תנ"ך - ותסף
ללדת
את־אחיו
את־הבל
ויהי־הבל
רעה
צאן
וקין
היה
עבד
אדמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֣סֶף
לָלֶ֔דֶת
אֶת־אָחִ֖יו
אֶת־הָ֑בֶל
וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙
רֹ֣עֵה
צֹ֔אן
וְקַ֕יִן
הָיָ֖ה
עֹבֵ֥ד
אֲדָמָֽה:
(בראשית פרק ד פסוק ב)
וַתֹּסֶף
לָלֶדֶת
אֶת־אָחִיו
אֶת־הָבֶל
וַיְהִי־הֶבֶל
רֹעֵה
צֹאן
וְקַיִן
הָיָה
עֹבֵד
אֲדָמָה:
(בראשית פרק ד פסוק ב)
ותסף
ללדת
את־אחיו
את־הבל
ויהי־הבל
רעה
צאן
וקין
היה
עבד
אדמה:
(בראשית פרק ד פסוק ב)
ותסף
ללדת
את־אחיו
את־הבל
ויהי־הבל
רעה
צאן
וקין
היה
עבד
אדמה:
(בראשית פרק ד פסוק ב)
וְאוֹסֵיפַת
לְמֵילַד
יָת
אֲחוּהִי
יָת
הָבֶל
וַהֲוָה
הֶבֶל
רָעֵי
עָנָא
וְקַיִן
הֲוָה
פָּלַח
בְּאַרעָא
:
רעה
-
ד'
כתב
ה"א:
בר'
ד
,
ב;
מו
,
לד;
מז
,
ג;
תה'
פ
,
ב.
עבד
אדמה
-
ב':
בר'
ד
,
ב;
זכ'
יג
,
ה.
אדמה
-
י"א:
בר'
ד
,
ב;
*שמ'
כ
,
כא;
מ"ב
ה
,
יז;
יש'
טו
,
ט;
מה
,
ט;
יואל
א
,
י;
ב
,
כא;
עמ'
ז
,
יז;
זכ'
יג
,
ה;
תה'
קד
,
ל;
דה"ב
כו
,
י.
רעה
-
ד'
כתב
ה';
עבד
אדמה
-
ב'.
והאדם
ידע
-
כבר
קודם
עניין
שלמעלה
,
קודם
שחטא
ושנטרד
מגן
עדן
,
וכן
ההריון
והלידה;
שאם
כתב
'וידע
אדם'
,
נשמע
שאחר
שנטרד
היו
לו
בנים.
קין
-
על
שם
קניתי
איש.
את
יי'
-
עם
יי';
כשברא
אותי
ואת
אישי
,
בלבדו
בראנו
,
אבל
בזה
אנו
שותפין
עמו.
את
קין
,
את
אחיו
את
הבל
-
שלש
א"תין
רבויין
הן:
תאומה
נולדה
עם
קין
,
ועם
הבל
נולדו
שתים
(ראה
ב"ר
כב
,
ג);
לכך
נאמר:
ותוסף.
רועה
צאן
-
לפי
שנתקללה
האדמה
פרש
לו
מעבודתה.
ותוסף
ללדת
-
ולא
הזכיר
'ותהר'
,
לאות
כי
תאומים
היו
קין
והבל.
הבל
-
על
שם
שכל
העולם
שב
להבל.
ותוסף
ללדת
את
אחיו
את
הבל
-
באומרו
ותוסף
ללדת
,
ולא
אמר:
ותהר
עוד
ותלד
בן
(ראה
בר'
כט
,
לג)
,
יש
עזר
לדברי
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
כב
,
ג)
שאמרו
,
כי
קין
והבל
נולדו
תאומים
,
שנאמר
ותוסף
ללדת
-
תוספת
ללידה
ולא
תוספת
לעיבור.
ועוד
אמרו
(פר"א
כא)
,
כי
כל
אחד
מהם
נולד
ותאומתו
עמו.
וכן
אמרו
ז"ל
(ב"ר
כב
,
ב):
אמר
רבי
אלעזר
בן
עזריה:
שלשה
פלאים
נעשו
בו
ביום:
בו
ביום
נבראו
,
בו
ביום
שמשו
,
בו
ביום
הוציאו
תולדות.
אמר
רבי
יהושע
בן
קרחה:
עלו
למִטָה
שנים
וירדו
שבעה:
קין
ותאומתו
,
הבל
ושתי
תאומותיו.
ולא
זכר
למה
קראה
אותו
הבל
,
כמו
שלא
נכתבו
טעמי
שמות
שאר
התולדות
משֵת
ועד
נח.
