תנ"ך - ויאמר לו ה' לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹצְאֽוֹ: (בראשית פרק ד פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל־הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת־אֹתוֹ כָּל־מֹצְאוֹ: (בראשית פרק ד פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויאמר לו ה' לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו: (בראשית פרק ד פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו: (בראשית פרק ד פסוק טו)
וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ לָכֵן כֹּל קָטוֹלַיָא קַיִן לְשִׁבעָה דָרִין יִתפְּרַע מִנֵיהּ וְשַׁוִי יְיָ לְקַיִן אָתָא בְּדִיל דְּלָא לְמִקטַל יָתֵיהּ כָּל דְּיַשׁכְּחִינֵיהּ :

ויאמר לו יי' - ד': בר' ד , טו; שו' ו , כג , כה; דה"א יד , י. שבעתים - ו' , ד' פתח וב' קמץ: *בר' ד , טו , כד; יש' ל , כו; תה' יב , ז; עט , יב; מש' ו , לא. יקם - ג' , ב' פתח ואחד קמץ: *בר' ד , טו , כד; *שמ' כא , כא. וישם - ל"ג בתורה: ראה בר' ב , ח.

שבעתים ו' ד' פת' וב' קמצ' ויאמר לו יי' כי שבעתים והיה אור הלבנה אמרות יי' והשב לשכנינו שבעתים ונמצא ישלם. יקם ג' ב' פת' וחד קמצ' יקם קין כי כספו הוא שבעתים יקם. בתרי' קמצ'.

שבעתים - ו'; יקם - ג'; מצאו - ל'.

לכן כל הרג קין - זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם , ורמזו ולא פרשו: לכן כל הורג קין - לשון גערה: כה יעשה לו כך וכך עונש , ולא פירש עונשו. שבעתים יקם - איני רוצה להנקם מקין עכשיו; לסוף שבעה דורות אקח אני נקמתי ממנו , שיעמוד למך , מבני בניו , ויהרגנו. וסוף המקרא שאמר: שבעתים יקם , והיא נקמת הבל מקין; הא למדנו , שתחלת המקרא לשון גערה הוא , שלא תהא בריה מזיקתו. וכיוצא בו: "ויאמר דוד... כל מכה יבוסי ויגע בצנור" (ש"ב ה , ח) , לא פירש מה יעשה לו , אבל דבר הכתוב ברמז: "כל מכה יבוסי ויגע בצנור" - ויקרב אל השער ויכבשנו , "ואת העורים" וגו' (שם) - וגם הם יכה על אשר יאמרו העור והפסח: לא יבא דוד אל תוך הבית (ראה שם); המַכֶה אֵילו , אני אעשה אותו ראש ושר. כאן קיצר דבריו , ובדברי הימים פירש: "יהיה לראש ולשר" (דה"א יא , ו). וישם יי' לקין אות - חקק לו אות משמו במצחו.

שבעתיים - עד שבעה דורות; כי אין זאת המלה ארבעה עשר , ולא שלש מאות וארבעים ושלש , והעד: "ואור החמה יהיה שבעתיים" (יש' ל , כו; וראה ת"י שם) , ואחר כן באר הנביא דברו , ואמר "כאור שבעת הימים" (שם). וטעם יקם - שתלקח נקמתו , וכן "לא יקם" (שמ' כא , כא). והטעם , כי השם האריך אפו על קין עד שבעה דורות. ואל תתמה לחשוב: איך חיה כל אלה השנים? והנה שת אחיו חיה עם נח שנים רבות. גם יתכן , שיקרא זרע קין בשם אבי אביהם , כמו ישראל. ויש אומרים (ב"ר כב , יב) , כי האות - קרן. ואחרים אמרו , שנתן חוזק בלבו והסיר פחדו ממנו. והנכון בעיני , שהשם עשה לו אות עד שהאמין , והכתוב לא גלה האות.

שבעתים - על דעת רבים (ראה ב"ר כג , ד; רש"י): עד שבעה דורות; "ישלם שבעתים" (מש' ו , לא) - הגניבה; "שבעתים אל חיקם" (תה' עט , יב) - הגמול שבע פעמים; ו"ארבעתים" (ש"ב יב , ו) - ארבע צאן.

הנה מצאנו יעקב אבינו אומר "אשר לקחתי מיד האמורי" (בר' מח , כב) , כי הוא ובני בניו שוים , על דרך "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יח' לז , כה) , והנה שבעתים - עד שבעה דורות , ותחלת החשבון מקין , כי הדור השביעי לקין מת לו במבול , ולא נשאר לו פליט ושריד. והנה קין - ראשון , וחנוך בנו - שני , ועירד - שלישי , ומחויאל - רביעי , ומתושאל - חמשי , ולמך - ששי , ובניו - שביעיים; על כן הזכירם הכתוב (להלן , יח - כב). ופשט האות שנתן לו השם: אות שלא יהרג.

שבעתים יוקם - אהרוג אני שבעה על נקמתך , כמו "והכבשה ישלם ארבעתים" (ש"ב יב , ו); ושבעתים אינו דוקא , אלא כמו 'הרבה' , כמו "שבע יפול צדיק וקם" (מש' כד , טז) , וכמו "ויספתי ליסרה אתכם שבע" (וי' כו , יח). וישם יי' לקין אות - או בשמים או בארץ , עֵד שהבטיחו שלא יהרג.

