שלשים
ושלש
-
ובפרטן
אי
אתה
מוצא
אלא
שלשים
ושתים!?
זו
יוכבד
שנולדה
בכניסתן
לעיר
,
שנאמר
"אשר
ילדה
אותה
ללוי
במצרים"
(במ'
כו
,
נט)
-
לידתה
במצרים
ואין
הורתה
במצרים;
זו
היא
שטת
רבותינו
(ב"ב
קכג
,
א
-
ב).
ורבי
אברהם
השיב
ואמר
(להלן
,
כז)
כי
זה
תמה:
אם
כן
למה
לא
הזכיר
הכתוב
הפלא
שנעשה
עמה
,
שהולידה
משה
והיא
בת
מאה
ושלשים
שנה
,
ולמה
הזכיר
דבר
שרה
שהיתה
בת
תשעים?!
ולא
די
לנו
זה
הצער
,
עד
שעשו
הפיטנים
פיוטים
ביום
שמחת
תורה:
'יוכבד
אמי
,
אחרי
התנחמי';
והנה
היא
בת
מאתים
וחמשים
שנה!
וכי
אחיה
(השילוני)
חיה
כך
וכך
שנים
(ראה
ב"ב
קכא
,
ב)
-
דרך
הגדה
,
או
דברי
יחיד;
אלו
דבריו.
והנה
פן
יהיה
חכם
בעיניו
(ע"פ
מש'
כו
,
ה)
בסתירת
דברי
רבותינו
,
אני
צריך
לענות
אליו
,
ואומר
כי
על
כל
פנים
יהיה
בדבר
יוכבד
פלא
גדול
מן
הנסים
הנסתרים
,
שהם
יסוד
התורה
,
כי
היא
בת
לוי
עצמו
,
לא
מתיחסת
אליו
,
כמו
שכתוב
"אשר
ילדה
אותה
ללוי
במצרים"
(במ'
כו
,
נט)
,
ועוד
כתוב
"את
יוכבד
דודתו"
(שמ'
ו
,
כ);
והנה
אם
נאמר
כי
הוליד
אותה
בבחרותו
כאשר
הוליד
כל
בניו
,
והיתה
לידתה
אחרי
רדתו
למצרים
מעט
,
הנה
היא
בלדת
משה
זקנה
מאד
כמנין
שאמרו
רבותינו
(ב"ר
סח
,
ה)
,
או
קרוב
לו;
ואם
נאמר
שנולדה
לו
אחרי
שבתו
במצרים
ימים
רבים
,
והנה
נחשוב
שהוליד
אותה
אחר
רדתו
למצרים
חמשים
ושבע
שנה
,
והוא
יהיה
בן
מאה
שנה
,
כי
ברדתו
היה
בן
ארבעים
ושלש
,
והנה
יהיה
בזה
שני
פלאים
,
כי
יהיה
הוא
זקן
כאברהם
,
אשר
הזכיר
הכתוב
"הלבן
מאה
שנה
יולד"
(בר'
יז
,
יז)
,
וכתיב
"ואדני
זקן"
(בר'
יח
,
יב)
,
ותהיה
היא
זקנה
בלדת
משה
בת
שבעים
ושלש;
ואם
נאחר
עוד
לידתה
לסוף
ימי
לוי
,
הנה
יהיה
פלא
גדול
משל
אברהם!
אבל
אומר
לך
דבר
שהוא
אמת
וברור
בתורה
,
כי
הנסים
הנעשים
על
פי
נביא
שיתנבא
כן
מתחלה
,
או
מלאך
נגלה
במלאכות
השם
,
יזכרם
הכתוב
,
והנעשים
מאיליהן
לעזור
צדיק
או
להכרית
רשע
,
לא
יזכרו
בתורה
או
בנביאים;
וזה
זהב
רותח
מוצק
בפי
החכם
הנזכר
(ע"פ
סנה'
צב
,
ב)
,
ממה
שהשיב
על
רבותינו
בענין
פנחס
(ראב"ע
במ'
כח
,
יב)
וזולתו
במקומות
הרבה.
