תנ"ך - ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַיהוָֽה: (בראשית פרק ד פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה: (בראשית פרק ד פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה': (בראשית פרק ד פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה: (בראשית פרק ד פסוק ג)
וַהֲוָה מִסוֹף יוֹמִין וְאַיתִי קַיִן מֵאִבָּא דְאַרעָא מִנחָתָא קֳדָם יְיָ :

ויהי מקץ ימים - ג': בר' ד , ג; מ"א יז , ז; יר' יג , ו. ויבא - נ"א , י"ח מנהן בתורה: ראה בר' ב , יט.

מפרי האדמה - מן הגרוע; יש אגדה שאומרת (תנח' בראשית ט): זרע פשתן היה.

[[מנחה - לשון דורון מגזרת "נחה את העם" (שמ' לב , לא) (פירושו לוי' ב , א).]]

מקץ ימים - שעבד קין את האדמה; והמנחה הביא אל המקום שקבע לתפילתו. ולא ישרו בעיני דברי האומרים , כי המנחה - הביאה אל אביו. ובעבור שהוא כתוב מבכורות צאנו , יש סמך , כי לא הביא קין מהבכורים. וישע - במשקל "ויחר" (להלן , ה) , וטעמו כמו 'קִבֵּל' , והקרוב אליו: "שעו מני" (יש' כב , ד) , כדרך סוד הקרבן. ויתכן , שירד האש ודשנה מנחת הבל , ולא מנחת קין. ועל דעתי , כי נקראה השנה התמימה ימים - וכן כתוב "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט) - בעבור שישובו הימים באורך או בקוצר כאשר היו בתחלה; וכן "מימים ימימה" (שמ' יג , י). ופירוש "שנתים ימים" (בר' מא , א): 'ימים' שלמים - 'שנתים'; ואם נכתוב 'שנתים' , יתכן שאינם שלמות מיום אל יום. וכן "עד חודש ימים" (במ' יא , כ) - שישוב החדש כאשר היה. על כן אמרתי בפירוש דניאל , כי "ימים אלף מאתים ותשעים" (יב , יא) הם ימים ולא שנים , בעבור שהם במספר.

והאומר כי מנחה היא שתובא ביד , הנה שכח אל הבל ואל מנחתו , שהוא מבכורות צאנו; ועד אחד נאמן מזה: "במנחה ההולכת לפני" (בר' לב , כא) , והם "עזים מאתים" (שם , טו).

ויהי מקץ ימים - שנה תמימה , שישובו הימים כאשר היו; והעד: "מימים ימימה" (שמ' יג , י). וזאת השנה - לעבודת האדמה , כמו "ויהי מקץ שנתים ימים" (בר' מא , א) - לצאת שר המשקים.

מפרי האדמה - ואין כתב בקורבנו לשון 'חלב' , דלא כתב 'מחלב כליות חטה' (ע"פ דב' לב , יד) , שלא הביא מן המוטב; ובהבל כתיב "חלביהן" (להלן , ד) , שהביא מן המוטב.

ויבא קין מפרי האדמה מנחה , והבל הביא גם הוא - הבינו האנשים האלה סוד הקרבנות והמנחות , וכן נח (ראה בר' ח , כ); ורבותינו אמרו (חולין ס , א) , שגם אדם הראשון הקריב שור פר; וזה יחסום פי המהבילים בטעם הקרבנות (ראה מו"נ ג , מו); ועוד ארמוז בו עיקר גדול ברצון הבורא (ראה וי' א , ט).

ויהי מקץ ימים - מעת שהחל לעבוד את האדמה , לאחר ימים , הביא מנחה ליי' , ולא זכר כמה ימים. ויש לפרש ימים - שנה , כמו "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט); כלומר: אחר שנה משעבד את האדמה , הביא לו ממה שהוציאה לו האדמה מנחה , במקום שקבע לו אדם לתפלה ולקרבן , וכן בניו עמו. כי מן האדמה אדם הקריב קרבן ליי' , מפרי האדמה ומן הצאן ומן הבקר. וזה דרך הודאה לאל , ואע"פ שהכתוב לא זכר זה. וכן אמרו רבותינו ז"ל (חולין כח , ב): שור שהקריב אדם הראשון - קרן אחת היתה לו במצחו , שנאמר "מקרן ומפריס" (בנוסחנו: מפריס) (תה' סט , לב). ובניו למדו ממנו , והביא כל אחד מהמלאכה שהיה מתעסק בה , להודות לאל על הטובה שנתן לו בעבודתו. ואמר מפרי , ולא זכר מאי זה פרי. וידמה , כי מן הפחות היה; או אחר שאכל , הוא הביא מן הנותר לפניו. וכל זה הוא דרך בזיון , לפיכך לא נרצה קרבנו. וגם לא הביא מן הבִּכּורים , כי אם הביא היה אומר , כמו שאמר בהבל; לפיכך לא נתקבל קרבנו. ובדרש (תנח' בראשית ט): כי זרע פשתן הביא; לפיכך נאסרו כלאי בגדים (ראה וי' יט , יט) , שלא יתערב מה שהוא ממנחת קין , עם מה שהוא ממנחת הבל.

