תנ"ך - ולא־יכל
יוסף
להתאפק
לכל
הנצבים
עליו
ויקרא
הוציאו
כל־איש
מעלי
ולא־עמד
איש
אתו
בהתודע
יוסף
אל־אחיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹא־יָכֹ֨ל
יוֹסֵ֜ף
לְהִתְאַפֵּ֗ק
לְכֹ֤ל
הַנִּצָּבִים֙
עָלָ֔יו
וַיִּקְרָ֕א
הוֹצִ֥יאוּ
כָל־אִ֖ישׁ
מֵעָלָ֑י
וְלֹא־עָ֤מַד
אִישׁ֙
אִתּ֔וֹ
בְּהִתְוַדַּ֥ע
יוֹסֵ֖ף
אֶל־אֶחָֽיו:
(בראשית פרק מה פסוק א)
וְלֹא־יָכֹל
יוֹסֵף
לְהִתְאַפֵּק
לְכֹל
הַנִּצָּבִים
עָלָיו
וַיִּקְרָא
הוֹצִיאוּ
כָל־אִישׁ
מֵעָלָי
וְלֹא־עָמַד
אִישׁ
אִתּוֹ
בְּהִתְוַדַּע
יוֹסֵף
אֶל־אֶחָיו:
(בראשית פרק מה פסוק א)
ולא־יכל
יוסף
להתאפק
לכל
הנצבים
עליו
ויקרא
הוציאו
כל־איש
מעלי
ולא־עמד
איש
אתו
בהתודע
יוסף
אל־אחיו:
(בראשית פרק מה פסוק א)
ולא־יכל
יוסף
להתאפק
לכל
הנצבים
עליו
ויקרא
הוציאו
כל־איש
מעלי
ולא־עמד
איש
אתו
בהתודע
יוסף
אל־אחיו:
(בראשית פרק מה פסוק א)
וְלָא
יְכֵיל
יוֹסֵף
לְאִתחַסָנָא
לְכֹל
דְּקָיְמִין
עִלָווֹהִי
וּקרָא
אַפִּיקוּ
כָל
אֱנָשׁ
מֵעִלָוָי
וְלָא
קָם
אֱנָשׁ
עִמֵיהּ
כַּד
אִתיְדַע
יוֹסֵף
לַאֲחוֹהִי
:
ולא
-
עמד
-
ג':
בר'
מה
,
א;
יהו'
כא
,
מב;
מ"ב
טו
,
כ.
להתאפק
-
ל';
ולא
-
עמד
-
ג';
בהתודע
-
ל'.
[ולא
יכל
יוסף]
להתאפק
לכל
הנצבים
עליו
-
לא
היה
יכול
לסבול
שיהו
מצריים
נצבים
עליו
ושומעים
,
שאחיו
מתבישין
בהוודעו
להם.
ולא
יכול
יוסף
להתאפק
עוד
-
כי
עד
עתה
היה
עושה
מכל
מעשיו
על
ידי
שהיה
מתאפק
בלבו
,
כמו
שכתוב
למעלה
"ויתאפק
ויאמר
שימו
לחם"
(בר'
מג
,
א).
לכל
הנצבים
עליו
-
בפני
כל
הנצבים
עליו.
ולא
יכול
עוד
להתאפק
,
ויקרא
למשרתיו:
הוציאו
כל
הנצבים
עלי
מן
הבית;
כך
עיקר
פשוטו.
להתאפק
-
לסבול
לכל
הנצבים
עליו;
וטעמו:
עד
שיצאו
כל
הנצבים
,
והוצרך
לקרוא
להוציאם.
ולא
יכול
יוסף
להתאפק
-
מלבכות
ומלהגלות
להם
עצמו
,
כי
לא
מצא
מענה
,
והכיר
דברי
אמת
כי
מצטער
אביו
יותר
מדאי.
