תנ"ך - והבל
הביא
גם־הוא
מבכרות
צאנו
ומחלבהן
וישע
ה'
אל־הבל
ואל־מנחתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהֶ֨בֶל
הֵבִ֥יא
גַם־ה֛וּא
מִבְּכֹר֥וֹת
צֹאנ֖וֹ
וּמֵחֶלְבֵהֶ֑ן
וַיִּ֣שַׁע
יְהוָ֔ה
אֶל־הֶ֖בֶל
וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ:
(בראשית פרק ד פסוק ד)
וְהֶבֶל
הֵבִיא
גַם־הוּא
מִבְּכֹרוֹת
צֹאנוֹ
וּמֵחֶלְבֵהֶן
וַיִּשַׁע
יְהוָה
אֶל־הֶבֶל
וְאֶל־מִנְחָתוֹ:
(בראשית פרק ד פסוק ד)
והבל
הביא
גם־הוא
מבכרות
צאנו
ומחלבהן
וישע
ה'
אל־הבל
ואל־מנחתו:
(בראשית פרק ד פסוק ד)
והבל
הביא
גם־הוא
מבכרות
צאנו
ומחלבהן
וישע
יהוה
אל־הבל
ואל־מנחתו:
(בראשית פרק ד פסוק ד)
וְהֶבֶל
אַיתִי
אַף
הוּא
מִבַּכִּירֵי
עָנֵיהּ
וּמִשַׁמִינֵיהוֹן
וַהֲוָת
רַעֲוָא
מִן
קֳדָם
יְיָ
בְּהֶבֶל
וּבקוּרבָּנֵיהּ
:
והבל
-
ג':
*בר'
ד
,
ד;
יש'
מט
,
ד;
מש'
לא
,
ל.
הראשון
שם
אדם.
מבכרות
-
ב'
מלא
(בלישנא):
בר'
ד
,
ד;
נחמ'
י
,
לז.
והבל
ג'
והבל
הביא
גם
הוא
לתהו
והבל
כחי
כליתי
שקר
החן
והבל
היפי.
קדמיה
שם
אנש.
והבל
-
ג';
מבכרות
-
ב'
מל';
וישע
-
ל'.
וישע
-
ויפן;
וכן
"לא
שעה"
(להלן
,
ה)
-
לא
פנה;
וכן
"אל
ישעו"
(שמ'
ה
,
ט)
-
אל
יפנו;
וכן
"שעה
מעליו"
(איוב
יד
,
ו)
-
פנה
מעליו.
וישע
-
ירדה
אש
וליחכה
מנחתו.
מקץ
ימים
-
שעבד
קין
את
האדמה;
והמנחה
הביא
אל
המקום
שקבע
לתפילתו.
ולא
ישרו
בעיני
דברי
האומרים
,
כי
המנחה
-
הביאה
אל
אביו.
ובעבור
שהוא
כתוב
מבכורות
צאנו
,
יש
סמך
,
כי
לא
הביא
קין
מהבכורים.
וישע
-
במשקל
"ויחר"
(להלן
,
ה)
,
וטעמו
כמו
'קִבֵּל'
,
והקרוב
אליו:
"שעו
מני"
(יש'
כב
,
ד)
,
כדרך
סוד
הקרבן.
ויתכן
,
שירד
האש
ודשנה
מנחת
הבל
,
ולא
מנחת
קין.
ועל
דעתי
,
כי
נקראה
השנה
התמימה
ימים
-
וכן
כתוב
"ימים
תהיה
גאולתו"
(וי'
כה
,
כט)
-
בעבור
שישובו
הימים
באורך
או
בקוצר
כאשר
היו
בתחלה;
וכן
"מימים
ימימה"
(שמ'
יג
,
י).
ופירוש
"שנתים
ימים"
(בר'
מא
,
א):
'ימים'
שלמים
-
'שנתים';
ואם
נכתוב
'שנתים'
,
יתכן
שאינם
שלמות
מיום
אל
יום.
וכן
"עד
חודש
ימים"
(במ'
יא
,
כ)
-
שישוב
החדש
כאשר
היה.
על
כן
אמרתי
בפירוש
דניאל
,
כי
"ימים
אלף
מאתים
ותשעים"
(יב
,
יא)
הם
ימים
ולא
שנים
,
בעבור
שהם
במספר.
והאומר
כי
מנחה
היא
שתובא
ביד
,
הנה
שכח
אל
הבל
ואל
מנחתו
,
שהוא
מבכורות
צאנו;
ועד
אחד
נאמן
מזה:
"במנחה
ההולכת
לפני"
(בר'
לב
,
כא)
,
והם
"עזים
מאתים"
(שם
,
טו).
