תנ"ך - ויאמר קין אל־ה' גדול עוני מנשא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא: (בראשית פרק ד פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־יְהוָה גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשֹׂא: (בראשית פרק ד פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויאמר קין אל־ה' גדול עוני מנשא: (בראשית פרק ד פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא: (בראשית פרק ד פסוק יג)
וַאֲמַר קַיִן קֳדָם יְיָ סַגִּי חוֹבִי מִלְמִשׁבַּק :

מנשא - ל'.

גדול עוני מנשוא - בתמיה , [אתה טוען עליונים ותחתונים , ועוני אי אפשר לטעון? (ראה ב"ר כב , יא)].

ופירוש גדול עוני מנשוא , על דעת כל המפרשים , שהודה חטאו. ופירוש נשוא - כטעם 'סלוח' , כמו "נושא עון" (שמ' לד , ז). וכפי דעתי , שהעברים יקראו העקב , והעונש והשכר הרע הבא בעבור העון - 'עון' ו'חטאת'; וכן "כי לא שלם עון האמרי" (בר' טו , טז); "אם יקרך עון" (ש"א כח , י); "ויגדל עון בת עמי" (איכה ד , ו). והטעם , כי זה עונש גדול , ולא אוכל לסובלו. ויורה על אמתת זה הפירוש הכתוב אחריו. ופירוש פצתה - פתחה , וכן "הבל יפצה פיהו" (איוב לה , טז).

גדול עוני מנשוא - עונש העון , כמו "אם יקרך עון" (ש"א כח , י); וככה "ויגדל עון בת עמי" (איכה ד , ו).

גדול עוני מנשוא - לא אוכל לסבול זה העונש. והכתוב הבא אחריו - לְעֵד נאמן.

גדול עוני מנשוא - כלומר: גדול העונש שהטלת עלי בשביל עוני , לא אוכל לנשאו.

גדול עוני מנשוא - בתמיה: אתה טוען לעליונים ולתחתונים , ועוני אי אפשר לטעון!? לשון רבנו שלמה מבראשית רבא (ב"ר כב , יא). והנכון בפשוטו שהוא וִדוי , אמר: אמת כי עוני גדול מסלוח , וצדיק אתה יי' וישר משפטיך (ע"פ תה' קיט , קלז) , אעפ"י שענשת אותי הרבה מאד , והנה גרשת אותי היום מעל פני האדמה - כי בהיותי נע ונד ולא אוכל לעמד במקום אחד , והנה אני מגורש מכל האדמה ואין מקום למנוחתי , ומפניך אסתר , כי לא אוכל לעמד לפניך להתפלל או להקריב קרבן ומנחה , כי בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת עוני (ע"פ יר' לא , יט) , אבל מה אעשה , כי כל מוצאי יהרגני , ואתה בחסדיך הרבים לא חייבת אותי מיתה. והענין , שאמר לפניו יתעלה: הנה חטאי גדול והרבית עלי ענש , אבל שמרני שלא אענש יותר ממה שחייבת אותי , כי בעבור שאהיה נע ונד ולא אבנה לי בית וגדרות בשום מקום , יהרגוני החיות , כי סר צלך מעלי (ע"פ במ' יד , ט); הודה כי האדם איננו נשגב ונמלט בכחו , רק בשמירת עליון עליו. ומפני שאמר וישם יי' לקין אות , ולא אמר 'ויתן לו השם אות' , או 'ויעש' , יורה ששם לו אות קבוע שיהיה עמו תמיד; אולי כשיהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם , מורה לו הדרך אשר ילך בה , ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא. ובבראשית רבא (ב"ר כב , יב) אמרו כענין הזה: רבי אבא אמר: כלב מסר לו; כי מפני שהיה פחדו מן החיות , מסר לו אחת מהן שתלך לפניו , ולמקום שיפנה הכלב ללכת , ידע כי שם צוה לו השם ולא יהרג בה. הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו , אבל הכונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה , כי כן לשון וישם.

ויאמר קין אל יי' גדול עוני מנשוא - גדול ענשי מסבול אותו. וכן "כי לא שלם עון האמורי" (בר' טו , טז). ומן הדומה מזה , שעשה תשובה והתחרט על חטאו , והיה כמבקש מהאל להקל ענשו. ואנקלוס תרגם "סגי חובי מלמשבך"; מפרש אותו דרך תמיהא.

עוני - עונשי. מנשא - מסבול.

ויאמר קין אל יי': גדול ענשי מאד , עד שלא אוכל לסבלו. הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה הזאת , אשר היא מוכנת מאד שיקבל בה האדם כח עליון , וזה יהיה סבה שאהיה נסתר מפניך , להיותי במקום בלתי מוכן לקבל השפע האלהי. ובהיות הענין כן , הנה אהיה בסכנה גדולה , כי להיותי נע ונד בארץ , אהיה מוכן לקבל הפגעים והרעות הגדולות , להעדר ההשגחה האלהית ממני , עד שכל מוצאי מהבהמות והחיות יהרגני. ואמנם אמר זה , כי בכאן מקומות ידבק בהם יותר השפע האלהי מזולתם , כדרך שאמר יעקב "אין זה כי אם בית אלהים" וכו' (בר' כח , יז).
ריכוז קישורים