ואולי
קראה
אותו
הבל
לענין
זה:
"כי
הבל
בני
אדם
כזב
בני
איש"
(ראה
תה'
סב
,
י)
,
כי
לא
יעמדו
על
מתכונת
אחת;
ואם
תהיה
לו
טובה
,
תפסק
מהרה
,
כמו
שראתה
היא
ובעלה
בטובה
בגן
,
וגורשו
משם
לעמל
ויגיעה.
ולזכר
אותו
הענין
קראה
אותו
הבל
,
היא
או
בעלה.
ויהי
הבל
רועה
צאן
וקין
היה
עובד
אדמה
-
כשגדלו
,
נחלקו
במלאכתם
לצורך
חיותם:
זה
היה
רועה
צאן
,
לאכול
החלב
ולגוז
הצאן
לעשות
מצמרם
בגדים;
כי
בשר
לא
היו
אוכלים
,
שלא
נתן
האל
לאדם
ולאשתו
לאכול
אלא
העשב
ופרי
העץ
או
לחם
אחר
היגיעה
,
כמו
שכתבנו
(בר'
א
,
כט).
וכן
הורגלו
בזה
כל
הדורות
עד
המבול
,
שנתן
האל
לנח
לאכול
בשר;
שאמר
לו:
"כל
רמש
אשר
הוא
חי
לכם
יהיה
לאכלה"
(בר'
ט
,
ג).
וזכר
שהוסיפה
ללדת
זכר
ונקרא
שמו
הבל
,
ולא
נזכרה
הסבה
למה
נקרא
כן.
ואולי
היה
קְטַן
-
שיעור
ביחס
אל
קין
,
ולזה
קראוהו
הבל
ביחס
אל
קין
שנולד
ראשונה;
או
היה
זה
על
העתיד
לקרא
לו
,
רוצה
לומר
,
שמת
ולא
נשאר
לו
שם
כלל
,
ואולם
קין
נתקיים
המציאוּת
לו
זמן
ארוך;
וכזה
תמצא
שנקרא
פלג
על
שם
העתיד
,
"כי
בימיו
נפלגה
הארץ"
(בר'
י
,
כה);
ואולי
ידע
אדם
זה
בקסם
או
בנבואה
,
כי
חכם
גדול
היה
,
עד
שקרא
שמות
לכל
הבעלי
חיים
,
כמו
שקדם
(בר'
ב
,
כ);
ואם
כבר
התבאר
מדברינו
שזה
היה
משל
להודיע
טבע
הצורה
האנושית
,
הנה
על
כל
פנים
יחויב
שנודה
שהיה
לו
יתרון
הכשר
החכמה
(ע"פ
קה'
י
,
י)
,
עד
שכבר
השיג
חכמת
הטוב
והרע
תכף
שהתבונן
בזה
,
כמו
שהתבאר
במה
שקדם
(בה"מ
בר'
ג
,
ו).
והנה
כשגדלו
קין
והבל
,
המציאו
שני
מינים
מהמלאכות
אשר
הם
נפלאים
מאד.
האחת
הוא
ידיעת
המזונות
הנאותות
למין
מין
מהבעלי
חיים
,
כי
בזה
מהעומק
והקושי
החזק
בהגעתו.
והנה
אזכור
לך
קצת
הנפלא
מהמלאכה
הזאת
,
והוא
שאתה
תמצא
הבעל
חיים
שיתהוה
בו
המשי
,
שהוא
תחילה
בדמות
ביצה
קטנה
,
ויתהוה
ממנה
בעת
ידוע
מהשנה
תולעת
,
וזה
התולעת
לא
יאכל
זולת
עלי
עץ
הבכא
,
ויקרו
בעניינו
פליאות
רבות
מפורסמות
למי
שראה
זאת
ההויה;
וזה
,
שזה
התולעת
,
כשהגיע
לגודל
מה
,
ישוב
במדרגת
הביצה
ויתהוה
ממנו
הבעל
חיים
העושה
הביצים
אשר
יתהוה
מהם
התולעת
העושה
המשי
שקדם
זכרו;
ומזה
הבעל
חיים
יתהוה
המשי
,
והוא
גם
כן
ניזון
מעלה
עץ
הבכא;
ולזה
יצטרך
זה
הבעל
חיים
במציאוּתו
אל
עזר
מהאדם.
והנה
ישאל
שואל:
מתי
הגיע
לאדם
זאת
הידיעה?