בעבור
מבכורות
צאנו
,
למדו
רבים
(ראה
ב"ר
כב
,
ה;
רש"י)
,
כי
לא
הביא
קין
מראשית
פרי
האדמה.
ויש
אומרים
,
כי
השם
שעה
אל
קרבן
שהוא
מהחי
ולא
מהפרי
,
שירד
אש
ואכלה
הבכורות
והחלבים
-
כי
תחת
הבי"ת
'קמץ
קטן'
(צירה)
,
ואם
הוא
חסר
יו"ד
-
ולא
אכלה
הפרי
,
ומזה
ידעו
איזה
מנחה
היתה
רצויה.
וישע
הקדוש
ברוך
הוא
אל
הבל
ואל
מנחתו
-
נתרצה
בהבל
ונתרצה
בקרבנו.
ויבא
קין
מפרי
האדמה
מנחה
,
והבל
הביא
גם
הוא
-
הבינו
האנשים
האלה
סוד
הקרבנות
והמנחות
,
וכן
נח
(ראה
בר'
ח
,
כ);
ורבותינו
אמרו
(חולין
ס
,
א)
,
שגם
אדם
הראשון
הקריב
שור
פר;
וזה
יחסום
פי
המהבילים
בטעם
הקרבנות
(ראה
מו"נ
ג
,
מו);
ועוד
ארמוז
בו
עיקר
גדול
ברצון
הבורא
(ראה
וי'
א
,
ט).
והבל
הביא
גם
הוא
-
לפני
קין
או
לאחריו.
ואם
היה
לפניו
,
לשון
גם
הוא
-
על
הספור
,
לא
על
המעשה.
מבכורות
צאנו
ומחלבהן
-
זה
הביא
דרך
כבוד:
הביא
מהבכורות
קודם
שיהנה
הוא
מהנולדים
,
מהחלב
ומהצמר;
וגם
הביא
מהשמנים
שבהם
,
כתרגומו
"ומשמיניהון"
(ת"א).
ויהיה
ומחלבהן
-
תאר;
'חלב'
-
בפלס
'מלך'
,
'עבד';
חלבהן
-
בפלס
'מלכיהן'
,
'עבדיהן'.
ומחלבהן
-
חסר
יו"ד
הרבים
מהמכתב.
ולא
זכר
אם
בנה
מזבח
אם
לא
,
כמו
שאמר
בנח
"ויבן
נח
מזבח
ליי'"
(בר'
ח
,
כ).
וכמדומה
לי
,
שלא
שחט
הקרבן
אלא
הניחו
חי
,
קשור
באותו
מקום
הקבוע
לו
,
כדי
שירד
עליו
אש
מן
השמים
לאכלו
,
כמו
שהיה
עושה
לקרבן
אביו;
כי
לא
היו
שוחטים
,
כי
לא
היו
אוכלים
בשר.
ובבראשית
רבה
(כב
,
ה):
הבל
הקריב
בלא
הֶפְשֵט
וניתוח;
מכאן
ואילך
בהפשט
ונתוח.
ועוד
יש
מחלוקת
בקרבן
הבל
בדברי
רבותינו
ז"ל
(שם):
יש
אומרים
,
כי
עולה
הקריב
,
ויש
אומרים:
שלמים
הקריב.
וראיה
לדברי
האומר
'שלמים':
ומחלבהן
קרבן
שהחלבים
קרבים
ממנו;
אבל
העולה
היתה
כולה
כליל.
ולדבריו
,
השאר
הניח
לחיה
ולעופות
,
כי
הוא
לא
אכלו
,
כי
לא
היו
אוכלים
בשר.
וראיה
לדברי
האומר
'עולה':
"היא
העולה"
(וי'
ו
,
ב)
-
דבר
שבני
נח
היו
מקריבים.
ויהיה
פרוש
ומחלבהן
-
כתרגומו:
"ומשמניהון"
(ת"א).
וישע
יי'
אל
הבל
ואל
מנחתו
-
היה
רצון
האל
אל
הבל
,
כי
ראה
כונתו
טובה;
וכן
היה
רצונו
אל
מנחתו
,
שהיתה
מכובדת
וראויה
להקריב.
והנה
קין
והבל
,
לפי
מה
שספרנו
מהם
(לעיל
,
ב)
,
היו
חכמים
גדולים
,
ולזה
כשהגיע
להם
התכלית
המכוון
ממלאכתם
,
הביא
כל
אחד
מפריו
מנחה
ליי'.
