תנ"ך - ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה: (בראשית פרק לט פסוק א)

טקסט וניקוד:

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה: (בראשית פרק לט פסוק א)

טקסט בלבד:

ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה: (בראשית פרק לט פסוק א)

תיקון קוראים:

ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה: (בראשית פרק לט פסוק א)
וְיוֹסֵף אִתַּחַת לְמִצרָיִם וְזַבנֵיהּ פּוֹטִיפַר רַבָּא דְפַרעֹה רַב קָטוֹלַיָא גֻּברָא מִצרָאָה מִיַד עַרבָּאֵי דְּאַחֲתוּהִי לְתַמָן :

ויוסף - י': בר' לט , א; מא , מו; מב , ו; מד , ד; מו , ד; שמ' א , ה; דב' כז , יב; ש"ב כד , ג; תה' עז , טז; דה"א כה , ב. (ט' שם אדם). ויוסף - ג' ראשי פסוקים: *בר' לט , א; מא , מו; מב , ו. הורד - ב': בר' לט , א; יש' יד , יא. מצרימה - כ"ח: ראה בר' כו , ב. הורדהו - ב' וחסר: בר' לט , א; מד , כא. שמה - י"ח סופי פסוקים: בר' כג , יג; כד , ו , ח; לט , א; מג , ל; במ' טו , יח; יז , יט; לה , כו; יהו' ב , א; ש"א כב , א; מ"ב ד , י , יא; יש' סה , ט; יח' כט , יג; לו , כא; מ , א; מח , לה; קה' ט , י. (ופרט לכך גם בספרים שמות , ויקרא , דברים , שבהם רוב לצורה זו בסופי פסוקים).

ויוסף - ג' ראש' פסוק'; הורד - ב' שאול גאונך; הורדהו - ב' וחס'; שמה - י"ח סופ' פסוק'.

ויוסף הורד מצרימה - חוזר לעניין הראשון , אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף , לומר שבשבילה הורידוהו מגדולתו. ועוד: כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר , לומר לך: מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים , שראתה באיצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד ממנו בנים , ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה (ראה ב"ר פה , ב).

שר הטבחים - על ידו נידונין הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו.

ויוסף הורד מצרימה - לאחר שסיפר תולדותיו של יהודה , חזר על יוסף וגילגוליו , איך אירע לו במצרים.

ויוסף הורד - וכבר אמר זה (ראה בר' לז , לו) , אלא שנה אותו הֵנָה , לסדר ענין יוסף.

(תשע תועלות לפרשת 'וישב' , חלק שלישי: בר' לט , א - בר' מ , כג) ואולם התועלות המגיעים ממנו הם תשעה: התועלת הראשון הוא בדעות , והוא: להודיע שהאיש הטוב הוא מושגח מהשם יתעלה , עד שתגיע בעבורו הצלחה למי שהוא יושב עמו , מצד חשקו ורצונו שיצליח קניין מי שהוא יושב אתו. ולזה תמצא , שההצלחה היתה תחלה בבית המצרי בכל אשר היה יוסף עושה , אך לא בשאר העניינים; וכאשר הפקידו אדוניו בכל אשר יש לו , הנה מפני שהיה יוסף משתדל בהצלחת קנייניו , להיותו פקיד עליהם , כמנהג כל משרת נאמן , הנה הגיעה ההצלחה בכל קנייני המצרי בגללו , וכאשר הגיעה ההצלחה לשר בית הסהר בענין האסורים , כאשר הפקיד יוסף על שמירתם. וזה סוד עצום מסודות ההשגחה , ובזה האופן יוּתַר הספק איך תועיל תפלת האדם השלם לזולתו. התועלת השני הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שלא יגמול רע למי שגמלהו טוב. ולזה אמר יוסף לאשת פוטיפר , שאין ראוי שיגמול לאדוניו זאת הרעה תחת הטובה אשר גמלתהו. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם השלם שירחק מהדברים המביאים לידי גילוי ערוה. ולזה לא הסכים יוסף להיות עמה בלא תשמיש. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , שראוי לַשלם להתגבר כנגד יצרו , שלא יחטא לאלהים , ולא יירא משום רע יהיה נכון לבא עליו על זה. הלא תראה , כי יוסף עזב בגדו אצל גבירתו , ליראתו שמא יתגבר עליו יצרו , ולא חשש אל הרע שהיה נכון שיגיעהו מזה מאשת אדוניו. התועלת החמישי הוא בדעות , והוא: להודיע שאין רושם במה שראוי שיקרה בעתיד , שהורה עליו החלום , במה שיפתור אותו פותר החלום לטוב או לרע , כי הפתרונים הם לאלהים. ולזה אמר יוסף: "הלא לאלהים פתרונים ספרו נא לי" (בר' מ , ח); עם שכבר היה בזה התנצלות ליוסף , אם יהיה בפתרונו דבר רע להם. ואולם מה שאמרו ז"ל (ברכות נה , ב): כל החלומות הולכים אחר הפה , הם דברי יחיד; ועם זה אפשר שיפורש 'אחר הפה' - רוצה לומר: אחר הלשון , כמו "שפה אחת" (בר' יא , א); "פי המדבר אליכם" (בר' מה , יב); והרצון בזה , שחקוייהם יהיו לפי חקוי אנשי הלשון ההוא , ולזה ראוי לפותר שידע חקויי בעלי הלשון אשר יגידו לו חלומותיהם. התועלת הששי: להודיענו שלמות יוסף בעניין פתרון החלומות , עד שלא נפל מכל דבריו ארצה. והיא מדרגה ממדרגות הנבואה , כמו שביארנו בשני מ'ספר מלחמות יי''. התועלת השביעי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם להשתדל בכל עוז להנצל מהרע אשר הוא בו בכל הסבות אשר אפשר לו שיעזר בהם , ולא יסמוך על הנס , ואע"פ שהוא באופן שתדבק בו ההשגחה האלהית. הלא תראה כי יוסף - עם היות השגחת השם יתעלה דבקה בו בזה האופן הנפלא - חִלה פני שר המשקים שיזכרהו אל פרעה להוציאו מהבור. התועלת השמיני הוא במדות , והוא , שראוי לַשלם שיהיה כוסה קלון (ע"פ מש' יב , טז) האנשים , ואף אם גמלוהו רע. הלא תראה , כי יוסף לא רצה לגלות חרפת אשת אדוניו אל שר המשקים , אבל אמר לו: "וגם פה לא עשיתי מאומה" (בר' מ , טו); וכן לא רצה להודיע זה אל שר הטבחים; עם מה שהיה בזה מהחכמה , שלא תכעס אשת אדניו עליו ותוסיף להעלילו. התועלת התשיעי הוא במדות , והוא , שאין ראוי שימָנע האדם משיגמול טוב למי שגמלהו. וזה , ששר המשקים לא רצה לדבר מיוסף אל פרעה , לחלות פניו שיוציאהו מהמקום שהיה בו על לא פשע ועל לא חטאת. וסבב השם יתעלה , שהוכרח לזכרו אל פרעה באופן שהיה בו מהקושי לשר המשקים , כי הוכרח להזכיר חטאו , אשר כעס עליו פרעה בעבורו; וזה היה גמולו הראוי לו.
ריכוז קישורים