תנ"ך - ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן: (בראשית פרק מו פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל־יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן: (בראשית פרק מו פסוק כח)

טקסט בלבד:

ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן: (בראשית פרק מו פסוק כח)

תיקון קוראים:

ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן: (בראשית פרק מו פסוק כח)
וְיָת יְהוּדָה שְׁלַח קֳדָמוֹהִי לְוָת יוֹסֵף לְפַנָאָה קֳדָמוֹהִי לְגוֹשֶׁן וַאֲתוֹ לְאַרעָא דְגוֹשֶׁן :

ואת - יהודה - ג': *בר' מו , כח; ש"ב כד , א; יח' כא , כה. גשנה - ב': בר' מו , כח , כט.

ואת יהודה ג' ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף ואת יהודה בירושלם בצורה לך מנה את ישראל ואת יהודה.

ואת - יהודה - ג'; גשנה - ב'.

להורות לפניו - כתרגומו , לפנות לו מקום ולהורות היאך יתיישב בה. לפניו - קודם שיגיע לשם. ומדרש אגדה (ב"ר צה , ג): להורות לפניו - לתקן לו בית תלמוד , שמשם תצא הוראה.

להורות לפניו גושנה - שישלח אליו אדם שיורה לו הדרך לגושן , מפני שאמר למעלה "וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי" (בר' מה , י).

ואת יהודה - יעקב שלח לפניו את יהודה אל יוסף , שיורה לפניו הדרך לגושן , כמו ששלח לו יוסף "וישבת בארץ גושן" (בר' מה , י). או פירוש להורות - שיצא לפניו קודם שיכנסו לעיר , שיורה אותם אנה יכנסו בעיר , או מה יעשו.