לכל
הנצבים
עליו
ויקרא
-
לכל
העומדים
אצלו
קרא
,
וצוה
להם
להוציא
כל
איש
מעליו
,
פן
יבושו
אחיו
על
אשר
מכרוהו;
ועוד
,
שמא
מרוב
בושת
יאמרו:
'לא
ידענוך
ולא
היו
דברים
מעולם';
ועוד
,
מפני
שבועתו
שנשבע
שלא
יגלה
לשום
אדם
מכירתו.
ולא
יכול
יוסף
להתאפק
לכל
הנצבים
עליו
-
לא
יכול
לסבול
,
שיהיו
מצריים
נצבים
עליו
ושומעין
שאחיו
מתביישים
בהודעו
להם;
לשון
רבנו
שלמה.
ורבי
אברהם
אמר:
להתאפק
-
לסבול
לכל
הנצבים
עליו;
טעמו:
עד
שיצאו
כל
הנצבים
עליו
,
והוצרך
לקרוא
להוציאם.
אבל
אנקלוס
תרגם:
"לאיתחסנא"
-
להתחזק
,
וכן
"ואתאפק
ואעלה
העולה"
(ש"א
יג
,
יב);
וכן
כל
לשון
'התאפקות'
בכל
מקום
-
חזוק.
והנכון
בעיני
,
שהיו
שם
מבית
פרעה
ומן
המצרים
אנשים
רבים
יחלו
פניו
למחול
לבנימן
,
כי
נכמרו
רחמיהם
על
תחנוני
יהודה
,
ולא
יכול
יוסף
להתחזק
לכולם
,
ויקרא
לעבדיו:
הוציאו
כל
איש
נכרי
מעלי
כי
אדבר
עמהם;
ויצאו
מעליו;
וכצאתם
נתן
"את
קולו"
בבכי
,
"וישמעו
מצרים"
ואנשי
"בית
פרעה"
המוצאים
מעליו
(להלן
,
ב)
,
כי
עודם
בחצר
החיצונה.
ויתכן
כי
פירוש
הנצבים
עליו
-
משרתיו
העומדים
לפניו
,
כמו
"הנער
הנצב
על
הקוצרים"
(רות
ב
,
ו);
"שרי
הנצבים"
(מ"א
ה
,
ל);
"להתיצב
על
יי'"
(איוב
א
,
ו).
וטעם
ויקרא
-
שהרים
קולו
בכעס
,
ואמר
למשרתיו:
הוציאו
כל
איש
מעלי
,
בלתי
האנשים
האלה!
וטעם
בהוצאה
שהוציאם
משם
,
שלא
ישמעו
בהזכירו
להם
המכירה
,
כי
תהיה
להם
,
גם
אליו
,
למכשול
,
שיאמרו
עבדי
פרעה
ומצרים
אליהם:
"אנשי
בוגדות"
(צפ'
ג
,
ד)
,
לא
יגורו
בארצנו
ולא
ידרכו
בארמנותינו
(ע"פ
מי'
ה
,
ד);
באחיהם
גם
באביהם
בגדו
,
מה
יעשו
במלך
ובעמו?!
וגם
ביוסף
לא
יאמינו
עוד.
ולא
יכול
-
כיון
שהזכיר
כמה
פעמים
רעת
אביו
שימצאנו
,
נכמרו
רחמיו
עליו
,
ולא
יכול
להחזיק
עצמו
מלבכות;
ובעבור
כל
הנצבים
עליו
קרא:
הוציאו
כל
איש
מעלי!
ואותם
שקרא
להם:
הוציאו
,
יצאו
גם
כן
עם
האחרים
,
לפי
שאמר
להם:
כל
איש.
להתאפק
-
להתחזק
,
שלא
יתפעל
באופן
שיוכרח
שיבכה
בפניהם
,
לפי
שלא
היה
רוצה
לבכות
,
מפני
שאין
זה
מחֹק
המושל
השלם
,
ולזה
צוה
שיוציאו
כל
איש
מעליו.