תנ"ך - כי
תעבד
את־האדמה
לא־תסף
תת־כחה
לך
נע
ונד
תהיה
בארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
תַֽעֲבֹד֙
אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה
לֹא־תֹסֵ֥ף
תֵּת־כֹּחָ֖הּ
לָ֑ךְ
נָ֥ע
וָנָ֖ד
תִּהְיֶ֥ה
בָאָֽרֶץ:
(בראשית פרק ד פסוק יב)
כִּי
תַעֲבֹד
אֶת־הָאֲדָמָה
לֹא־תֹסֵף
תֵּת־כֹּחָהּ
לָךְ
נָע
וָנָד
תִּהְיֶה
בָאָרֶץ:
(בראשית פרק ד פסוק יב)
כי
תעבד
את־האדמה
לא־תסף
תת־כחה
לך
נע
ונד
תהיה
בארץ:
(בראשית פרק ד פסוק יב)
כי
תעבד
את־האדמה
לא־תסף
תת־כחה
לך
נע
ונד
תהיה
בארץ:
(בראשית פרק ד פסוק יב)
אֲרֵי
תִפלַח
בְּאַרעָא
לָא
תוֹסֵיף
לְמִתַּן
חֵילַהּ
לָך
מְטֻלטַל
וְגָלֵי
תְּהֵי
בְאַרעָא
:
תסף
-
ג'
(בצירה):
*בר'
ד
,
יב;
*דב'
יג
,
א;
תה'
קד
,
כט.
כחה
-
ב':
בר'
ד
,
יב;
איוב
לא
,
לט.
תסף
ג'
וסימנהון
חילה
דמילתא
רוחא.
מן
האדמה
-
יותר
ממה
שנתקללה
היא
כבר
בעונה
,
וגם
בזו
הוסיפה
לחטוא:
אשר
פצתה
את
פיה
לקחת
[את
דמי
אחיך]
וגו'
-
והנני
מוסיף
לה
קללה
אצלך:
לא
תוסף
תת
כחה
לך.
נע
ונד
תהיה
-
אין
לך
רשות
לדור
במקום
אחד.
ומלת
ארור...
מן
האדמה
-
שיבוא
לו
חסרון
מפאת
האדמה;
כי
יזרע
ויטע
―
כי
הוא
היה
עובד
אדמה
―
ולא
תתן
האדמה
עוד
קציר
ופרי
,
מצטרך
ללכת
אל
ארץ
רחוקה
ממקום
אדם
אביו
,
שהוא
קרוב
אצל
הגן
,
ולא
ישקט
במקום
אחד
,
רק
ינוע.
ויש
אומרים
,
כי
ונד
-
מקונן
,
כמו
"לנוד
לו"
(איוב
ב
,
יא).
ועל
דעתי
,
שנד
-
אחי
נע;
וכמוהו
"הנה
ארחיק
נדוד"
(תה'
נה
,
ח).
והנה
בעבור
שנשפך
דם
הבל
באדמה
,
קללה
השם
,
כדרך
"ולארץ
לא
יכופר
לדם
אשר
שפך
בה"
(במ'
לה
,
לג).
והנה
כאשר
לא
תוסיף
האדמה
להצמיח
כמשפטה
לאביו
,
יצטרך
קין
ללכת
אל
ארץ
אחרת
,
ולסור
מעל
פני
האדמה;
והלך
לפאת
צפון
(ראה
בחלק
הדקדוק).
לא
תוסיף
תת
כחה
לך
,
ומתוך
כך:
נע
ונד
תהיה
בארץ
-
כי
דרך
בני
אדם
כשזורעין
במקום
אחד
ואינם
מוצאים
שם
ברכה
,
הולך
לו
למקום
אחר
,
אולי
ימצא
שם
ברכה;
וכן
קין:
הולך
ובא
,
אולי
ימצא
מקום
המתברך.
