תנ"ך - וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים: (בראשית פרק לז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: (בראשית פרק לז פסוק ג)

טקסט בלבד:

וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים: (בראשית פרק לז פסוק ג)

תיקון קוראים:

וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים: (בראשית פרק לז פסוק ג)
וְיִשׂרָאֵל רָחֵים יָת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹהִי אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵיהּ וַעֲבַד לֵיהּ כִּתּוּנָא דְפַסֵי :

וישראל - ל"ג: בר' לז , ג; במ' כד , יח; יהו' כב , כב; ש"א יז , ג; כט , א; ש"ב יא , יא; יט , ט; מ"א ד , כ; ה , ה; יח , לו; יש' מב , כד; מג , כח; מד , א , כא; מה , ד; מח , יב; מט , ה; סג , טז; יר' י , טז; כג , ו; הו' ה , ג , ה; עמ' ז , יא , יז; תה' פא , יב; דה"א א , לד; כט , יח; דה"ב טז , יא; כה , כו; כח , כו; ל , ו; לב , לב; לה , יח. אהב - ד': בר' לז , ג , ד; דב' ד , לז; מ"א יא , א. זקנים - ב' וחסר: בר' לז , ג; מד , כ. כתנת פסים - ב': בר' לז , ג; ש"ב יג , יח.

אהב - ד'; זקנים - ב' וחס'.

בן זקנים - שנולד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם: "ארי בר חכים הוא ליה" , כל מה שלמד משֵם ועֵבֶר מסר לו (ראה ב"ר פד , ח). דבר אחר (שם): שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. פסים - לשון כלי מילת (ראה שבת י , ב) , כמו "חור כרפס" (אס' א , ו) , וכמו "כתונת פסים" דתמר ואמנון (ש"ב יג , יח). ומדרש אגדה (ב"ר פד , ח): על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדנים.

וישראל אהב וגו' - כל זה גרם הקנאה. בן זקונים - כי אחרון היה לאחד עשר בנים , אבל בנימין לא נולד אחרי כן עד זמן מרובה , והרבה קודם שנולד בנימין היה לו בן זקונים , והתחיל לאוהבו. פסים - מעיל (ראה ש"ב יג , יח).

כי בן זקונים הוא - כמשמעו , כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה. גם כן אחיו בנימן קראו "וילד זקונים" (בר' מד , כ); ואחר אלה שניהם לא יולד לו. פסים - כתונת מרוקמת פסים פסים; כמו "פס ידא" (דנ' ה , ה) בלשון ארמית.

וישראל אהב את יוסף - עתה מפרש והולך למה שנאוהו בני לאה. כי בן זקונים הוא לו - לא היה לו בן מרחל עד שעת זקנתו , ועל ידי תאוה נולד לו , ולכך היה חביב עליו. ועשה לו כתנת פסים - לשון 'מעיל' , וכן פירשו רבותינו (מגילה יב , א) "כרפס" (אס' א , ו) , וכן "כתונת הפסים אשר עליה קרעה" דתמר (ש"ב יג , יט); ויש לפרש: פסים - לשון 'פיוסים' וכתונת נאה כדי לפייסו , כמו 'שטר פסים' דתלמוד (כתובות עט , א).

כי בן זקונים הוא לו - שנולד לו לעת זקנתו. ואנקלוס תרגם: "בר חכים הוא ליה" - כל מה שלמד משם ועבר מסר לו (ראה ב"ר פד , ח). דבר אחר: שהיה זיו איקונין שלו דומין לו. לשון רבנו שלמה; וכן אמר רבי אברהם , כי בן זקונים - שהולידו לזקוניו , והוא בן תשעים ואחת שנה , וגם אחיו בנימן קראו "ילד זקונים קטן" (בר' מד , כ). ואיננו נכון בעיני , כי הכתוב אומר שאהב את יוסף מכל בניו , בעבור שהוא בן זקונים - וגם כל בניו נולדו לזקוניו , והנה יששכר וזבולון אינם גדולים מיוסף רק כשנה או שנתים!? והנראה בעיני , כי מנהג הזקנים , שיקחו אחד מבניו הקטנים להיות עמו לשרתו , והוא נשען על ידו תמיד , לא יפרד ממנו , והוא נקרא לו 'בן זקוניו' , בעבור שישרת לזקוניו; והנה לקח יעקב את יוסף לדבר הזה , והיה עמו תמיד ועל כן לא ילך עם הצאן ברעותם במקום רחוק. ואנקלוס שאמר "בר חכים" , ירצה לומר , שהיה בן דעת וחכם בעיני אביו , וטעמו כטעם זקנים; ותרגם ב"ילד זקונים" (בר' מד , כ): "בר סבתין" , כי לא אמר הכתוב בכאן 'כי בן זקונים היה' , אבל אמר: הוא לו - שהיה כן בעיניו. וזאת כונתם באמרם (ב"ר פד , ח): כל מה שלמד משם ועבר מסר לו; לומר , שמסר לו חכמות וסתרי תורה , ומצאו משכיל ובעל סוד בהם , כאלו היה זקן ורב ימים.

