תנ"ך - ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי: (בראשית פרק ד פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי: (בראשית פרק ד פסוק כג)

טקסט בלבד:

ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי: (בראשית פרק ד פסוק כג)

תיקון קוראים:

ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי: (בראשית פרק ד פסוק כג)
וַאֲמַר לֶמֶך לִנשׁוֹהִי עָדָה וְצִלָה שְׁמַעָא קָלִי נְשֵׁי לֶמֶך אַצִיתָא לְמֵימְרִי לָא גֻברָא קְטֵילִית דִּבדִילֵיהּ אֲנָא סָבֵיל חוֹבִין וְאַף לָא עוּלֵימָא חַבֵּילִית דִּבדִילֵיהּ יִשׁתֵּיצֵי זַרעִי :

האזנה - ב': בר' ד , כג; יש' לב , ט. וילד - ב': בר' ד , כג; מד , כ.

שמען - ל'; האזנה - ב'; לפצעי - ל'; וילד - ב'; לחברתי - ל' וחס'.

שמען קולי - שהיו פורשות הימנו מתשמיש , לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו; שהיה למך סומא ותובל קין מושכו , וראה את קין ונדמה לו כחיה , ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו. וכיון שידע שהוא קין זקנו , הכה כף אל כף , וספק את בנו ביניהם והרגו; והיו נשיו פורשות הימנו והוא מפייסן: שמען קולי - להשמע לי; וכי איש אשר הרגתי , לפצעי הוא נהרג? וכי אני פצעתיו מזיד , שיהא הפצע קרוי על שמי? וילד אשר הרגתי , לחבורתי נהרג? כלומר: על ידי חבורתי? בתמיה; והלא שוגג אני , לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי! פצע - מכת חרב או חץ 'נברדורא' בלעז.

ודע כי ויאמר למך - מאוחר בפרשה , וכבר הזכרתי לך מהם שנים כמוהם (בר' א , ט; ב , ח); וכמוהו "ויקח האיש נזם זהב" (בר' כד , כב) , וכן "אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף" (שמ' לג , ה) , וכן "ואתחנן" (דב' ג , כג). והטעם - כאשר אמרו חכמינו (תנח' בראשית יא) , שעדה וצלה נמנעו , כי פחדו להוליד בנים , בעבור שיהיו שביעיים לקין ויֵהָרְגוּ או ימותו; על כן אמר למך לנשיו: אני הוא באמת השביעי , ואם אדם יפצעני שהוא גדול , או ילד יעשה לי חבורה , אז הרגתיו. ומלת הרגתי - תמורת 'אהרוג'; וכמוהו "נתתי כסף השדה" (בר' כג , יג); "אשר לקחתי מיד האמרי" (בר' מח , כב); ורבים כמוהם. ואם עד שבעתים קין יקם , למך עד שבעים ושבעה! בעבור שהוא הרג בזדון , ואני לא הרגתי. והטעם , שאמר לנשיו , כי כבר בטלה הגזירה על קין. ובאמת , כי בני למך וכל זרעו מתו במבול , ולא נשאר לקין שֵם , מחמס אחיו (ע"פ עו' א , י).

לפצעי - בעבור פצעי , כמו "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג).

נשי למך האזנה - הטעם שוה במלות שונות , וזה דרך צחות. כי איש הרגתי - תחת 'אהרוג'; כמו "אשר לקחתי" (בר' מח , כב); "נתתי כסף השדה" (בר' כג , יג). או יהיה: חשובנה , פירוש: יש לכם לחשוב ככה. יתכן לפרש מלת האזנה... כי איש הרגתי: אם יפצעני איש , אהרגנו; וילד לחבורתי - הטעם שוה.

ויאמר למך לנשיו - פירש רבי יוסף קרא ז"ל , כי למך נשא ראשון שתי נשים , והיו מתקוטטות ומתקנאות זו בזו , וכעסתה צרתה (ע"פ ש"א א , ו) , והיו עושות קולי קולות , והיה אומר להם: מה פשעי מכל אדם , שאין שקט בביתי לא באכילה ולא בשתיה ולא בשכיבה ולא בקימה? וכי הרגתי בני אדם או חנקתי תינוקות , שאירע לי מה שלא אירע לאדם מעולם? ועתה הנני מת בידכן , כי לא אוכל לסבול זאת , אבל הקדוש ברוך הוא יפרע מיכן , כי קין שחטא אמר לנקום בשבעתים , כל שכן שינקום אותי בשבעים ושבעה; ובא ללמדינו שלא ירבה אדם נשים , כי היא קטטה ומריבה. ולי נראה כי בימים ההמה היו חוזים וחכמים , והיו יודעים שיבא מבול בימי בני למך , כי לא תמצא בבני למך תולדות , כי טבעו הם במבול; והיו שומעות נשי למך כך , והיו רוצות לפרוש הימנו , כי אומרות: למה נלד לרוח ולהבל , ונסבול עצבון והריון ולידה וגידול בנים?! והיה אומר להם ומנחם אותן: אל תאמינו שהקדוש ברוך הוא יעשה זאת! וכי הרגתי איש או חנקתי נערים , שיבא כך שיטבעו בני? על קין חס , עלי לא כל שכן?! ופיתה אותן בדברים עד שהעמיד מהם וולדות. ונראה שלכך הירגילו אילו בני למך האומניות הללו , שלא היו מתברכין בעבודת האדמה מפני קללת קין זקנם. ועל דרך זה שפירשתי - תירגם אונקלוס.

