשְׁמְע֖וּ
אֶחָֽיו:
(בראשית פרק לז פסוק כז)
לְכוּ
וְנִמְכְּרֶנּוּ
לַיִּשְׁמְעֵאלִים
וְיָדֵנוּ
אַל־תְּהִי־בוֹ
כִּי־אָחִינוּ
בְשָׂרֵנוּ
הוּא
וַיִּשְׁמְעוּ
אֶחָיו:
(בראשית פרק לז פסוק כז)
לכו
ונמכרנו
לישמעאלים
וידנו
אל־תהי־בו
כי־אחינו
בשרנו
הוא
וישמעו
אחיו:
(בראשית פרק לז פסוק כז)
לכו
ונמכרנו
לישמעאלים
וידנו
אל־תהי־בו
כי־אחינו
בשרנו
הוא
וישמעו
אחיו:
(בראשית פרק לז פסוק כז)
אֵיתוֹ
וּנזַבְּנִנֵיהּ
לְעַרבָּאֵי
וִידַנָא
לָא
תְהֵי
בֵיהּ
אֲרֵי
אֲחוּנָא
בִסרַנָא
הוּא
וְקַבִּילוּ
מִנֵיהּ
אֲחוֹהִי
:
וישמעו
-
"וקבילו
מיניה"
(ת"א).
כל
'שמיעה'
שהוא
'קבלת
דברים'
כגון
זה
,
וכגון:
"וישמע
יעקב
אל
אביו"
(בר'
כח
,
ז);
"נעשה
ונשמע"
(שמ'
כד
,
ז);
מתורגמין:
"וקביל";
וכל
שהוא
שמיעת
האזן
,
כגון:
"וישמעו
את
קול
יי'
אלהים
מתהלך
בגן"
(בר'
ג
,
ח);
"ורבקה
שומעת"
(בר'
כז
,
ה);
"וישמע
ישראל"
(בר'
לה
,
כב);
"שמעתי
את
תלנות"
(שמ'
טז
,
יב);
כולן
מתורגמין:
"ושמע"
,
"ושמעית"
,
"שמיע
קדמי".
כי
אחינו
-
כמו
בשרינו
הוא
,
כי
מבשר
אחד
היינו.
וישמעו
אחיו
-
האזינו
דבריו
,
ויטיבו
בעיניהם
,
ויעשו
כן.
והנה
ארחת
ישמעאלים
באה
מגלעד
-
כאשר
נשאו
עיניהם
וראו
מרחוק
אנשים
באים
מדרך
גלעד
,
הכירו
כי
ארחת
ישמעאלים
היא
בגמלים
,
וידעו
כי
למצרים
ילכו
,
כי
מגלעד
יובא
הצרי
והנכאת
(ע"פ
יר'
ח
,
כב)
,
ולמצרים
היה
דרכם
להוליך
אותו.
ולכן
אמר
להם
יהודה:
הנה
האנשים
האלה
מארץ
מרחק
והולכים
אל
ארץ
רחוקה
,
נמכרנו
להם
,
כי
לא
יוָדע
הדבר.
וכאשר
קרבו
להם
,
מצאו
כי
היו
בעלי
הסחורה
אשר
להם
הנכאת
והצרי
אנשים
מדינים
סוחרים
,
ששכרו
הגמלים
מן
הישמעאלים
,
ומכרו
את
יוסף
למדינים
שקנו
אותו
לסחור
בו;
כי
ארחת
הישמעאלים
משכירי
הגמלים
לא
יקנו
הם
סחורה
לעצמם.
ואמר
וימכרו
את
יוסף
לישמעאלים
,
כי
להם
מסרו
אותו
,
שהם
מוליכים
הסחורה
למצרים;
וזה
טעם
"מיד
הישמעאלים
אשר
הורידוהו
שמה"
(בר'
לט
,
א)
,
כי
היה
בידם
,
אבל
המדינים
היו
בעליו
והם
סחרו
בו
,
והוא
שאמר
"והמדנים
מכרו
אותו
אל
מצרים"
(להלן
,
לו).
וכל
מעשה
בכתוב
פעם
יספר
אותו
במושל
המצוה
בו
,
ופעם
בשליח
שיעשנו
בידיו
,
כענין
"את
כל
מעשה
יי'
הגדול
אשר
עשה"
(דב'
יא
,
ז)
,
וכתוב
אחר:
"אשר
עשה
משה
לעיני
כל
ישראל"
(דב'
לד
,
יב);
וכן
אמר
"ותשלם
כל
המלאכה
אשר
עשה
המלך
שלמה"
(מ"א
ז
,
נא)
,
וחירם
עשאה
,
כדכתיב
"ויבא
אל
המלך
שלמה
ויעש
את
כל
מלאכתו"
(שם
,
יד);
וביוסף
עצמו
אמר
"ואת
כל
אשר
עושים
שם
הוא
היה
עושה"
(בר'
לט
,
כב)
-
נותן
המעשה
לשנים:
למצַוֶה
בו
ולעושה
אותו.
