תנ"ך - ויאמר
אלהים
׀
לישראל
במראת
הלילה
ויאמר
יעקב
׀
יעקב
ויאמר
הנני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
אֱלֹהִ֤ים
׀
לְיִשְׂרָאֵל֙
בְּמַרְאֹ֣ת
הַלַּ֔יְלָה
וַיֹּ֖אמֶר
יַעֲקֹ֣ב
׀
יַעֲקֹ֑ב
וַיֹּ֖אמֶר
הִנֵּֽנִי:
(בראשית פרק מו פסוק ב)
וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים
׀
לְיִשְׂרָאֵל
בְּמַרְאֹת
הַלַּיְלָה
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב
׀
יַעֲקֹב
וַיֹּאמֶר
הִנֵּנִי:
(בראשית פרק מו פסוק ב)
ויאמר
אלהים
׀
לישראל
במראת
הלילה
ויאמר
יעקב
׀
יעקב
ויאמר
הנני:
(בראשית פרק מו פסוק ב)
ויאמר
אלהים
׀
לישראל
במראת
הלילה
ויאמר
יעקב
׀
יעקב
ויאמר
הנני:
(בראשית פרק מו פסוק ב)
וַאֲמַר
יְיָ
לְיִשׂרָאֵל
בְּחֶזוָא
דְלֵיליָא
וַאֲמַר
יַעֲקֹב
יַעֲקֹב
וַאֲמַר
הָאֲנָא
:
ויאמר
אלהים
-
כ"ה:
ראה
בר'
לה
,
א.
אלהים
לישראל
-
ג':
בר'
מו
,
ב;
ש"א
יז
,
מו;
דה"א
יז
,
כד.
במראת
-
ד'
(ב'
חסר
וב'
מלא):
*בר'
מו
,
ב;
*שמ'
לח
,
ח;
יח'
ח
,
ג;
מ
,
ב.
יעקב
יעקב
-
ד'
שמואתא
מתאימין
(ארבעה
שמות
פרטיים
שווים
באים
בזוגות):
בר'
כב
,
יא;
מו
,
ב;
שמ'
ג
,
ד;
ש"א
ג
,
י.
הנני
-
ז'
בתורה
(בצירה):
ראה
בר'
כז
,
א.
במראת
ד'
ב'
חס'
וב'
מל'
ויאמר
אלהים
לישראל
במראת
במראת
הצבאת
ותבא
אתי
ירושלמה
אלהים
הביאני.
במראת
-
ד';
יעקב
יעקב
-
ד'
שמוא'
מתא'.
יעקב
יעקב
-
לשון
חיבה
(ראה
תו"כ
ויקרא
נדבה
פרק
א
,
יב).
לאלהי
אביו
יצחק
-
לפי
שהיה
לבו
נוקפו
על
מה
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
ליצחק
אביו
"אל
תרד
מצרימה"
(בר'
כו
,
ב)
,
והיה
ירא
שמא
יקשה
בעיניו
כי
הולך
הוא
,
עשה
הזבחים
לאלהי
אביו
יצחק
,
כלומר:
על
הדבר
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
ליעקב
,
שיתרצה
לו
לילך
לראות
את
יוסף;
ולכך
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
אל
תירא
מרדה
מצרימה
-
כי
אינו
קשה
בעיני
,
ולגוי
גדול
אשימך
שם
,
וארד
עמך
,
ואעלך
-
את
גופך
,
ליקבר
בקברי
אבותיך
,
ואת
זרעך
,
לתת
להם
את
ארץ
כנען.
ויוסף
ישית
ידו
וכחו
על
עיניך
-
לעבדך
בין
בחייך
בין
במיתתך
,
לעשות
מצותך.
על
עיניך
-
על
עינייניך
שתצטרך
,
כמו
"אולי
יראה
יי'
בעיני"
(ש"ב
טז
,
יב)
-
שהוא
כמו
'בעינייני'
-
בדוד
כשהיה
שמעי
מקללו.
ויאמר
יעקב
יעקב
-
אחר
שאמר
לו
השם
"לא
יקרא
שמך
עוד
יעקב
כי
אם
ישראל
יהיה
שמך"
(בר'
לה
,
י)
,
היה
ראוי
שיקראנו
בשם
הנכבד
ההוא
,
וכן
הוא
נזכר
בפרשה
הזאת
שלשה
פעמים
(כאן
,
לעיל
,
א
ולהלן
,
ה)
,
אבל
קראו
יעקב
יעקב
,
לרמוז
כי
עתה
לא
ישור
עם
אלהים
ועם
אנשים
ויוכל
(ע"פ
בר'
לב
,
כט)
,
אבל
יהיה
בבית
עבדים
עד
שיעלנו
"גם
עלה"
(להלן
,
ד)
,
כי
מעתה
הגלות
התחיל
בו.
וזה
טעם
"ואלה
שמות
בני
ישראל
הבאים
מצרימה
יעקב
ובניו"
(להלן
,
ח)
,
כי
בשם
'בני
ישראל'
יבאו
שמה
,
כי
יפרו
הבנים
וירבו
ויגדל
שמם
וכבודם
,
אבל
'יעקב'
הוא
עתה
ברדתו
שם.
והזכיר
הכתוב
"ער
ואונן"
עם
שמות
בני
ישראל
הבאים
מצרימה
(להלן
,
יב)
,
לסוד
ידוע
מדברינו
שכתבנו
כבר
(בר'
לח
,
ח
-
ט)
,
והמשכיל
יבין
זה
,
וטעם
כל
הפסוק
,
וכן
הזכירם
בפקודים
"בני
יהודה
ער
ואונן
וימת
ער
ואונן
בארץ
כנען.
ויהיו
בני
יהודה
למשפחותם"
(במ'
כו
,
יט
-
כ);
ובדברי
הימים
מנאם
במספר
,
אמר
"בני
יהודה
ער
ואונן...
שלשה
נולד
לו
מבת
שוע
הכנענית...
ותמר
כלתו
ילדה
לו
את
פרץ
ואת
זרח
כל
בני
יהודה
חמשה"
(דה"א
ב
,
ג
-
ד).
ויאמר.
יעקב
יעקב
-
כפל
לו
הקריאה.
לפי
שעמד
כמה
שנים
שלא
שרתה
עליו
רוח
נבואה
,
קראו
פעמים
,
כדי
שיתבונן
,
כי
רוח
נבואה
היא
שקוראה
לו.
והנה
בא
לבאר
שבע
,
שהיה
מקום
נכון
לנבואה
,
והקריב
שם
קרבנות
,
כדי
שתגיע
לו
שם
הנבואה
,
להִמָּלֵך
יעקב
בזה
עם
השם
יתעלה
,
אם
יסכים
שילך
שם
לראות
יוסף
,
או
לשבת
שם
,
כמו
ששאל
ממנו
יוסף
בנו.
ולזה
אמר
לו
השם
יתעלה
בנבואה
,
שלא
יירא
מלרדת
למצרים;
וזה
ממה
שיורה
,
שכבר
היה
ירא
מזה
קודם
שבאהו
דבר
השם
יתעלה
על
זה.