ולמה
יזכירם
הכתוב
,
וכל
יסודות
התורה
בנסים
נסתרים
היא
,
ועָם
התורה
אין
בכל
עניניו
רק
נסים
,
לא
טבע
ומנהג
,
שהרי
יעדי
התורה
כולם
אותות
ומופתים
,
כי
לא
יכרת
וימות
בטבע
הבא
על
אחת
מן
העריות
(ראה
וי'
כ
,
יז
-
יח)
,
או
האוכל
חֵלֶב
(ראה
וי'
ז
,
כה)
,
ולא
יהיו
השמים
כברזל
בטבעם
מפני
זרענו
בשנה
השביעית
(ראה
וי'
כו
,
יט);
וכן
כל
יעדי
התורה
בטובות
ההן
,
וכל
הצלחת
הצדיקים
בצדקתם
,
וכל
תפילות
דוד
מלכנו
,
וכל
תפלותינו
-
נסים
ונפלאות
,
אלא
שאין
בהם
שנוי
מפורסם
בטבעו
של
עולם
,
כאשר
הזכרתי
זה
כבר
(בר'
יא
,
כח;
יז
,
א)
,
ועוד
אפרשנו
בעזרת
האל
(וי'
כו
,
יא).
והנה
אתן
לך
עד
נאמן
על
מה
שאמרתי:
ידענו
,
כי
מעת
בא
ישראל
לארץ
עד
לדת
אדוננו
דוד
היה
כשלש
מאות
ושבעים
שנה
,
והימים
האלה
יתחלקו
לארבעה
דורות:
שלמון
ובועז
ועובד
וישי
(ראה
רות
ד
,
כא
-
כב)
,
ויגיע
לכל
אחד
מהם
תשעים
ושלש
שנה
,
והנה
כולם
זקנים
קרוב
לאברהם
,
ויהיו
מולידים
כל
אחד
בשנת
מותו
שלא
כדרך
כל
הארץ
,
כי
אין
החיים
בזמנם
מאה
שנה
,
ואם
הוליד
אחד
מהם
בבחורותיו
כמנהג
,
יהיו
האחרים
זקנים
מאד
יותר
מאברהם;
ויהיה
בהם
הפלא
גדול
יתר
מאד
,
כי
ימי
האדם
בדור
אברהם
ארוכים
,
ובשנות
דוד
חזרו
למחציתם;
ואולי
היו
יותר
,
כי
אפשר
שהיו
לשלמון
ימים
רבים
בבואם
לארץ
,
ולכן
נתנו
אנשי
הקבלה
(ראה
ב"ר
צו
,
ד)
,
והם
חכמי
אמת
,
לְעובד
ימים
רבים
,
והוא
נס
נסתר
נעשה
לאבי
המלוכה
,
בן
הצדקת
הבאה
לחסות
תחת
כנפי
השכינה;
וכן
יזכירו
(ב"ב
צא
,
ב)
באמו
אורך
ימים
רבים.
וכבר
פרשתי
(בר'
יז
,
יז)
,
כי
הפלא
באברהם
איננו
כאשר
יחשוב
החכם
הנזכר
וזולתו
מבעלי
המקרא
,
כי
אברהם
הוליד
את
יצחק
טרם
מותו
שבעים
וחמש
שנה
,
והנה
לא
עברו
עליו
שני
חלקים
בימיו
,
והאנשים
בכל
דור
אין
הזקנה
בהם
עד
עבור
עליהם
שלשת
חלקי
ימותם
,
כאשר
יחשבו
הרופאים:
הילדות
והבחרות
והאישות
והזקנה
,
ובדורות
האלה
,
אשר
הימים
בהם
כשבעים
שנה
,
לא
יחשבו
לו
הרופאים
זוקן
עד
אחרי
ששים.
ועוד
כי
אברהם
הוליד
בנים
רבים
אחרי
ארבעים
שנה
מלדת
יצחק
(ראה
בר'
כה
,
א
-
ב)
,
ויהיה
הפלא
כפלי
כפלים.
ואם
נאמר
שהחזירו
האל
לימי
בחורותיו
,
יקשה
עליו
,
כי
לא
הזכיר
הכתוב
הפלא
הגדול
הזה
,
והוא
נס
גלוי
ומפורסם
בהפך
מן
הטבע;
ומן
הידוע
,
כי
האנשים
בדור
הזה
,
מהם
שיולידו
בזקנתם
עד
מלאת
שבעים
שנה
או
שמנים
ויותר
,
כפי
התקומם
בהם
הלחות
לפי
טבעם
,
וגם
הנשים
אין
להן
זמן
,
וכל
עוד
היות
להן
האֹרַח
תלדנה
-
רק
התמה
באברהם
ושרה
כאשר
פרשתי
שם
(בר'
יז
,
יז)
,
מפני
שלא
הולידו
בנעורים
ועתה
יולידו
זה
מזה
,
ועוד
בשרה
היה
פלא
,
כי
חדל
ממנה
אורח
כנשים
(ראה
בר'
יח
,
יא)
-
ואחרי
כן
לא
תלדנה.