ארור
אתה
מן
האדמה
-
יותר
ממה
שנתקללה
היא
כבר
בעונה
,
וגם
בזו
הוסיפה
לחטוא
אשר
פצתה
את
פיה
,
והנני
מוסיף
לה
קללה:
לא
תוסף
תת
כחה;
לשון
רבנו
שלמה.
ואיננו
נכון
,
כי
בכאן
לא
ארר
האדמה
בעבורו
כאשר
באביו
(ראה
בר'
ג
,
יז)
,
אבל
אמר
שיהיה
הוא
ארור
ממנה
,
ופירש
הקללה
,
שלא
תוסף
תת
כחה
אליו
,
ושיהיה
נע
ונד
בה;
ואמר:
כי
תעבוד
את
האדמה
-
כי
בכל
אשר
תטרח
בה
לעבֹד
אותה
כראוי
,
בחרישה
ועדור
ובכל
עבודה
בשדה
,
ותזרע
אותה
כהוגן
,
לא
תוסף
תת
כחה
לך
,
אבל
תזרע
הרבה
ותביא
מעט
(ע"פ
חגי
א
,
ו);
וזו
היא
הארירה
,
כטעם
"וארותי
את
ברכותיכם"
(מל'
ב
,
ב).
ואמר
כן
כנגד
אומנותו
,
כי
הוא
היה
עובד
אדמה
,
והנה
ארר
מעשיו;
וזה
טעם
לא
תוסף
-
שלא
תתן
עוד
כחה
לך
כאשר
היתה
עושה
עד
הנה
,
בהיותך
עובד
אותה;
וכך
פירש
רבי
אברהם.
ויתכן
שאררו
מן
האדמה
-
שלא
תתן
היא
מעצמה
כחה
אליו
,
תאנה
וגפן
לא
יתנו
חילם
באחוזתו
(ע"פ
יואל
ב
,
כב)
,
ועץ
השדה
לא
יתן
אליו
פריו
(ע"פ
וי'
כו
,
ד)
,
וחזר
ואמר:
גם
כי
תעבד
אותה
,
לחרוש
ולזרוע
,
לא
תוסף
תת
כחה
לך
כאשר
בתחלה;
והנה
הן
שתי
קללות
באומנותו
,
והשלישית
-
שיהיה
נע
ונד
בה;
והטעם
,
שלא
ינוח
לבו
ולא
ישקוט
לעמוד
במקום
אחד
ממנה
,
אבל
יהיה
גולה
לעולם
,
כי
ענש
הרוצחים
גלות.
וטעם
אשר
פצתה
את
פיה
-
לאמר:
אתה
הרגת
את
אחיך
וכסית
את
דמו
באדמה
,
ואני
אגזור
עליה
שתגלה
את
דמיה
,
ולא
תכסה
עוד
על
הרוגה
(ע"פ
יש'
כו
,
כא)
,
כי
תענש
בה
ובכל
אשר
תכסה
בה
,
כגון
הזריעה
והנטע.
וזה
ענש
כל
שפיכת
דם
בארץ
,
כענין
שכתוב
"כי
הדם
הוא
יחניף
את
הארץ"
(במ'
לה
,
לג);
ו'חנופת
הארץ'
-
מְאֵרָה
בפירותיה
,
כענין
"מהיותם
בא
אל
ערמת
עשרים
והיתה
עשרה
בא
אל
היקב
לחשף
חמשים
פורה
והיתה
עשרים"
(חגי
ב
,
טז).
כי
תעבד
-
לפי
שהיה
עובד
אדמה
,
קללהו
במה
שהיה
מתעסק.
לא
תוסף
תת
כחה
לך
-
אע"פ
שהיתה
ארורה
משחטא
אדם
,
עתה
הוסיף
לקללה
בעבור
קין;
ואמר
,
כי
אפלו
מה
שהיתה
רגילה
להוציא
אחר
קללת
אדם
,
לא
תוסף
לתת
אותו
הכח
,
אלא
פחות
ממה
שהיתה
רגילה.
ואיפשר
שהקללה
הזאת
היתה
לקין
לבדו
,
או
לקין
ולזרעו
אחריו
,
ואף
לזרע
שת
עד
נח
(ראה
בר'
ה
,
כט).
