תנ"ך - הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַהַרְגֵֽנִי: (בראשית פרק ד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי: (בראשית פרק ד פסוק יד)

טקסט בלבד:

הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני: (בראשית פרק ד פסוק יד)

תיקון קוראים:

הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני: (בראשית פרק ד פסוק יד)
הָא תָרֵיכתָּא יָתִי יוֹמָא דֵין מֵעַל אַפֵּי אַרעָא וּמִן קֳדָמָך לֵית אִפשָׁר לְאִטְמָרָא וְאֵיהֵי מְטֻלטַל וְגָלֵי בְּאַרעָא וִיהֵי כָל דְּיַשׁכְּחִינַנִי יִקטְלִינַנִי :

אסתר - ב': בר' ד , יד; איוב יג , כ. (ואחד: ואסתר - תה' נה , יג). מצאי - ב' וחסר: בר' ד , יד; מש' ח , לה.

גרשת - ל' וחס'; ומפניך - ל'; אסתר - ב'; מצאי - ב' וחס'.

וטעם ומפניך אסתר - שיש מקום יקבל כח ותֵרָאֶה בו גבורת השם , ואם הכל מלא כבודו.

וטעם ומפניך אסתר: בעבור שיש מקומות שיקבלו כח עליון יותר ממקום אחר , כדרך "אכן יש יי' במקום הזה" (בר' כח , טז). ודרך מפניך אסתר - כדרך "מלפני יי' הוא בורח" (יונה א , י).

הן גרשת אותי מעל פני האדמה שאני שם , שקנסת עלי גלות. ומפניך אסתר - שתסתיר פניך ממני , שאתה שונא אותי ולא תשמריני. והיה כל מוצאי יהרגני - והנה חייבת אותי מיתה , ואם כן המיתני אתה , ועדיהם למה זה תביאני? ואמר לו הקדוש ברוך הוא: לא אסתיר פני ממך , אלא אנקום אותך מידם , אם יהרגוך.

גדול עוני מנשוא - בתמיה: אתה טוען לעליונים ולתחתונים , ועוני אי אפשר לטעון!? לשון רבנו שלמה מבראשית רבא (ב"ר כב , יא). והנכון בפשוטו שהוא וִדוי , אמר: אמת כי עוני גדול מסלוח , וצדיק אתה יי' וישר משפטיך (ע"פ תה' קיט , קלז) , אעפ"י שענשת אותי הרבה מאד , והנה גרשת אותי היום מעל פני האדמה - כי בהיותי נע ונד ולא אוכל לעמד במקום אחד , והנה אני מגורש מכל האדמה ואין מקום למנוחתי , ומפניך אסתר , כי לא אוכל לעמד לפניך להתפלל או להקריב קרבן ומנחה , כי בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת עוני (ע"פ יר' לא , יט) , אבל מה אעשה , כי כל מוצאי יהרגני , ואתה בחסדיך הרבים לא חייבת אותי מיתה. והענין , שאמר לפניו יתעלה: הנה חטאי גדול והרבית עלי ענש , אבל שמרני שלא אענש יותר ממה שחייבת אותי , כי בעבור שאהיה נע ונד ולא אבנה לי בית וגדרות בשום מקום , יהרגוני החיות , כי סר צלך מעלי (ע"פ במ' יד , ט); הודה כי האדם איננו נשגב ונמלט בכחו , רק בשמירת עליון עליו. ומפני שאמר וישם יי' לקין אות , ולא אמר 'ויתן לו השם אות' , או 'ויעש' , יורה ששם לו אות קבוע שיהיה עמו תמיד; אולי כשיהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם , מורה לו הדרך אשר ילך בה , ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא. ובבראשית רבא (ב"ר כב , יב) אמרו כענין הזה: רבי אבא אמר: כלב מסר לו; כי מפני שהיה פחדו מן החיות , מסר לו אחת מהן שתלך לפניו , ולמקום שיפנה הכלב ללכת , ידע כי שם צוה לו השם ולא יהרג בה. הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו , אבל הכונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה , כי כן לשון וישם.

הן גרשת מעל פני האדמה - זה אדמת עדן הסמוכה לגן , כי שם היו אביו ואמו , כמו שאמר "לעבד את האדמה אשר לקח משם" (בר' ג , כג) , כמו שפירשנו. ומפניך אסתר - שקצפת עלי והסתרת פניך והשגחתך ממני , ושמתני הפקר לכל. וכאשר אהיה נע ונד בארץ , כל מי שימצאני יהרגני , אחר שסלקת השגחתך ממני ולא תשמרני. וכאשר אהיה נע ונד , יהרגוני החיות הטורפות. ובבראשית רבה (כב , יא): אתמול גרשת את אבא , והיום גרשת אותי; שמא מפניך אסתר? אתמהא!

ויאמר קין אל יי': גדול ענשי מאד , עד שלא אוכל לסבלו. הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה הזאת , אשר היא מוכנת מאד שיקבל בה האדם כח עליון , וזה יהיה סבה שאהיה נסתר מפניך , להיותי במקום בלתי מוכן לקבל השפע האלהי. ובהיות הענין כן , הנה אהיה בסכנה גדולה , כי להיותי נע ונד בארץ , אהיה מוכן לקבל הפגעים והרעות הגדולות , להעדר ההשגחה האלהית ממני , עד שכל מוצאי מהבהמות והחיות יהרגני. ואמנם אמר זה , כי בכאן מקומות ידבק בהם יותר השפע האלהי מזולתם , כדרך שאמר יעקב "אין זה כי אם בית אלהים" וכו' (בר' כח , יז).
ריכוז קישורים