תנ"ך - וישלח את־אחיו וילכו ויאמר אלהם אל־תרגזו בדרך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ: (בראשית פרק מה פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וַיְשַׁלַּח אֶת־אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל־תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ: (בראשית פרק מה פסוק כד)

טקסט בלבד:

וישלח את־אחיו וילכו ויאמר אלהם אל־תרגזו בדרך: (בראשית פרק מה פסוק כד)

תיקון קוראים:

וישלח את־אחיו וילכו ויאמר אלהם אל־תרגזו בדרך: (בראשית פרק מה פסוק כד)
וְשַׁלַח יָת אֲחוֹהִי וַאֲזַלוּ וַאֲמַר לְהוֹן לָא תִתנְצוֹן בְּאוֹרחָא :

וישלח - כ"ב: *בר' ח , ז , ח , יב; יט , כט; מה , כד; שמ' יח , כז; במ' כא , ו; כב , מ; יהו' כד , כח; שו' ב , ו; ג , יח; טו , ה; ש"א י , כה; יא , ז; ל , כו; ש"ב ג , כא; יח , ב; מ"ב ה , כד; יז , כה , כו; כד , ב; תה' קו , טו.

וישלח - כ"ב.

אל תרגזו בדרך - אל תתעסקו בדבר הלכה , שלא תרגז עליכם הדרך. דבר אחר (תענית י , ב): אל תפסיעו פסיעה גסה , והכניסו חמה לעיר. ולפי פשוטו של מקרא יש לומר: לפי שהיו נכלמים , היה ירא ודואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתוכח זה עם זה ולומר: על ידך נמכר , אתה סיפרת לשון הרע עליו וגרמתה לנו לשנאותו.

וישלח את אחיו - כל לשון 'לווייה' - משקל דגש , לשון 'שליחות של חזור' - משקל רפי. אל תרגזו - אל תיראו כלום בדרך מפני ליסטים , כי שלום לי מכל צד; וכן "רגזו אל תחטאו" (ראה תה' ד , ה) - הֱיו יראים מן הקדוש ברוך הוא ולא תחטאו; וכן "ונתן יי' לך לב רגז" (דב' כח , סה) - "דחיל" , כתרגומו; וכן "ירגזון יריעות" (חב' ג , ז) - לשון 'ניענוע' , כאדם המתיירא; וכן "רגזה בוטחות" (יש' לב , יא); "המרגיז ארץ ממקומה" (איוב ט , ו); אבל 'רגזה' של תרגום של דניאל (ג , יג) ושל עזרא (ה , יב) - לשון 'כעס'; 'טרנבלר' - לעז של 'רוגז' של עשרים וארבעה ספרים.

וטעם אל תרגזו - שיכעוס איש על אחיו בעבור מכירתו.

אל תרגזו בדרך - אל תפחדו מאחֵר , כי מאחַר שנודע שאתם אחי , אין לכם לירא כלום , שאם יגזול מכם שום אדם כלום , לא אמכור לו תבואה וימות ברעב עד שישיב הכל. ויש מפרשים (רש"י): אל תכעסו זה לזה , לאמר: אתה עשית שגרמת למוכרו; ואינו נראה , כי אין על זאת לכעוס , כי מי שגרם למוכרו - טוב עשה , כי למחיה שלחו (ע"פ פס' ה , לעיל).

אל תרגזו בדרך - עניין 'רגז' הוא 'רתת ותנועה' , וְיֵאָמֵר בבואו מן הפחד על הרוב: "לב רגז" (דב' כח , סה); "ורגזו וחלו" (דב' ב , כה); "ותחתי ארגז" (חב' ג , טז); "ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה" (יח' יב , יח); ולכן הנכון בעיני בפסוק הזה , שאמר להם יוסף: אל תפחדו בדרך. והענין - כי בעבור נשאם בר ולחם וטוב מצרים בימי הבצורת , אולי יפחדו בדרך בלכתם , וכל שכן בשובם עם כל רכושם , ולא ימהרו לדבר , ולכן אמר להם , שילכו בזריזות וימהרו לבא , כמו שאמר "מהרו ועלו אל אבי" (לעיל , ט) , ולא יפחדו כלל בדרך כי שְמוֹ עליהם , שהוא המושל בכל ארץ מצרים וחיי כל הארצות ההן בידו ומוראו ייראו הכל , וילכו ויבאו לשלום.

וישלח. אל תרגזו בדרך - בכור שור פירש: לשון 'פחד'; ורשב"ם פירש: לשון 'דאגה ויראה'. והרב רבי יונה פירש: 'צער' , ב'שערי צדק' שלו , קרוב לראשיתו (ראה שע"ת א , ד): אל תתקוטטו זה עם זה על מכירתי , לאמר אחד לחבירו: אתה גרמת מכירת אחינו!

אל תרגזו בדרך - רוצה לומר: אל תכעסו קצתכם עם קצת בדרך על דבר מכירתי , להאשים קצתכם קצת , פן יצא ביניכם ריב ומדון , תשחיתו בעבורו קצתכם קצת. או אמר זה בעבור המצרים ההולכים עמם , כדי שלא תתפרסם להם חרפתם.
ריכוז קישורים