ויאמר למך לנשיו - סמכו המפרשים (ראה רש"י וראב"ע) בענין הכתוב הזה על דעת אנקלוס , שפירש "לכן כל הורג קין שבעתים יקם" (לעיל , טו) , כי לשבעה דורות יוקם ממנו ולא עתה , כי השם האריך אפו ממנו. והנה נשי למך פחדו להוליד בנים בעבור שיהיו שְׁבִיעִיִם לקין , והוא נחם את נשיו , שהשם יאריך לו עוד שבעים ושבעה כי יתפלל לפניו , כי הוא ארך אפים וירחם עליו ― או שהיה 'קל וחומר של שטות' , כפי המדרש שהזכיר רבנו שלמה ― ואם כן יאמר: "לכן כל הורג" , שמעו! "קין" ל"שבעתים יוקם" ממנו , ולא בימיו; וזהו תרגומו של אנקלוס: "כל קטוליא קין לשבעה דרין יתפרע מיניה". ואם כן היה ראוי שיהיה ויאמר למך לנשיו מוקדם. ולפי דעתי עוד , אין טעם שבעתים - לשבעה דורות , כי לא תאמר המלה הזאת על השבעה הנפרדים , רק על הִכָפֵל דבר אחד שבעה פעמים , כמו "מזוקק שבעתים" (תה' יב , ז); "ישלם ארבעתים" (ש"ב יב , ו); "ואור החמה יהיה שבעתים" (יש' ל , כו) - כפול ומכופל שבעה חלקים; אבל פירוש "כל הורג קין" - כפשוטו , שאמר השם: לכן כל אשר יהרוג את קין , שבעתים יוקם ממנו , כי אעניש ההורג אותו שבע על חטאתו , כי אני הבטחתי את קין שלא יהרג , בעבור יראתו אותי והתודותו לפני. אבל ענין למך עם נשיו לא הזכירו הכתוב בביאור , ונוכל לומר גם כן שהיו יראות מעונש , שלא יהרג למך בעון אביו , כי השם לא אמר לקין 'סלחתי לך' , רק שלא יהרג , אבל יגבה חובו מזרעו , ולא ידעו מתי; וכן היה הדבר. ולמך נחם אותם לאמר , כי השם ירחם עליו כאשר רחם על קין , כי הוא נקי כפים ממנו , ויתפלל לפניו גם הוא וישמע תפלתו. אבל הנראה בעיני , כי היה למך איש חכם מאד בכל מלאכת מחשבת , ולמד לבנו הבכור ענין המרעה כפי טבעי הבהמות , ולמד את השני חכמת הנגון , ולמד את השלישי ללטוש ולעשות חרבות ורמחים וחניתות וכל כלי המלחמה (ראה לעיל , כ) , והיו נשיו מתפחדות שלא יענש , כי הביא החרב והרציחה בעולם , והנה הוא תופש מעשה אבותיו בידו , כי הוא בן המרצח הראשון וברא משחית לחבל (ע"פ יש' נד , טז) , והוא אמר להן: אני לא הרגתי איש לפצעים ולא ילד לחבורות כאשר עשה קין , ולא יענישני השם , אבל ישמרני מן ההריגה יותר ממנו. והזכיר כן לומר , כי בלא חרב וחנית יכול אדם להרוג בפצעים וחבורות , שימית במיתה רעה יותר מן החרב , ואין החרב גורם הרציחה , ואין על העושו חטא.