ורבי
אברהם
אמר
,
כי
המדינים
יקראו
ישמעאלים
,
כאשר
אמר
הכתוב
על
מלכי
מדין:
"כי
ישמעאלים
הם"
(שו'
ח
,
כד).
ואיננו
כאשר
חשב
,
כי
הכתוב
שאמר
"כי
נזמי
זהב
להם
כי
ישמעאלים
הם"
(שם)
,
ירמוז
על
בני
קדם
,
שהמלחמה
ההיא
להם
היתה
,
דכתיב
"וכל
מדין
ועמלק
ובני
קדם
נאספו
יחדו"
(שו'
ו
,
לג)
,
ובני
קדם
הם
ישמעאלים
,
כי
על
כל
בני
הפלגשים
אשר
לאברהם
אמר
"וישלחם
מעל
יצחק
בנו...
קדמה
אל
ארץ
קדם"
(בר'
כה
,
ו).
גם
יתכן
שהיו
המלכים
ישמעאלים
והָמלכו
על
מדין
,
כי
למה
יקראו
מדין
על
שם
ישמעאל
אחיהם?
והנכון
בפשט
הכתוב
ביוסף
-
מה
שאמרנו
בו
,
אבל
רבותינו
אמרו
(ב"ר
פד
,
כב)
,
שנמכר
פעמים
רבות.
וכסינו
את
דמו
-
ונעלים
את
מיתתו;
לשון
רבנו
שלמה
,
וכן
אמר
אנקלוס:
"ונכסי
על
דמיה".
והנכון
שהוא
כפשוטו
,
כי
מנהג
רוצחי
מסתרים
להרוג
הנרצח
ולקברו
ולכסות
דמו
בעפר
,
וכענין
שנאמר
"ויטמנהו
בחול"
(שמ'
ב
,
יב)
,
ולכך
אמר
להם:
הנה
אנחנו
הורגים
את
אחינו
ומכסים
דמו
בעפר
,
כי
כן
יֵחָשֵב
לנו.
והנה
ראובן
לימד
להם
שלא
ישפכו
דם
בידם
,
אבל
ישליכוהו
בבור
וימות
שם
,
שאין
ענש
הגורם
כעונש
שופך
הדם
,
ובא
יהודה
עתה
ואמר:
גם
זה
יחשב
לנו
לרציחה
כאלו
אנחנו
הרגנוהו.
וכן
הדבר
באמת
,
וכענין
שאמר
הכתוב
"ואותו
הרגת
בחרב
בני
עמון"
(ש"ב
יב
,
ט)
,
ודינא
רבא
ודינא
זוטא
איכא
ביניהו
(ע"פ
קידושין
מג
,
א);
ושניהם
אמרו
אמת.
לכו
-
פירשנוהו
(לעיל
,
כ).
אל
תהי
בו
-
לסבב
מיתתו.
ואם
נמכרנו
-
לא
ימות.
והנה
לא
היה
שם
ראובן;
ויאמר
יהודה
אל
אחיו:
מה
בצע
-
אי
זה
תועלת
יגיע
לנו
-
כי
נהרוג
את
אחינו
ונכסה
את
דמו.
רוצה
לומר
,
שאין
לנו
התנצלות
,
כשלא
נשלח
בו
יד
לשפוך
דמו
וימות
מעצמו
בבור
,
שהרי
הוא
כאלו
הרגנוהו
בידים
,
אחר
שהשלכנו
אותו
שם;
אין
הבדל
בזה
,
אלא
שבזאת
ההריגה
נכסה
דמו
,
כי
ימות
ברעב
ולא
ישאר
לו
דם
,
ואם
הרגנוהו
בחרב
,
נשפוך
דמו
ארצה.
לכו
ונמכרנו
לישמעאלים
,
ולא
תהיה
בו
ידינו
לסבב
מיתתו
,
כי
אחינו
בשרינו
הוא.
והנה
נסירהו
מעלינו
,
ונמלט
מחלומותיו
ודבריו
,
ולא
נחטא
במיתתו;
וזה
,
שעם
היותו
עבד
לא
יתכן
שתהיה
לו
ממשלה
,
וכל
שכן
שאי
אפשר
שימשל
בנו
,
למרחקו
ממנו.
וישמעו
לו
אחיו.