כי
הגעתה
בדרך
הנסיון
הוא
רחוק
―
כאלו
תאמר
שיביאו
לו
מזון
פלוני
ויראו
אם
יאכלהו
,
וכן
עד
שהגיעו
אל
המזון
ההוא
המיוחד
לו
―
וזה
כי
לא
יוכל
לעמוד
זה
הבעל
חיים
כל
זה
הזמן
הצריך
לזה
בזולת
מזון.
גם
אי
אפשר
שנֹאמר
,
שזה
התולעת
התנועע
אליו
,
כי
לא
יתכן
שתִשְלַם
לו
זאת
התנועה
,
וזה
מבואר
למי
שראה
אותו.
ובכלל:
הנה
הַגָעַת
הידיעה
הזאת
בנסיון
או
בדרך
המקרה
הוא
עניין
רחוק
,
ולזה
יהיה
הגעת
זאת
המלאכה
וכיוצא
בה
צריך
שפע
אלהי.
וכבר
יהיה
האדם
מוכן
לקבל
זה
השפע
מעת
הבריאה
,
לפי
האומנות
והחכמה
אשר
יִמָּצֵא
יותר
מוכן
לה
לפי
המערכת;
הלא
תראה
שגלינוס
וזולתו
מהרופאים
ספרו
שכבר
הגיעו
להם
בזאת
החכמה
הודעות
רבות
בחלום;
וכן
יקרה
בשאר
המלאכות
,
כי
להתבודד
האדם
במלאכה
ההיא
תמיד
,
יקרה
לו
שתִטֶה
מחשבתו
בענייני
זאת
המלאכה
אשר
הוא
חוקר
בה
,
ותגיע
לו
ההודעה
בחלום
או
בנבואה
בדברים
ההם.
וכבר
דברנו
בזה
ברביעי
מ'ספר
מלחמות
יי''
באופן
שלם.
והמין
השני
מהמלאכות
שהמציאום
,
הוא
ידיעת
המזונות
המיוחדים
לצמח
צמח.
וכבר
ידעת
כי
מזון
הצמח
הוא
מעפר
ומים
,
ויתחלפו
הצמחים
בזה
,
שקצתם
לא
יגדל
אלא
במקום
מיוחד
מהארץ
,
וקצתם
במקום
שני
,
לפי
התחלף
צמח
צמח
,
עד
שכבר
יאמרו
עובדי
האדמה:
זאת
הארץ
ראויה
לזרע
פלוני
,
וזאת
-
לזרע
פלוני.
וכן
יתחלפו
באופן
העבודה
הצריכה
לארץ
,
כדי
שיתערב
בה
המים
,
ובעבודה
הצריכה
לצמח
בעצמו;
והשגת
הידיעה
בזאת
המלאכה
הוא
גם
כן
ענין
נפלא
מאד.
ולזה
זכרה
התורה
מי
היו
הממציאים
אלו
המלאכות
,
וזכרה
בהבל
שהיה
רועה
צאן
,
שהוא
מין
אחד
מהבעלי
חיים
,
כי
זה
דרך
התורה
,
כמו
שהתבאר
במקום
הראשון
(בפתיחה)
,
רוצה
לומר
,
שתקח
התורה
המין
תמורת
הכולל;
והנה
אם
כן
,
הבל
הוא
אשר
המציא
זאת
המלאכה
,
וקין
המציא
מלאכת
עבודת
האדמה.
וזכר
תחילה
מלאכת
המצאת
המזונות
למין
מין
מהבעלי
חיים
,
לפי
שהיא
יותר
נכבדת
מעבודת
האדמה
,
וזה
לשתי
סבות:
האחת
-
לפי
שהנושא
אשר
תשגיח
בו
הוא
יותר
נכבד
מהנושא
אשר
תשגיח
בו
עבודת
האדמה
,
כי
החי
הוא
יותר
נכבד
מהצמח;
והשנית
-
שכבר
יִמָּצֵא
יותר
שיגיע
התכלית
אשר
כוון
בהמצאת
מזונות
,
ממה
שיגיע
בעבודת
האדמה
התכלית
אשר
כוון
בה;
וזה
שהבעל
חיים
,
כשיזון
במזון
ניאות
,
יצמח
ויתן
פריו
באופן
הראוי
,
אם
לא
ימנע
זה
לסבה
מחוץ
,
כאלו
תאמר
מפני
האויר
המקיף
ומה
שידמה
לו
מהסבות
אשר
מחוץ;
ואולם
עבודת
האדמה
כבר
תהיה
באופן
שלם
,
ולא
יגיע
ממנה
התכלית
הראוי
,
להיות
הצמח
צריך
בזה
אל
המטר
והרוח
,
ולפעמים
לא
יבא
המטר
והרוח
לצמח
בעת
הראוי.