וזאת
המנחה
היתה
,
לפי
מה
שאחשוב
,
שהם
כבר
השיגו
,
שכל
מה
שיתחדש
מזה
הוא
מסודר
מהשם
יתעלה
,
והוא
הפועל
אותו
על
דרך
האמת;
או
אולי
הקריבו
מהם
קרבן
לשם
יתעלה
,
מפני
שהם
השיגו
שהכל
הוא
מאתו.
והנה
הגיע
רצון
מהשם
יתעלה
אל
הבל
ואל
מנחתו
,
רוצה
לומר
,
שכבר
נמצא
תמיד
מגיע
ממלאכתו
התכלית
המכוון
בו;
ולא
הגיע
רצון
מהשם
יתעלה
אל
קין
ואל
מנחתו
,
וזה
שכבר
עשה
מלאכתו
לפי
הראוי
ולא
הגיע
ממנה
התכלית
,
כאשר
לא
בא
המטר
באופן
הראוי.
והנה
מפני
זה
כעס
קין
כעס
גדול
ובוש
,
כשלא
הגיע
התכלית
אשר
קוה
לו
,
כטעם
"בושו
כי
בטח"
וגו'
(איוב
ו
,
כ);
"לא
עתה
יבוש
יעקב"
(יש'
כט
,
כב).
ואמר
אליו
השם
יתעלה:
למה
כעסת
ולמה
נפלו
פניך?
מפני
שלא
הגיע
התכלית
אשר
קוית
בעבודת
האדמה?
הלא
אם
תיטב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
בדרך
שתדבק
בך
השגחתי
,
ישאו
הצמחים
פרים
אשר
קוית
אליו
,
כי
אני
אשגיח
בך
בשאביא
המטר
בעתו
,
ואם
לא
תטיב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
,
תסור
השגחתי
ממך
,
ויהיה
העונש
והרע
מוכן
לך
מאד
,
עד
שהוא
כאִלו
שוכן
בפתח
ביתך.
וזה
הרע
הוא
הרע
המסודר
לו
מהלידה
מפאת
הגרמים
השמימיים
,
והנה
הם
יסבבו
להגיע
הרע
אליו
,
ויגיע
לו
באשר
יהיה
,
כאלו
הרע
מבקש
אותו
ומשתוקק
למצאו.
ואם
רצה
האדם
,
היה
מושל
בסדור
ההוא
המסודר
לו
מהגרמים
השמימיים
,
כי
הבחירה
מושלת
על
הסדור
ההוא;
ואם
היה
האדם
באופן
שתדבק
בו
השגחת
השם
,
יסורו
ממנו
הרעות
ההם
,
כמו
שבארנו
ב'ספר
מלחמות
יי''
(ד)
,
ובביאורנו
לספר
איוב
(ביאור
דברי
המענה
לב
,
ו
-
לג
,
לג
,
ועוד).
והנה
נתקנא
קין
באחיו
קנאה
גדולה
,
ואמר
אליו
שיצאו
בחוץ
,
ובהיותם
בשדה
קם
קין
על
אחיו
והרגו
,
לקנאתו
בו.
או
יהיה
הרצון
בזה
,
שכבר
אמר
קין
לאחיו
מה
שכבר
קרהו
,
שלא
נתנו
הצמחים
פרים
,
ובהיותם
בשדה
קם
עליו
והרגו
על
דרך
הקנאה
,
לפי
שהבל
השיג
מלאכה
יותר
נכבדת
מהמלאכה
אשר
השיג
קין.
ואפשר
שנאמר
שהרצון
באמרו
ויחר
לקין
מאד
,
שכבר
נתקנא
באחיו
קנאה
גדולה
וכעס
עליו
מפני
זה
,
ובוש
כאשר
לא
הגיע
ממלאכתו
התכלית
אשר
כוון
בה;
ואפשר
שכבר
התפאר
הבל
בזה
העניין
,
ואם
לא
סופר
בתורה.
ואמר
אליו
השם
יתעלה:
למה
קנאת
באחיך
וכעסת
עליו?
ולמה
בּוֹשְתָ?
הלא
אם
תיטב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
,
תסבול
מה
שיקרה
לך
מהפגעים
ודברי
אחיך
לך
,
כי
אין
מֵחֹק
השלם
להתפעל
מזה
זה
האופן
מההפעלות;
ואם
לא
תיטב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
-
הנה
זאת
המדה
הפחותה
יקנה
אותה
לך
היצר
הרע
,
אשר
הוא
אצלך
מראש
,
ותשוקתו
היא
אליך
להשיאך
תמיד
לפעולות
המגונות;
ואתה
תמשל
בו
,
אם
תרצה
,
כי
לאדם
ממשלה
על
היצר
הרע
כשירצה.
והנה
אמר
קין
לאחיו
דברי
תוכחות
וקנטורים
,
ובהיותם
בשדה
קם
עליו
והרגו.