תנ"ך - כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ: (בראשית פרק ד פסוק יב)

טקסט וניקוד:

כִּי תַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה לֹא־תֹסֵף תֵּת־כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ: (בראשית פרק ד פסוק יב)

טקסט בלבד:

כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ: (בראשית פרק ד פסוק יב)

תיקון קוראים:

כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ: (בראשית פרק ד פסוק יב)
אֲרֵי תִפלַח בְּאַרעָא לָא תוֹסֵיף לְמִתַּן חֵילַהּ לָך מְטֻלטַל וְגָלֵי תְּהֵי בְאַרעָא :

תסף - ג' (בצירה): *בר' ד , יב; *דב' יג , א; תה' קד , כט. כחה - ב': בר' ד , יב; איוב לא , לט.

תסף ג' וסימנהון חילה דמילתא רוחא.

מן האדמה - יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה , וגם בזו הוסיפה לחטוא: אשר פצתה את פיה לקחת [את דמי אחיך] וגו' - והנני מוסיף לה קללה אצלך: לא תוסף תת כחה לך. נע ונד תהיה - אין לך רשות לדור במקום אחד.

ומלת ארור... מן האדמה - שיבוא לו חסרון מפאת האדמה; כי יזרע ויטע ― כי הוא היה עובד אדמה ― ולא תתן האדמה עוד קציר ופרי , מצטרך ללכת אל ארץ רחוקה ממקום אדם אביו , שהוא קרוב אצל הגן , ולא ישקט במקום אחד , רק ינוע. ויש אומרים , כי ונד - מקונן , כמו "לנוד לו" (איוב ב , יא). ועל דעתי , שנד - אחי נע; וכמוהו "הנה ארחיק נדוד" (תה' נה , ח).

והנה בעבור שנשפך דם הבל באדמה , קללה השם , כדרך "ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה" (במ' לה , לג). והנה כאשר לא תוסיף האדמה להצמיח כמשפטה לאביו , יצטרך קין ללכת אל ארץ אחרת , ולסור מעל פני האדמה; והלך לפאת צפון (ראה בחלק הדקדוק).

לא תוסיף תת כחה לך , ומתוך כך: נע ונד תהיה בארץ - כי דרך בני אדם כשזורעין במקום אחד ואינם מוצאים שם ברכה , הולך לו למקום אחר , אולי ימצא שם ברכה; וכן קין: הולך ובא , אולי ימצא מקום המתברך.

ארור אתה מן האדמה - יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה , וגם בזו הוסיפה לחטוא אשר פצתה את פיה , והנני מוסיף לה קללה: לא תוסף תת כחה; לשון רבנו שלמה. ואיננו נכון , כי בכאן לא ארר האדמה בעבורו כאשר באביו (ראה בר' ג , יז) , אבל אמר שיהיה הוא ארור ממנה , ופירש הקללה , שלא תוסף תת כחה אליו , ושיהיה נע ונד בה; ואמר: כי תעבוד את האדמה - כי בכל אשר תטרח בה לעבֹד אותה כראוי , בחרישה ועדור ובכל עבודה בשדה , ותזרע אותה כהוגן , לא תוסף תת כחה לך , אבל תזרע הרבה ותביא מעט (ע"פ חגי א , ו); וזו היא הארירה , כטעם "וארותי את ברכותיכם" (מל' ב , ב). ואמר כן כנגד אומנותו , כי הוא היה עובד אדמה , והנה ארר מעשיו; וזה טעם לא תוסף - שלא תתן עוד כחה לך כאשר היתה עושה עד הנה , בהיותך עובד אותה; וכך פירש רבי אברהם. ויתכן שאררו מן האדמה - שלא תתן היא מעצמה כחה אליו , תאנה וגפן לא יתנו חילם באחוזתו (ע"פ יואל ב , כב) , ועץ השדה לא יתן אליו פריו (ע"פ וי' כו , ד) , וחזר ואמר: גם כי תעבד אותה , לחרוש ולזרוע , לא תוסף תת כחה לך כאשר בתחלה; והנה הן שתי קללות באומנותו , והשלישית - שיהיה נע ונד בה; והטעם , שלא ינוח לבו ולא ישקוט לעמוד במקום אחד ממנה , אבל יהיה גולה לעולם , כי ענש הרוצחים גלות. וטעם אשר פצתה את פיה - לאמר: אתה הרגת את אחיך וכסית את דמו באדמה , ואני אגזור עליה שתגלה את דמיה , ולא תכסה עוד על הרוגה (ע"פ יש' כו , כא) , כי תענש בה ובכל אשר תכסה בה , כגון הזריעה והנטע. וזה ענש כל שפיכת דם בארץ , כענין שכתוב "כי הדם הוא יחניף את הארץ" (במ' לה , לג); ו'חנופת הארץ' - מְאֵרָה בפירותיה , כענין "מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים" (חגי ב , טז).

