תנ"ך - ובני
יוסף
אשר־ילד־לו
במצרים
נפש
שנים
כל־הנפש
לבית־יעקב
הבאה
מצרימה
שבעים:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבְנֵ֥י
יוֹסֵ֛ף
אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ
בְמִצְרַ֖יִם
נֶ֣פֶשׁ
שְׁנָ֑יִם
כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ
לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב
הַבָּ֥אָה
מִצְרַ֖יְמָה
שִׁבְעִֽים:
ס
(בראשית פרק מו פסוק כז)
וּבְנֵי
יוֹסֵף
אֲשֶׁר־יֻלַּד־לוֹ
בְמִצְרַיִם
נֶפֶשׁ
שְׁנָיִם
כָּל־הַנֶּפֶשׁ
לְבֵית־יַעֲקֹב
הַבָּאָה
מִצְרַיְמָה
שִׁבְעִים:
ס
(בראשית פרק מו פסוק כז)
ובני
יוסף
אשר־ילד־לו
במצרים
נפש
שנים
כל־הנפש
לבית־יעקב
הבאה
מצרימה
שבעים:
ס
(בראשית פרק מו פסוק כז)
ובני
יוסף
אשר־ילד־לו
במצרים
נפש
שנים
כל־הנפש
לבית־יעקב
הבאה
מצרימה
שבעים:
ס
(בראשית פרק מו פסוק כז)
וּבנֵי
יוֹסֵף
דְּאִיתיְלִידוּ
לֵיהּ
בְּמִצרַיִם
נַפשָׁתָא
תַרתֵּין
כָּל
נַפשָׁתָא
לְבֵית
יַעֲקֹב
דְּעַלָא
לְמִצרַיִם
שִׁבעִין
:
הבאה
-
ג'
בטעמא
(מלעיל):
בר'
יח
,
כא;
מו
,
כז;
איוב
ב
,
יא.
כל
-
הנפש
-
ד'
בתורה
(בלישנא):
בר'
מו
,
כו
,
כז;
וי'
כג
,
כט
,
ל.
מצרימה
-
כ"ח:
ראה
בר'
כו
,
ב.
ובני
יוסף
-
ל';
כל
הנפש
-
ד'
בתור';
הבאה
-
ג'
בטע'.
יש
אומרים
,
כי
מספר
שבעים
-
בעבור
שהוא
סך
חשבון
,
כי
ששים
ותשע
היו.
וזה
המפרש
טעה
,
בעבור
שמצאנו
"כל
נפש
בניו
ובנותיו
שלשים
ושלש"
(לעיל
,
טו)
,
והם
שלשים
ושתים.
ובדרש
(ב"ב
קכ
,
א)
,
כי
יוכבד
נולדה
בין
החומותים;
גם
זה
תמה
,
למה
לא
הזכיר
הכתוב
הפלא
שנעשה
עמה
שהולידה
משה
,
והיא
בת
מאה
ושלשים
שנה?
ולמה
הזכיר
דבר
שרה
שהיתה
בת
תשעים
(ראה
בר'
יז
,
יז)?
ולא
דיי
לנו
זה
הצער
,
עד
שעשו
פיטנים
פיוטים
ביום
שמחת
תורה
,
'יוכבד
אמי
אחרי
התנחמי'
,
והנה
היא
בת
מאתים
וחמשים
שנה!
וכי
אֲחִיָה
חי
כך
וכך
שנים
(ראה
ב"ב
קכא
,
ב)
-
דרך
הגדה
או
דברי
יחיד.
והנכון
בעיני
,
שיעקב
-
בחשבון
,
וממנו
יחל
,
כאילו
אמר:
"כל
נפש
בניו
ובנותיו"
-
עם
נפשו
-
"שלשים
ושלש"
(לעיל
,
טו).
והראיה
על
זה
,
שאמר
בתחילה
"יעקב
ובניו"
(לעיל
,
ח).
ואם
טען
טוען
ואמר:
הנה
כתוב
"ויהי
כל
נפש
יוצאי
ירך
יעקב
שבעים
נפש"
(שמ'
א
,
ה)?
דע
,
כי
הכתוב
לא
חשש
להוציא
אחד
משבעים
,
כאשר
אמר
"אשר
ילד
לו
בפדן
ארם"
(בר'
לה
,
כו)
,
ולא
נולד
לו
בנימן
שם
(ראה
בר'
לה
,
טז).
גם
בזאת
הפרשה
שנים
עדים:
האחד
,
שאמר
"ואלה
שמות
בני
ישראל
הבאים
מצרימה
יעקב
ובניו"
(לעיל
,
ח)
,
והנה
הזכיר
כי
יעקב
מבני
ישראל
,
כי
לא
הלך
הכתוב
כי
אם
על
הכלל
הרב;
והעד
השני:
כל
הנפש
לבית
יעקב
הבאה
מצרימה
,
ומנשה
ואפרים
לא
באו
אל
מצרים
,
כי
שם
נולדו
(ראה
בר'
מא
,
נ);
וכתוב
אחר
אומר
"בשבעים
נפש
ירדו"
(דב'
י
,
כב)
,
ואלה
שניהם
לא
ירדו.
גם
זה
הכתוב
לעד
,
כי
יעקב
נכנס
בחשבון
,
כי
נפש
יש
לו
,
והוא
העיקר.
שבעים
-
עם
יעקב;
ורבותינו
אמרו
(ב"ב
קכג
,
ב):
עם
יוכבד
שנולדה
בין
החומות.
הבאה
מצרימה
-
מלעיל
,
שהוא
'פועל
עבר'
,
ופירושו
'אשר
באה'.
ובאמרו
מצרימה
,
והם
לא
באו
לעיר
מצרים
בבאם
אלא
בגושן
,
רוצה
לומר:
מצרימה
-
לארץ
מצרים
,
וגושן
בכללה.
כל
הנפש
הבאה
ליעקב
מצרימה
יוצאי
יריכו
-
הנה
לא
מנה
בזה
המספר
יעקב
,
כי
לא
היה
מיוצאי
יריכו;
גם
לא
מנה
יוסף
ושני
בניו
,
כי
לא
היו
באים
אז
ליעקב
מצרים
,
אבל
נמצאו
שם;
וכאשר
הוסיף
על
זה
המספר
הוא
ויוסף
ובניו
,
היו
מספרם
שבעים.
והנה
דברי
זה
הספור
מבוארים
מאד
עם
מה
שקדם
לנו
מהדברים
בזה.
(שבע
תועלות
לפרשת
'ויגש'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).
(חלק
שני:)
"ואת
יהודה
שלח
לפניו"
וגו'
(מו
,
כח)
עד
"ויחי
יעקב"
(בר'
מז
,
כח).