גדול עוני מנשוא - בתמיה: אתה טוען לעליונים ולתחתונים , ועוני אי אפשר לטעון!? לשון רבנו שלמה מבראשית רבא (ב"ר כב , יא). והנכון בפשוטו שהוא וִדוי , אמר: אמת כי עוני גדול מסלוח , וצדיק אתה יי' וישר משפטיך (ע"פ תה' קיט , קלז) , אעפ"י שענשת אותי הרבה מאד , והנה גרשת אותי היום מעל פני האדמה - כי בהיותי נע ונד ולא אוכל לעמד במקום אחד , והנה אני מגורש מכל האדמה ואין מקום למנוחתי , ומפניך אסתר , כי לא אוכל לעמד לפניך להתפלל או להקריב קרבן ומנחה , כי בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת עוני (ע"פ יר' לא , יט) , אבל מה אעשה , כי כל מוצאי יהרגני , ואתה בחסדיך הרבים לא חייבת אותי מיתה. והענין , שאמר לפניו יתעלה: הנה חטאי גדול והרבית עלי ענש , אבל שמרני שלא אענש יותר ממה שחייבת אותי , כי בעבור שאהיה נע ונד ולא אבנה לי בית וגדרות בשום מקום , יהרגוני החיות , כי סר צלך מעלי (ע"פ במ' יד , ט); הודה כי האדם איננו נשגב ונמלט בכחו , רק בשמירת עליון עליו. ומפני שאמר וישם יי' לקין אות , ולא אמר 'ויתן לו השם אות' , או 'ויעש' , יורה ששם לו אות קבוע שיהיה עמו תמיד; אולי כשיהיה נוסע ממקום למקום היה לו אות מאת השם , מורה לו הדרך אשר ילך בה , ובזה ידע שלא יקראנו אסון בדרך ההוא. ובבראשית רבא (ב"ר כב , יב) אמרו כענין הזה: רבי אבא אמר: כלב מסר לו; כי מפני שהיה פחדו מן החיות , מסר לו אחת מהן שתלך לפניו , ולמקום שיפנה הכלב ללכת , ידע כי שם צוה לו השם ולא יהרג בה. הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו , אבל הכונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה , כי כן לשון וישם.

ויאמר לו יי' לכן כל הורג קין שבעתים יקם - כן גזרתי: כל מי שיהרגנו , יֻקח נקמתו ממנו פעמים רבות , תהיה חיה רעה או אדם. וחשבון 'שבע' נופל על רבוי הדבר , כמו "שבע כחטאתיכם" (וי' כו , כא); "שבע יפול צדיק וקם" (מש' כד , טז). וכשהוא כפול , כמו שבעתים - יהיה הרבוי כפלים. והנקמות הרבות הם חליים שונים זה אחר זה , ואחר כן המיתה. ובבראשית רבה (?): לכן שיראת מדיני , אני מאריך לך עד שבעה דורות. ואנקלוס תרגם: "לשבעה דרין אתפרע מיניה" , רוצה לומר: כמו שאמרו במדרש (בר"ת כג , כג - כה) , שיתלה לו העון עד שבעה דורות; והרגו למך , שהיה הדור הששי לו ושביעי לאדם. וישם יי' לקין אות - שם לו אות בלבו , כלומר: חזק לבבו שלא יפחד שיכה אותו כל מוצאו; ושם מוראו בלב החיות ובני אדם הבאים אחריו , שלא יכוהו. ועוד נכתוב הדרש שדרשו בזה (להלן , כג).

לכן כל הורג קין - קצר המאמר ולא פירש מה יהיה ענשו , וכמוהו "ויאמר דוד... כל מכה יבוסי ויגע" וכו' (ש"ב ה , ח) - לא פירש מה יהיה שכרו; וכן "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני" וגו' (דה"א ד , י) - לא פירש מה יעשה , אם יביא השם את אשר שאל; והנה לא פירש בכאן העונש , לפי שכבר הבטיחו השם שלא יכנו כל מוצאו. שבעתים - לשבעה דורות; וכן היה , כי הדור השביעי אחר קין היה זרע למך , והוא מת במבול.

ואמר אליו השם יתעלה: באמת כל הורג קין ישיגהו עונש חזק; ולא פירש. או נאמר שהרצון בזה , שהשם יתעלה אמר: באמת כל הורג עתה - קין , כי לא נסה זולתו להרוג , ולזה אין לו לירא שיהרגהו מוצאו , כי אין בעולם רוצח זולתו. והנה עונש קין יִשְלַם אחר שבעה דורות , כי אז יִכְלֶה זרעו , ועד העת ההוא האריך לו. והנה לא נתפייס קין בזה , כי מה בצע יהיה לו , אם יהרגוהו ויענש ההורג? או אם לא יֵהָרֵג , ויכאיבהו מוצאו ויזיקהו? ושָׂם השם יתעלה לו אות שלא יכהו כל מוצאו. וזה האות לא פורש , ונחלקו בו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (נב , יב); והנה היה זה האות באופן שהאמין בו קין , איך שהיה עניינו.
ריכוז קישורים