וישראל. כי בן זקונים - והלא בשבע שנים נולדו כל בני יעקב (ראה סע"ר ב); אע"פ שיוסף נולד אחרון , מה זקנה היתה ליעקב בהולד יוסף משאר בניו? אלא פרושו: כבן זקונים היה לו , כי היה מוצאו חכם בכל דבריו , כמו אם היה זקן; וכן תרגם אותו אנקלוס: "ארי בר חכים הוא ליה". ולאהבתו אותו יותר מכל בניו , היה מלבישו בבגדים נאים , ועשה לו כתונת פסים. פסים - מענין "פס ידא" (דנ' ה , ה); והיתה הכתנת עשויה פסים פסים: פס אחד מצבע אחד , ופס אחד מצבע אחר , כמו כלי מילת שעשוין פסים פסים. והיתה הכתנת נאה , וזה היה גורם לו שישנאו אותו , מלבד שהיה מדבר עליהם רע אל אביהם. ואמרו רבותינו ז"ל (שבת י , ב): לעולם אל יטיל אדם קנאה בין הבנים; שבשביל חמשת סלעים מילת , שהוסיף יעקב ליוסף על בניו , נתקנאו בו אחיו , ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.

בן זקונים - הוא כמו "ילד זקונים" (בר' מד , כ) , לפי הפשט; וזה , שכבר היה יעקב זקן כאשר הולידו , כי אז היה בן תשעים ואחת שנה. אלא שכאשר יפורש העניין כן , הנה יסופק על זה; וזה , שכבר היה זקן גם כן כשנולדו הרבה משאר בניו , כי היה בהם שלא היה גדול מיוסף , כי אם שנה או שנתים או שלש או ארבע או חמש , ואין ספק שכבר היה יעקב זקן כשהיה בן שמנים ושש שנה; ובכלל הנה כולם היו בני זקונים , כי כבר היה ליעקב יותר מן שבעים ושבע שנה כשנולד ראובן. ואם אמרנו שהרצון בזה , שהוא היה יותר זקן כשהוליד יוסף ממה שהיה כשהוליד שאר בניו , הנה זה בלתי צודק , כי כבר היה יוֹתֵר זקן כשנולד בנימן. ואחשב שזה הספק יוּתַר , כשנאמר שיוסף היה ליעקב במדרגת בן זקונים שבא אחר היאוש , ולזה תקשר יותר אהבת האב בו; וכן היה עניין יוסף , כי הוא היה ליעקב מרחל - שהיתה היותר אהובה אצלו - אחר היאוש , ולזה היתה נקשרת אהבתו בו. וראוי שתדע , שלא יתכן לפי הפשט שיפורש זקונים מעניין 'חכמה' , כטעם "זקנים משער שבתו" (איכה ה , יד) , שאם היה העניין כן , לא היה אומר אלא 'כי בן זקונים הוא' , ולא יאמר כי בן זקונים הוא לו. ולזה מבואר בנפשו , כי יראה מזה המאמר שאיננו 'בן זקונים במוחלט' , אך הוא 'בן זקונים לו'; ואם היה חכם , הנה יקרא 'חכם במוחלט' , לא בסמיכות ליעקב. וזה ממה שיורה על אמתת מה שפירשנו בזה , אלא שעל כל פנים כבר נמשך מיתרון אהבת יעקב לו , שהשגיח בו השגחה נוספת להבינו ולהשכילו מסודות הנמצאות , עד שהיה בזאת המדרגה מהחכמה והתבונה , שאמר עליו פרעה "אין נבון וחכם כמוך" (בר' מא , לט).

אמר שכבר ישב יעקב בארץ מגורי אביו , שהיה בארץ כנען; והנה המקום ההוא הוא חברון , כמו שזכר בפרשה הקודמת , שכבר בא "יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון" (בר' לה , כז). ובעוד שהיה יצחק חי היה זה המקרה שספר מיוסף , כי כבר היו ליוסף עשרים ותשע שנה קודם שמת יצחק; ואולם קדם לספר מיתתו , לפי שכבר ספר שקברו אותו יעקב ועשו (ראה שם , כט). ולפי שרצה להשלים ספור תולדות עשו והפרדו מעל אחיו (בר' לו) , אחר ספורו מה שהיה מיעקב ועשו בהשלים יעקב עמו , ספר מות יצחק , ואחר שב לספר בארוכה התולדות והמקרים אשר קרו ליעקב , ואמר: אלו המקרים שקרו ליעקב: יוסף , כשהיה בן שבע עשרה שנה , היה רועה את אחיו בצאן , ומקנאתם בו - לראותם כי אותו אהב אביהם מכל בניו - שמוהו משרת לבני השפחות; וזה הפועל היה בתכלית הגנות. והנה הביא יוסף דבריהם הרעים אל אביהם וספרם לו. והנה ישראל אהב את יוסף מכל בניו , כי כבר היה לו במדרגת בן זקונים - שהוא נאהב מאד , מפני היותו מרחל ונולד אחר היאוש - ולכן עשה לו כתנת פסים , מה שלא עשה כן לשאר בניו; ולזה היו האחים שונאים אותו , עד שלא יכלו לדבר עמו דבר של שלום.
ריכוז קישורים