ויאמר למך לנשיו - אמרו רבותינו ז"ל (ב"ר כג , ד) , כי תבען למך לתשמיש ולא רצו. מהם אמרו , כי פחדו מהמבול , שהיו אומרים שיבא; אמרו: נלד למארה? מחר בא המבול ושוטף הכל! אמר להן: לא יבוא עלי ועל זרעי המבול , כי אני זך ואין בי עון. ואפלו הייתי הורג איש או ילד , יכפר לי האל , כל כך זכיותי רבות. שהרי קין הרג , ונתלה לו עד שבעה דורות , אע"פ שהיה חוטא קודם ההריגה , כמו שראינו בדבר הקרבן (ראה לעיל , ה) , וכן היה חוטא בדברים אחרים; אעפ"י כן תלה לו האל עד שבעה דורות. כל שכן לי , שאני זכאי , אם יבא לידי דבר ההריגה כמו שבא לידו , שיתלה לי יותר ממה שתלה לו; וזהו שבעים ושבעה. ומהם אמרו (תנח' בראשית יא) , כי למך היה סומא והיה ציד. והיה נוהג אותו ילד לשדה לצוד , וכשהיה רואה הילד החיה , היה אומר לו: משוך בקשתך למקום פלוני , שראיתי בו חיה. והיה מושך. וקין - יש מרבותינו ז"ל שאמרו (ב"ר כב , יב) , כי האות שנתן לו האל , שיצא לו קרן במצחו , והיה נע ונד בשדה; וכשראה אותו הילד מרחוק , חשב שהוא חיה , מפני הקרן שהיה לו; ואמר לו ללמך: משוך! ומשך ובא לו החץ בלבו ומת. כיון שהגיעו אליו , אמר לו הילד: אדם הוא שהרגת , ומפני הקרן שיש לו במצחו , חשבתי שהוא חיה. אמר למך: זהו קין זקני. לקח הילד וחבטו בקרקע , ומת. לפיכך אמר: איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי , כלומר: אל תפחדו אם הרגתי , כי קין זקני הרג במזיד ונתלה לו שבעה דורות , כל שכן לי , שהרגתי בשוגג , שיתלה לי יותר ויותר. ועוד אמרו (ב"ר כג , ד): רבי יעקב בר אידי בעא קומי רבי יוחנן: אם איש - למה ילד , אם ילד - למה איש? אמר ליה: איש - לעובדין וילד - לשָנִים. ויתכן לפרש עוד , כי היו מתקוטטות שתי נשיו , כי לא היה מנהג עד למך לקחת שתי נשים; והיו מקנאות זו בזו , כי כן מנהג שתי נשים לאיש אחד. לפיכך נקראו זו לזו 'צרות': "וכעסתה צרתה" (ש"א א , ו) , שהם צרות זו לזו. ואמר להן למך , שראה אותן מתקוטטות: עתה אהרוג אתכן אם תתקוטטו , ולא אפחד מהעונש; כי אם אהרוג איש או ילד - יאריך לי האל , שהרי האריך לקין זקני. ושבעתים יאריך לי , שאני טוב ממנו יותר ויותר; זהו שאמר שבעים ושבעה. לפי שזכר בקין מספר שבעה (ראה לעיל , טו) , זכר בו גם כן שבעים ושבעה , כי שבעתים ושבעים - עשר שביעות , כלומר: עשר פעמים יאריך לי עליו ויותר שבעה. ולפרושנו שפרשנו למעלה (לעיל , טו) כי שבעתים יקם קין - כי הרבה נקמות יקחו ממי שיהרגנו , יהיה פירושו כן: אם אמר האל על מי שיהרוג קין , שיקם שבעתים , ואעפ"י שהרג הוא , כל שכן לי , שאני טוב ממנו; ואם אהרוג מי שיכעיסני , לא יהרגני בעבור זה; ומי שיהרגני , יקחו ממנו נקמות שבעים ושבעה. ו'פצע' שהיא מכה שמוציאה דם; זכר לאיש , שלא ימות ב'חבורה' ברוב , שהיא מכה שאינה מוציאה דם; לפיכך זכר החבורה לילד , שימות בחבורה פעמים. והרגתי - כמו 'אהרוג' , כמו שפרשנו: אם אהרוג; ורבים כמוהו. או פירושו: אם פצעני איש , הייתי הורג אותו; או ילד , אם היה עושה בי חבורה. ויהיה לפירוש הראשון יו"ד לפצעי וחבורתי על הפועֵל , ולפרוש השני - על הפעול. וכן "ואני נסכתי מלכי" (תה' ב , ו) - על הפעול; "ואלהים מלכי מקדם" (תה' עד , יב) - על הפועל. נשי למך - כמו "ואל משה אמר עלה אל יי'" (שמ' כד , א); "ולאדם לא מצא עזר" (בר' ב , כ); "ואת יפתח ואת שמואל" (ש"א יב , יא). כי שבעתים - מפורש הוא בפסוק שלפניו. והיה הספור הזה להודיע , כי מקדם היתה אמונת בני אדם בהשגחת האל בתחתונים: גומל טוב לטובים ורע לרעים; ופעמים מאריך אפו לאחד יותר מאחר.

וספר שכבר אמר למך לנשיו , כשהיו מתפחדות מהעונש אשר ענש השם קין , להיות זרעם הוא הדור השביעי לקין: האם איש הרגתי לפצעי - רוצה לומר שפצעתי בו , וילד לחבורתי , כמו שעשה קין? ולמה ישיגני עונש? הנה , קין שהרג , האריך לו השם שבעה דורות , ואני שלא הרגתי , הנה בדין שיאריך לי השם יתעלה יותר ממה שהאריך לקין כפלים רבים. והנה אמרו בבראשית רבה (כג , ד) , שזה היה קל וחומר של שטות: אם כן מהיכן הקדוש ברוך הוא פורע את חובו?
ריכוז קישורים