והנה קין והבל , לפי מה שספרנו מהם (לעיל , ב) , היו חכמים גדולים , ולזה כשהגיע להם התכלית המכוון ממלאכתם , הביא כל אחד מפריו מנחה ליי'. וזאת המנחה היתה , לפי מה שאחשוב , שהם כבר השיגו , שכל מה שיתחדש מזה הוא מסודר מהשם יתעלה , והוא הפועל אותו על דרך האמת; או אולי הקריבו מהם קרבן לשם יתעלה , מפני שהם השיגו שהכל הוא מאתו. והנה הגיע רצון מהשם יתעלה אל הבל ואל מנחתו , רוצה לומר , שכבר נמצא תמיד מגיע ממלאכתו התכלית המכוון בו; ולא הגיע רצון מהשם יתעלה אל קין ואל מנחתו , וזה שכבר עשה מלאכתו לפי הראוי ולא הגיע ממנה התכלית , כאשר לא בא המטר באופן הראוי. והנה מפני זה כעס קין כעס גדול ובוש , כשלא הגיע התכלית אשר קוה לו , כטעם "בושו כי בטח" וגו' (איוב ו , כ); "לא עתה יבוש יעקב" (יש' כט , כב). ואמר אליו השם יתעלה: למה כעסת ולמה נפלו פניך? מפני שלא הגיע התכלית אשר קוית בעבודת האדמה? הלא אם תיטב (בנוסחנו: תיטיב) דרכך בדרך שתדבק בך השגחתי , ישאו הצמחים פרים אשר קוית אליו , כי אני אשגיח בך בשאביא המטר בעתו , ואם לא תטיב (בנוסחנו: תיטיב) דרכך , תסור השגחתי ממך , ויהיה העונש והרע מוכן לך מאד , עד שהוא כאִלו שוכן בפתח ביתך. וזה הרע הוא הרע המסודר לו מהלידה מפאת הגרמים השמימיים , והנה הם יסבבו להגיע הרע אליו , ויגיע לו באשר יהיה , כאלו הרע מבקש אותו ומשתוקק למצאו. ואם רצה האדם , היה מושל בסדור ההוא המסודר לו מהגרמים השמימיים , כי הבחירה מושלת על הסדור ההוא; ואם היה האדם באופן שתדבק בו השגחת השם , יסורו ממנו הרעות ההם , כמו שבארנו ב'ספר מלחמות יי'' (ד) , ובביאורנו לספר איוב (ביאור דברי המענה לב , ו - לג , לג , ועוד). והנה נתקנא קין באחיו קנאה גדולה , ואמר אליו שיצאו בחוץ , ובהיותם בשדה קם קין על אחיו והרגו , לקנאתו בו. או יהיה הרצון בזה , שכבר אמר קין לאחיו מה שכבר קרהו , שלא נתנו הצמחים פרים , ובהיותם בשדה קם עליו והרגו על דרך הקנאה , לפי שהבל השיג מלאכה יותר נכבדת מהמלאכה אשר השיג קין. ואפשר שנאמר שהרצון באמרו ויחר לקין מאד , שכבר נתקנא באחיו קנאה גדולה וכעס עליו מפני זה , ובוש כאשר לא הגיע ממלאכתו התכלית אשר כוון בה; ואפשר שכבר התפאר הבל בזה העניין , ואם לא סופר בתורה. ואמר אליו השם יתעלה: למה קנאת באחיך וכעסת עליו? ולמה בּוֹשְתָ? הלא אם תיטב (בנוסחנו: תיטיב) דרכך , תסבול מה שיקרה לך מהפגעים ודברי אחיך לך , כי אין מֵחֹק השלם להתפעל מזה זה האופן מההפעלות; ואם לא תיטב (בנוסחנו: תיטיב) דרכך - הנה זאת המדה הפחותה יקנה אותה לך היצר הרע , אשר הוא אצלך מראש , ותשוקתו היא אליך להשיאך תמיד לפעולות המגונות; ואתה תמשל בו , אם תרצה , כי לאדם ממשלה על היצר הרע כשירצה. והנה אמר קין לאחיו דברי תוכחות וקנטורים , ובהיותם בשדה קם עליו והרגו.
ריכוז קישורים