(שמונה תועלות לפרשת 'ויגש' , חלק שני: בר' מו , כח - בר' מז , כז) ואולם התועלות המגיעים מזה הספור הם שמנה: התועלת הראשון הוא במדות , והוא שראוי לאדם , כשילך בדרך , שיוליך עמו מי שיודיעהו אי זה הדרך ילך בה אל המקום המבוקש , ולא ישען שכבר ימצא מי שיודיעהו זה , כי אולי לא ימצאהו וישאר תועה בדרך; ואפשר גם כן , שימצא מי שיתעהו ויוליכהו למקום לסטים לשללו. ולזה תמצא , שיעקב שלח לפניו יהודה אל יוסף , שיורהו לפניו גושן , שהוא המקום שרצה יעקב ללכת בו. התועלת השני הוא במדות , והוא , שראוי לאדם לכבד הוריו כפי מה שאפשר , ולא ימנעהו מזה עוצם הצלחתו בממשלה ובשלטנות וטרדתו בעסקים. ולזה תמצא שיוסף - עם היותו מושל בכל ארץ מצרים , והיה עם זה משביר לכל עם הארץ ולכל עם שאר הארצות הקרובות - הנה נזדרז לצאת לקראת אביו לכבודו ולראות פניו. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שראוי לַשָלם להתרחק בחזקת היד מההפעליות הנפשיות אשר יזיקוהו. ולזה תמצא , כי מפני ששִער יעקב שכבר יתפעל יותר מהראוי מהשמחה , אם יעמוד עוד יוסף לפניו ויבכה על צואריו , השתדל שיפרד ממנו , עם עוצם התשוקה שהיתה לו לראותו. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שיראה מראשית הענין מה שאפשר שיתחדש באחריתו , ואע"פ שהוא חפץ בדבר ההוא מאד , ולזה יכוין ענייניו מראשית הדבר באופן היותר שלם שאפשר , למנֹע ממנו ההיזקים הנכונים לבא מפני הדבר ההוא. הלא תראה כי יוסף - עם היותו חפץ מאד שיבואו אביו וביתו למצרים - השתדל שישבו בארץ גושן , להסיר מהם ההיזקים שאפשר שיתחדשו להם אם יבואו באחד מהעיירות הגדולות , כמו שקדם (בה"מ בר' מו , לד); עם שכבר היה המקום ההוא נכון מאד להם למרעה , ולהכיל אותם בהתרבותם. ולזה השתדל , שיהיו הדברים שדברו אחיו עם פרעה , באופן שישיגו ממנו שישבו בארץ גושן. התועלת החמישי הוא במדות , והוא , שראוי למקבל טובה מאחר , שיכירהּ לו בצד האפשרי. ולזה הביא יוסף את יעקב לפני פרעה לכבוד פרעה ולברכו , ולתת לו תודה כעל כל אשר גמלהו מהטובות (ע"פ יש' סג , ז). התועלת הששי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם השליט בקנייני איש אחר לעשות מהם כחפצו , שיתן לאוהביו מהם - כאשר רצה זה בעל הקניינים - כי אם כשיעור שרצה; ואע"פ שהקניינים ההם הגיעו לבעלים ההם בסבת זה השליט עליהם. הלא תראה כי יוסף , עם היותו שליט בארץ מצרים , לא רצה לתת אחוזה לבית אביו במיטב הארץ אם לא ברצון פרעה. ולזה ספר , שהוא נתן להם אחוזה במיטב הארץ כאשר צוה פרעה. וכן תמצא , שמעניין התבואה , שהיה ביד יוסף לתת ממנה למי שירצה , לא רצה לתת ממנה לבית אביו כי אם לפי הצריך להם לבד; ולזה ספר , שכבר כלכל אותם "לחם לפי הטף" (בר' מז , יב). עם שפרעה זכה בעניין התבואה בסבת יוסף , הנה עם כל זה לא רצה יוסף לתת ממנה לאוהביו כי אם הצריך להם , כי כן צוה פרעה במה שאמר: "ואכלו את חלב הארץ" (בר' מה , יח) - רוצה לומר , שהוא התיר להם לקחת מאכלם מהיותר משובח שיהיה ביד יוסף. והנה זה כולו מורה על יושר יוסף , והיותו בלתי פונה אל היתרונות; ולזה לא שאל מפרעה , שירשהו לתת לאביו יותר מהשעור אשר נתרצה בו פרעה מעצמו. התועלת השביעי הוא במדות , והוא שראוי לאדם , כשישלִטהו אחר על קנייניו , שינהג בהם ביושר נפלא , וישתדל בהצלחתם כפי מה שאפשר , ולא יתיר עצמו לקחת מהם דבר , אע"פ שהוא סבת הגעת הקניינים ההם לבעליהם. ולזה תראה שספרה התורה , שיוסף הביא אל בית פרעה כל הכסף בכללו שקבל מהתבואות , ולא השאיר לעצמו דבר ממנו; וסבב שיהיה מקנה הבהמה אל פרעה , אחר שאפס כסף מאנשי הארץ; ואחרי כן קנה כל הארץ לפרעה , באופן שהיתה כל הארץ לפרעה לחומש. וזה כולו מטוב השגחתו בהצלחת מה שהפקד עליו; עם שכבר עשה זה בחכמה , באופן שנתנו לו תודה על זה אנשי הארץ , ואמרו שהוא החיה אותם. התועלת השמיני הוא במדות , והוא שראוי למושל , כשירצה מעמו דבר יקשה להם , שיפייס גדולי עמו באופן שיסכימו בזה; שאם לא יעשה זה בזה האופן , אולי ימרדו בו. ולזה תמצא , כי כשקבץ יוסף תבואות הארץ לפרעה בשבע שני השבע - לבד המצטרך לאכול אז לאנשי הארץ - התנה פרעה לתת לשרי הארץ המצטרך להם לאכלם בשבע שני הרעב. וזה היה סבה , שהיה יכול למכור לעם הארץ לפי רצונו בשבע שני הרעב , כי לא היה ירא שימרדו בו העם ויגזלו ממנו התבואה , או שימיתוהו ויקחו התבואה , לפי שיד הגדולים היתה עמו.
ריכוז קישורים