ופירוש
שאת
על
דעת
מפרשים
רבים
(ת"א;
מחברת:
שא;
רש"י;
השרשים:
נשא):
שאת
עונך.
והנכון
בעיני:
שאת
פנים
,
כי
כן
כתוב
בתחלה
"ויפלו
פניו"
(לעיל
,
ה);
וזו
דרך
בושה
,
כטעם
"ואיך
אשא
פני"
(ש"ב
ב
,
כב).
וטעמו:
אם
עשית
טוב
,
תשא
פניך;
וכן
"כי
אז
תשא
פניך
ממום"
(איוב
יא
,
טו).
חטאת
רובץ
-
יש
אומרים
(ת"א;
רש"י)
שחטאת
-
תחת
'עון'.
גם
יש
מפרשים
(שם):
לפתח
הקבר
ירבץ
עונך
ביום
הדין.
ויפרשו
ו"ו
תשוקתו
-
על
הבל;
והטעם:
למה
חרה
לך
שקבלתי
מנחת
הבל?
והוא
סר
אל
משמעתך
,
ואתה
כמו
מושל
בו.
ואחרים
אמרו
(ת"י;
קידושין
ל
,
ב;
רש"י):
על
היצר;
ואיננו
כתוב.
ואלה
אמרו
,
כי
לפתח
ביתך
חטאתך
רובצת
,
והיא
הולכת
עמך.
ויש
אומרים:
לפתח
הפה
,
כטעם
"שמר
פתחי
פיך"
(מי'
ז
,
ה).
והנכון
בעיני
,
שחטאת
-
סמוך
,
ויצר
לב
האדם
הוא
הרובץ
עמו.
ואליך
תשוקתו
-
כי
היצר
ישוב
אל
משמעתך
ברצונך
,
גם
יש
לך
כח
למשל
בו.
והנה
קין
והבל
,
לפי
מה
שספרנו
מהם
(לעיל
,
ב)
,
היו
חכמים
גדולים
,
ולזה
כשהגיע
להם
התכלית
המכוון
ממלאכתם
,
הביא
כל
אחד
מפריו
מנחה
ליי'.
וזאת
המנחה
היתה
,
לפי
מה
שאחשוב
,
שהם
כבר
השיגו
,
שכל
מה
שיתחדש
מזה
הוא
מסודר
מהשם
יתעלה
,
והוא
הפועל
אותו
על
דרך
האמת;
או
אולי
הקריבו
מהם
קרבן
לשם
יתעלה
,
מפני
שהם
השיגו
שהכל
הוא
מאתו.
והנה
הגיע
רצון
מהשם
יתעלה
אל
הבל
ואל
מנחתו
,
רוצה
לומר
,
שכבר
נמצא
תמיד
מגיע
ממלאכתו
התכלית
המכוון
בו;
ולא
הגיע
רצון
מהשם
יתעלה
אל
קין
ואל
מנחתו
,
וזה
שכבר
עשה
מלאכתו
לפי
הראוי
ולא
הגיע
ממנה
התכלית
,
כאשר
לא
בא
המטר
באופן
הראוי.
והנה
מפני
זה
כעס
קין
כעס
גדול
ובוש
,
כשלא
הגיע
התכלית
אשר
קוה
לו
,
כטעם
"בושו
כי
בטח"
וגו'
(איוב
ו
,
כ);
"לא
עתה
יבוש
יעקב"
(יש'
כט
,
כב).
ואמר
אליו
השם
יתעלה:
למה
כעסת
ולמה
נפלו
פניך?
מפני
שלא
הגיע
התכלית
אשר
קוית
בעבודת
האדמה?
הלא
אם
תיטב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
בדרך
שתדבק
בך
השגחתי
,
ישאו
הצמחים
פרים
אשר
קוית
אליו
,
כי
אני
אשגיח
בך
בשאביא
המטר
בעתו
,
ואם
לא
תטיב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
,
תסור
השגחתי
ממך
,
ויהיה
העונש
והרע
מוכן
לך
מאד
,
עד
שהוא
כאִלו
שוכן
בפתח
ביתך.
וזה
הרע
הוא
הרע
המסודר
לו
מהלידה
מפאת
הגרמים
השמימיים
,
והנה
הם
יסבבו
להגיע
הרע
אליו
,
ויגיע
לו
באשר
יהיה
,
כאלו
הרע
מבקש
אותו
ומשתוקק
למצאו.
ואם
רצה
האדם
,
היה
מושל
בסדור
ההוא
המסודר
לו
מהגרמים
השמימיים
,
כי
הבחירה
מושלת
על
הסדור
ההוא;
ואם
היה
האדם
באופן
שתדבק
בו
השגחת
השם
,
יסורו
ממנו
הרעות
ההם
,
כמו
שבארנו
ב'ספר
מלחמות
יי''
(ד)
,
ובביאורנו
לספר
איוב
(ביאור
דברי
המענה
לב
,
ו
-
לג
,
לג
,
ועוד).
והנה
נתקנא
קין
באחיו
קנאה
גדולה
,
ואמר
אליו
שיצאו
בחוץ
,
ובהיותם
בשדה
קם
קין
על
אחיו
והרגו
,
לקנאתו
בו.
או
יהיה
הרצון
בזה
,
שכבר
אמר
קין
לאחיו
מה
שכבר
קרהו
,
שלא
נתנו
הצמחים
פרים
,
ובהיותם
בשדה
קם
עליו
והרגו
על
דרך
הקנאה
,
לפי
שהבל
השיג
מלאכה
יותר
נכבדת
מהמלאכה
אשר
השיג
קין.
ואפשר
שנאמר
שהרצון
באמרו
ויחר
לקין
מאד
,
שכבר
נתקנא
באחיו
קנאה
גדולה
וכעס
עליו
מפני
זה
,
ובוש
כאשר
לא
הגיע
ממלאכתו
התכלית
אשר
כוון
בה;
ואפשר
שכבר
התפאר
הבל
בזה
העניין
,
ואם
לא
סופר
בתורה.
ואמר
אליו
השם
יתעלה:
למה
קנאת
באחיך
וכעסת
עליו?
ולמה
בּוֹשְתָ?
הלא
אם
תיטב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
,
תסבול
מה
שיקרה
לך
מהפגעים
ודברי
אחיך
לך
,
כי
אין
מֵחֹק
השלם
להתפעל
מזה
זה
האופן
מההפעלות;
ואם
לא
תיטב
(בנוסחנו:
תיטיב)
דרכך
-
הנה
זאת
המדה
הפחותה
יקנה
אותה
לך
היצר
הרע
,
אשר
הוא
אצלך
מראש
,
ותשוקתו
היא
אליך
להשיאך
תמיד
לפעולות
המגונות;
ואתה
תמשל
בו
,
אם
תרצה
,
כי
לאדם
ממשלה
על
היצר
הרע
כשירצה.
והנה
אמר
קין
לאחיו
דברי
תוכחות
וקנטורים
,
ובהיותם
בשדה
קם
עליו
והרגו.