והנה
אם
יהיו
ימי
יוכבד
כימי
אביה
,
ותתקים
בה
הלחות
עד
קרוב
לזקנתה
כמשפט
הנשים
,
איננו
פלא
אם
תוליד
בזמן
אשר
נתנו
לה
רבותינו
(סוטה
יב
,
א);
ומפני
שרצה
האלהים
לגאול
את
ישראל
על
ידי
האחים
האלה
ולא
הגיע
הקץ
,
אִחֵר
לידתם
ימים
עד
כי
זקנה
אמם
,
ולא
יפלא
מיי'
כל
דבר
(ע"פ
בר'
יח
,
יד).
כתב
רבנו
שלמה
(להלן
,
כו):
ולדברי
האומר
'תאומות
נולדו
עם
השבטים'
,
צריכים
אנו
לומר
שמתו
קודם
ירידתם
למצרים
,
שהרי
לא
נמנו
כאן.
ואין
צרך
לזה
,
שהרי
אמרו
(ב"ר
פד
,
כא):
רבי
יהודה
אומר:
לאחיותיהם
נשאו
השבטים;
והנה
היו
אלה
התאומות
נשי
בניו
,
והכתוב
אמר
עליהם
"מלבד
נשי
בני
יעקב"
(להלן
,
כו).
ורבי
יהודה
מזה
הכתוב
אמר
כן
,
כי
מה
טעם
לאמר
"מלבד
נשי
בני
יעקב"
-
הכנעניות
,
אחרי
שאמר
"יוצאי
ירכו"
(שם)?!
רק
בעבור
היות
נשי
בניו
גם
הן
מיוצאי
ירכו
יאמר
כן;
אבל
לא
פרסם
אותן
בכאן
,
כאשר
לא
הזכירן
בעת
לדתן
עם
השבטים.
ועוד
כי
לא
הזכיר
הנה
רק
אשר
יולידו
ויתרבו
במצרים
(ראה
רמב"ן
בר'
לז
,
י)
,
להודיע
הנס
הגדול
הנעשה
ברבוי
העצום
אשר
רבו
במצרים
,
והם
בזה
שבעים
נפש;
ונשיהם
לא
ימנו
,
כי
האיש
עם
אשתו
הוא
אחד.
כל
נפש
בניו
ובנותיו
-
הנה
אמר
ובנותיו
בעבור
דינה
שהיא
אחת
לבד
,
כמו
"ובני
דן
חושים"
(להלן
,
כג).
שלשים
ושלש
-
עם
יעקב
תמצאם
כך.
והנה
מה
שאמרו
ז"ל
(ב"ר
צד
,
ט):
זו
יוכבד
שנולדה
בין
החומות
,
הוא
על
דרך
דרש.
וזה
,
שאם
היה
זה
כן
,
היה
ראוי
שתפרסם
התורה
זה
המופת
שהיה
בלדתה
משה
ואהרן
-
כמו
שפרסמה
זה
בלדת
שרה
יצחק
-
שהיה
יותר
נפלא
מאד
,
כי
היא
היתה
בת
מאה
ושלשים
שנה
כשילדה
משה
,
ובת
מאה
ועשרים
ושבע
כשילדה
אהרן;
והנה
מדרך
התורה
שתפרסם
עניין
המופתים
,
כי
האמונה
בהם
היא
פנה
גדולה
מפנות
התורה.
והנה
עם
זה
יש
תועלת
להמון
בזה
המאמר
,
כמו
שנבאר
בגזרת
השם
בביאורנו
דברי
הדרשים
האלו
ודומיהם
,
אם
ירצה
השם.
וראוי
שתדע
,
שאין
מה
שאמר
הכתוב
על
יוכבד
"אשר
ילדה
אותה...
במצרים"
(במ'
כו
,
נט)
עדות
שלידתה
לבד
היתה
במצרים
,
לא
הורתה
,
כי
כן
אמר
הכתוב
על
בני
יוסף
"ובני
יוסף
אשר
יולדו
(בנוסחנו:
ילד)
לו
במצרים"
(להלן
,
כז);
"הנולדים
לך
בארץ
מצרים"
(בר'
מח
,
ה);
ואין
הרצון
בזה
,
שתהיה
לידתם
לבד
במצרים.