תנ"ך - ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה: (בראשית פרק ד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה: (בראשית פרק ד פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה: (בראשית פרק ד פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה: (בראשית פרק ד פסוק יט)
וּנסֵיב לֵיהּ לֶמֶך תַּרתֵּין נְשִׁין שׁוֹם חֲדָא עָדָה וְשׁוֹם תִּניֵיתָא צִלָה :

שתי נשים - ב': בר' ד , יט; ש"א א , ב.

שתי נשים - ב' ולו שתי נשים; צלה - ל'.

ויקח לו למך - לא היה לו לפרש כל זה , אלא ללמדינו מסוף העניין , שקיים הקדוש ברוך הוא הבטחתו שאמר: "שבעתים יקם" (לעיל , טו). עמד למך לאחר שהוליד בנים ונעשה דור שביעי , והרג את קין; זהו שאמר: "כי איש הרגתי לפצעי" (להלן , כג). שתי נשים - כך היה דרכן של דור המבול: אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש; זו שהיא לתשמיש היה משקה אותה כוס עיקרין שתעקר , ומקשטה ככלה , ומאכילה מעדנים; וחברתה נזופה כאבלה וכאלמנה. הוא שפירש איוב: "רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב" (איוב כד , כא) , כמו שמפורש בהגדת חלק (אין לפנינו , אבל ראה ב"ר כג , ב). עדה - היא של פריה ורביה , על שם שמגונה עליו ומוּסֶרֶת מאצלו; 'עדה' - תרגום של 'סורה' (ראה ת"א , בר' מט , י). צלה - היא של תשמיש , על שם שיושבת תמיד בצלו; דברי אגדה בבראשית רבה (כג , ב).

וטעם עדה וצלה - אל תשים לבך לשמוע אל דברי הגאון בשמות , כי אילו היינו יודעים כל לשון הקודש , מאין נוכל לדעת כל הקורות , כטעם משה (ראה שמ' ב , י) ויששכר (ראה בר' ל , יח)?

ואלה שתי נשי למך ― כאשר דרשו קדמונינו (ב"ר כג , ב) , והוא הפשט ― לא רצו להזקק לו , בעבור שאמרו: למה נקחנו לבעל ונוליד בנים , שהוא הדור השביעי , וההורג אותם אין לו דמים עליו? כי תחלת החשבון מקין. ולמך אמר להם , כי התחילה מאדם , והוא , למך , השביעי , והגזרה כבר בטלה , כי השם ארך אפים ורב חסד (ע"פ שמ' לד , ו). וזה ויאמר למך - כשאר פרשיות הנזכרות: וכבר אמר למך.

ויקח לו למך - נראה , שהראשונים לא היו לוקחים שתי נשים , והוא החל ולקח לו שתי נשים. לפיכך היו מתקוטטות , והיו צרות זו לזו; והוצרך להוכיחן ולהפחידן להרוג אותן , אם לא תשקוטנה.

ולקח למך שתי נשים , שמם: עדה וצלה , והולידה עדה את יבל; והוא היה אשר לִמֵּד מלאכת המצאת המזונות לאחד אחד ממיני הבעלי חיים לכל מי שיֵדע זאת המלאכה , כי הוא היה אשר המציאה; ובזה נשלם למין האנושי מה שחִסר קין בהריגת הבל , כי המלאכה הזאת אבדה אז באבדו.
ריכוז קישורים