תנ"ך - ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב ׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי: (בראשית פרק מו פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ׀ לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב ׀ יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (בראשית פרק מו פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני: (בראשית פרק מו פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני: (בראשית פרק מו פסוק ב)
וַאֲמַר יְיָ לְיִשׂרָאֵל בְּחֶזוָא דְלֵיליָא וַאֲמַר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַאֲמַר הָאֲנָא :

ויאמר אלהים - כ"ה: ראה בר' לה , א. אלהים לישראל - ג': בר' מו , ב; ש"א יז , מו; דה"א יז , כד. במראת - ד' (ב' חסר וב' מלא): *בר' מו , ב; *שמ' לח , ח; יח' ח , ג; מ , ב. יעקב יעקב - ד' שמואתא מתאימין (ארבעה שמות פרטיים שווים באים בזוגות): בר' כב , יא; מו , ב; שמ' ג , ד; ש"א ג , י. הנני - ז' בתורה (בצירה): ראה בר' כז , א.

במראת ד' ב' חס' וב' מל' ויאמר אלהים לישראל במראת במראת הצבאת ותבא אתי ירושלמה אלהים הביאני.

במראת - ד'; יעקב יעקב - ד' שמוא' מתא'.

יעקב יעקב - לשון חיבה (ראה תו"כ ויקרא נדבה פרק א , יב).

לאלהי אביו יצחק - לפי שהיה לבו נוקפו על מה שאמר הקדוש ברוך הוא ליצחק אביו "אל תרד מצרימה" (בר' כו , ב) , והיה ירא שמא יקשה בעיניו כי הולך הוא , עשה הזבחים לאלהי אביו יצחק , כלומר: על הדבר שאמר הקדוש ברוך הוא ליעקב , שיתרצה לו לילך לראות את יוסף; ולכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תירא מרדה מצרימה - כי אינו קשה בעיני , ולגוי גדול אשימך שם , וארד עמך , ואעלך - את גופך , ליקבר בקברי אבותיך , ואת זרעך , לתת להם את ארץ כנען. ויוסף ישית ידו וכחו על עיניך - לעבדך בין בחייך בין במיתתך , לעשות מצותך. על עיניך - על עינייניך שתצטרך , כמו "אולי יראה יי' בעיני" (ש"ב טז , יב) - שהוא כמו 'בעינייני' - בדוד כשהיה שמעי מקללו.

ויאמר יעקב יעקב - אחר שאמר לו השם "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך" (בר' לה , י) , היה ראוי שיקראנו בשם הנכבד ההוא , וכן הוא נזכר בפרשה הזאת שלשה פעמים (כאן , לעיל , א ולהלן , ה) , אבל קראו יעקב יעקב , לרמוז כי עתה לא ישור עם אלהים ועם אנשים ויוכל (ע"פ בר' לב , כט) , אבל יהיה בבית עבדים עד שיעלנו "גם עלה" (להלן , ד) , כי מעתה הגלות התחיל בו. וזה טעם "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו" (להלן , ח) , כי בשם 'בני ישראל' יבאו שמה , כי יפרו הבנים וירבו ויגדל שמם וכבודם , אבל 'יעקב' הוא עתה ברדתו שם. והזכיר הכתוב "ער ואונן" עם שמות בני ישראל הבאים מצרימה (להלן , יב) , לסוד ידוע מדברינו שכתבנו כבר (בר' לח , ח - ט) , והמשכיל יבין זה , וטעם כל הפסוק , וכן הזכירם בפקודים "בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען. ויהיו בני יהודה למשפחותם" (במ' כו , יט - כ); ובדברי הימים מנאם במספר , אמר "בני יהודה ער ואונן... שלשה נולד לו מבת שוע הכנענית... ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה" (דה"א ב , ג - ד).

ויאמר. יעקב יעקב - כפל לו הקריאה. לפי שעמד כמה שנים שלא שרתה עליו רוח נבואה , קראו פעמים , כדי שיתבונן , כי רוח נבואה היא שקוראה לו.

והנה בא לבאר שבע , שהיה מקום נכון לנבואה , והקריב שם קרבנות , כדי שתגיע לו שם הנבואה , להִמָּלֵך יעקב בזה עם השם יתעלה , אם יסכים שילך שם לראות יוסף , או לשבת שם , כמו ששאל ממנו יוסף בנו. ולזה אמר לו השם יתעלה בנבואה , שלא יירא מלרדת למצרים; וזה ממה שיורה , שכבר היה ירא מזה קודם שבאהו דבר השם יתעלה על זה.
ריכוז קישורים