כי תעבד - לפי שהיה עובד אדמה , קללהו במה שהיה מתעסק. לא תוסף תת כחה לך - אע"פ שהיתה ארורה משחטא אדם , עתה הוסיף לקללה בעבור קין; ואמר , כי אפלו מה שהיתה רגילה להוציא אחר קללת אדם , לא תוסף לתת אותו הכח , אלא פחות ממה שהיתה רגילה. ואיפשר שהקללה הזאת היתה לקין לבדו , או לקין ולזרעו אחריו , ואף לזרע שת עד נח (ראה בר' ה , כט). ובדברי רבותינו ז"ל (ב"ר כב , י): רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא; רבי אלעזר אמר: לך אינה נותנת , הא לאחרים נותנת. רבי יוסי ברבי חנינא אמר: לא לך ולא לאחרים. ונראה , כי לו לבדו היתה הקללה , לפיכך תלה הקללה בו , ואמר: "ארור אתה מן האדמה" (לעיל , יא); אבל באדם , שהקללה לדורות , תלה הקללה באדמה , ואמר: "ארורה האדמה בעבורך" (בר' ג , יז). נע ונד תהיה בארץ - זאת קללה אחרת , והיא לו לבדו. אמר לו , שלא יוכל לעמוד במקום אחד; וזה , שיתן האל בלבו , שיחשוב במצאו קללת האדמה בפירותיה , ויאמר: אלך במקום אחר ואזרע שם , אולי תתן לי האדמה שם כחה; וכן ממקום למקום כל ימיו. ולא המיתו כמשפט כל הרג נפש במזיד , מפני שלא ישאר העולם שומם מבני אדם. כי קין לא הוליד עדין , ואדם לא הוליד עוד עד מאה ושלשים שנה (ראה בר' ה , ג). לפיכך לא המיתו , אבל גזר עליו , לבד מקללת האדמה , אחד ממשפטי הרוצח , והוא הגלות (ראה במ' לה , יא); שאמר לו: נע ונד תהיה. ונע ונד - כפל ענין במלות שונות , לחזק הענין. ובדברי רבותינו ז"ל (ב"ר כב , יב): "כל הורג קין" (להלן , טו) - יהרג. לא כדינן של רוצחים דינו של קין; קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד; מכאן ואילך , כל הורג קין יהרג. ואפשר גם כן כי שוגג היה , כי האבן או הדומה לה שהכהו בה , לא חשב שימות באותה מכה; כי עדין לא ראה איש הרוג , ולא חשב שהיה בה כדי להמית. לפיכך דנהו דין הורג נפש בשוגג , שהוא הגלות (ראה במ' לה , טו) , ואמר לו: נע ונד תהיה. ובבראשית רבה (?; ראה מא"ג ד , יב): נע - שיהיה נע מהמקום שהיה שם , ונד - שלא תהיה לו ישיבה בשום מקום , אלא ינענע גופו כשכור. כיון שעשה תשובה , חסרו ממנו האחת , כמו שאמר "וישב בארץ נוד" (להלן , טז) , ולא אמר 'נוע'.

והנה קללו השם יתעלה מהאדמה אשר חטא בה , שהאדמה ההיא לא תוסיף לתת כחה לו , ושיהיה נע ונד בארץ לבקש מקום יאות לצמח צמח; וזאת היתה מדה כנגד מדה: הוא כעס על אשר לא הגיע תכליתו בשלמוּת פעם אחת , נפלו פניו ועשה מה שעשה , והשם מנעו ממנו כלו , והוצרך לשוטט במקומות הרחוקים לבקש מקום יאות לצמח צמח.
ריכוז קישורים