תנ"ך - ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים ויפג לבו כי לא־האמין להם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם: (בראשית פרק מה פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי־הוּא מֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא־הֶאֱמִין לָהֶם: (בראשית פרק מה פסוק כו)

טקסט בלבד:

ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים ויפג לבו כי לא־האמין להם: (בראשית פרק מה פסוק כו)

תיקון קוראים:

ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים ויפג לבו כי לא־האמין להם: (בראשית פרק מה פסוק כו)
וְחַוִיאוּ לֵיהּ לְמֵימַר עַד כְּעַן יוֹסֵף קַיָים וַאֲרֵי הוּא שַׁלִיט בְּכָל אַרעָא דְמִצרָיִם וַהֲוַאָה מִלַיָא פָיְגָן עַל לִיבֵּיהּ אֲרֵי לָא הֵימֵין לְהוֹן :

ויגדו - ד' חסר: *בר' כו , לב; מה , כו; מ"ב ז , טו; יח , לז. וכל שופטים ושמואל דכותהון בר מן ב': ש"א יא , ט; יד , לג. בכל - ארץ מצרים - י"ח בתורה: ראה בר' מא , יט.

ויגדו - ד' חס' וכל שפט' ושמוא' דכות' ב' מ' ב' מל'; וכי - הוא - ל'; ויפג - ל'.

וכי הוא מושל - ואשר הוא מושל. ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין , לא היה פונה לבו אל הדברים; לשון 'מפיגין טעמו' , בלשון משנה (ראה ביצה יד , א); וכמו "מאין הפוגות" (איכה ג , מט); "וריחו לא נמר" (יר' מח , יא) - מתרגמינן: "וריחיה לא פג" (ת"י).

וכי הוא מושל - ואל תירא מלבא אליו. ויפג לבו - החליף לבו , לומר: אין זה אמת , כי לא האמין להם; כמו "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח); "וריחו לא נמר" (יר' מח , יא) - מתורגם: "וריחיה לא פג".

ויפג לבו - מגזרת "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח); והטעם: שעמד לבו ודמם , כטעם "וימת לבו" (ש"א כה , לז) , כי לא האמין; ויהי כראותו העגלות , ותחי רוחו. ואל תתמה על מלת ויפג , כי כן דרך הנביאים לדבר , כמו "ונשמה לא נשארה בי" (דנ' י , יז).

ויפג לבו - לשון "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח) - לשון 'הנחה'; כלומר: וינח לבו , שלא נתעורר במה שאומרים לו , כי לא האמין להם , אבל משראה העגלות , הבין כי הם אומרים אמת. ותחי - נתעורר ונעשה חי וזריז ושמח.

ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין , לא היה לבו פונה אל הדברים; לשון 'מפיגין טעמן' , לשון משנה (ראה ביצה יד , א) , וכמו "מאין הפוגות" (איכה ג , מט); "וריחו לא נמר" (יר' מח , יא) - מתורגם: "וריחיה לא פג" (ת"י); לשון רבנו שלמה. ואיננו כן , כי לשון 'פוגה' - בטול ושביתה , כמו "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח) , וכן "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" (שם ג , מט) - שנגרה תמיד מאין שביתה והפסק , וכן 'מפיגין טעמן' - שמפזרין אותו ומתבטל , וכן "על כן תפוג תורה" (חב' א , ד) - תבטל ותפסק. וגם זה ויפג לבו - שנתבטל לבו ופסקה נשימתו , כי פסקה תנועת הלב והיה כמת; וזה העניין ידוע בבא השמחה פתאום , והוזכר בספרי הרפואות , כי יסבלו זה הזקנים וחלושי הכח , שיתעלפו רבים מהם בבא להם שמחה בפתע פתאום , כי יהיה הלב נרחב ונפתח פתאום , והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף , ויאפס הלב בהתקררו , והנה נפל הזקן כמת. ואמר כי לא האמין להם - להגיד שעמד זמן גדול מן היום והוא שוכב דומם , בעבור שלא האמין להם; כי הידוע בעלוף הזה , שיצעקו לו וירגילו אותו בשמחה ההיא עד שתקבע בו בנחת , וזה טעם "וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות" (להלן , כז) , כי היו צועקים באזניו דברי יוסף ומביאים לפניו העגלות , ואז שב רוחו אליו וחזרה נשימתו וחיה; וזהו "ותחי רוח יעקב אביהם" (שם). ואנקלוס שאמר (שם) 'ושרת רוח נבואה' , בעבור שהדבר אמת הוסיף זה; ודרש כן במלת "רוח" , שלא אמר 'ויחי יעקב אביהם' , ועשאו מעניין "רוח יי' אלהים עלי" (יש' סא , א); "ועתה יי' אלהים שלחני ורוחו" (יש' מח , טז); "איש אשר רוח בו" (במ' כז , יח).

ויגידו. וכי הוא - ועוד , כי הוא מושל; ועוד שזכר , עומד במקום שנים. ויפג לבו - חלש לבו ונרפה על שזכרוהו לו. כי לא האמין להם - למה שאמרו לו , כי הוא חי וכי הוא מושל; נרפה וחלש לבו לזכרונו. כי נראה , כי הם קדמו לבא קודם בֹּא החמרים והעגלות , לבשר את אביהם. לפיכך , כשדברו אליו בניו את כל דברי יוסף , וראה העגלות שבאו , האמין , ותחי רוחו שהיתה כמו מתה , כמו שאמר ויפג לבו. ורבותינו ז"ל אמרו (תנח' וישב ב) , כי זה רוח נבואה שפירשה ממנו מיום שיצא יוסף. כי אין רוח נבואה שורה אלא מתוך שמחה , וכיון ששמח בבשורת בנו , חזרה עליו רוח נבואה; זהו שאמר ותחי. וזהו שלא נאמר לו בנבואה דבר יוסף כל אותן השנים , לפי שהיה אבל ונעצב; וכיון שאין הרוח פנויה מעסקי הגוף , לא ידבק בה השכל , כי לא ידבק אלא בדומה לו. ובבאר שבע הוא ששבה אליו רוח נבואה (ראה בר' מו , א).

ויפג לבו - רוצה לומר: נתקרר מרוב היגון ושקטה תנועתו , כמו "אל תתני פוגת לך" (איכה ב , יח).
ריכוז קישורים