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
כב
,
י):
רבי
אלעזר
ורבי
יוסי
ברבי
חנינא;
רבי
אלעזר
אמר:
לך
אינה
נותנת
,
הא
לאחרים
נותנת.
רבי
יוסי
ברבי
חנינא
אמר:
לא
לך
ולא
לאחרים.
ונראה
,
כי
לו
לבדו
היתה
הקללה
,
לפיכך
תלה
הקללה
בו
,
ואמר:
"ארור
אתה
מן
האדמה"
(לעיל
,
יא);
אבל
באדם
,
שהקללה
לדורות
,
תלה
הקללה
באדמה
,
ואמר:
"ארורה
האדמה
בעבורך"
(בר'
ג
,
יז).
נע
ונד
תהיה
בארץ
-
זאת
קללה
אחרת
,
והיא
לו
לבדו.
אמר
לו
,
שלא
יוכל
לעמוד
במקום
אחד;
וזה
,
שיתן
האל
בלבו
,
שיחשוב
במצאו
קללת
האדמה
בפירותיה
,
ויאמר:
אלך
במקום
אחר
ואזרע
שם
,
אולי
תתן
לי
האדמה
שם
כחה;
וכן
ממקום
למקום
כל
ימיו.
ולא
המיתו
כמשפט
כל
הרג
נפש
במזיד
,
מפני
שלא
ישאר
העולם
שומם
מבני
אדם.
כי
קין
לא
הוליד
עדין
,
ואדם
לא
הוליד
עוד
עד
מאה
ושלשים
שנה
(ראה
בר'
ה
,
ג).
לפיכך
לא
המיתו
,
אבל
גזר
עליו
,
לבד
מקללת
האדמה
,
אחד
ממשפטי
הרוצח
,
והוא
הגלות
(ראה
במ'
לה
,
יא);
שאמר
לו:
נע
ונד
תהיה.
ונע
ונד
-
כפל
ענין
במלות
שונות
,
לחזק
הענין.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
כב
,
יב):
"כל
הורג
קין"
(להלן
,
טו)
-
יהרג.
לא
כדינן
של
רוצחים
דינו
של
קין;
קין
הרג
ולא
היה
לו
ממי
ללמוד;
מכאן
ואילך
,
כל
הורג
קין
יהרג.
ואפשר
גם
כן
כי
שוגג
היה
,
כי
האבן
או
הדומה
לה
שהכהו
בה
,
לא
חשב
שימות
באותה
מכה;
כי
עדין
לא
ראה
איש
הרוג
,
ולא
חשב
שהיה
בה
כדי
להמית.
לפיכך
דנהו
דין
הורג
נפש
בשוגג
,
שהוא
הגלות
(ראה
במ'
לה
,
טו)
,
ואמר
לו:
נע
ונד
תהיה.
ובבראשית
רבה
(?;
ראה
מא"ג
ד
,
יב):
נע
-
שיהיה
נע
מהמקום
שהיה
שם
,
ונד
-
שלא
תהיה
לו
ישיבה
בשום
מקום
,
אלא
ינענע
גופו
כשכור.
כיון
שעשה
תשובה
,
חסרו
ממנו
האחת
,
כמו
שאמר
"וישב
בארץ
נוד"
(להלן
,
טז)
,
ולא
אמר
'נוע'.
והנה
קללו
השם
יתעלה
מהאדמה
אשר
חטא
בה
,
שהאדמה
ההיא
לא
תוסיף
לתת
כחה
לו
,
ושיהיה
נע
ונד
בארץ
לבקש
מקום
יאות
לצמח
צמח;
וזאת
היתה
מדה
כנגד
מדה:
הוא
כעס
על
אשר
לא
הגיע
תכליתו
בשלמוּת
פעם
אחת
,
נפלו
פניו
ועשה
מה
שעשה
,
והשם
מנעו
ממנו
כלו
,
והוצרך
לשוטט
במקומות
הרחוקים
לבקש
מקום
יאות
לצמח
צמח.