תנ"ך - ויאמר
ישראל
אל־יוסף
אמותה
הפעם
אחרי
ראותי
את־פניך
כי
עודך
חי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֧אמֶר
יִשְׂרָאֵ֛ל
אֶל־יוֹסֵ֖ף
אָמ֣וּתָה
הַפָּ֑עַם
אַֽחֲרֵי֙
רְאוֹתִ֣י
אֶת־פָּנֶ֔יךָ
כִּ֥י
עוֹדְךָ֖
חָֽי:
(בראשית פרק מו פסוק ל)
וַיֹּאמֶר
יִשְׂרָאֵל
אֶל־יוֹסֵף
אָמוּתָה
הַפָּעַם
אַחֲרֵי
רְאוֹתִי
אֶת־פָּנֶיךָ
כִּי
עוֹדְךָ
חָי:
(בראשית פרק מו פסוק ל)
ויאמר
ישראל
אל־יוסף
אמותה
הפעם
אחרי
ראותי
את־פניך
כי
עודך
חי:
(בראשית פרק מו פסוק ל)
ויאמר
ישראל
אל־יוסף
אמותה
הפעם
אחרי
ראותי
את־פניך
כי
עודך
חי:
(בראשית פרק מו פסוק ל)
וַאֲמַר
יִשׂרָאֵל
לְיוֹסֵף
אִילוּ
אֲנָא
מָאִית
זִמנָא
הָדָא
מְנַחַם
אֲנָא
בָּתַר
דַּחֲזֵיתִינוּן
לְאַפָּך
אֲרֵי
עַד
כְּעַן
קַיָים
אַתּ
:
אמותה
הפעם
-
פשוטו
כתרגומו.
ומדרשו
(תנח'
ויגש
ט):
סבור
הייתי
למות
שתי
מיתות:
בעולם
הזה
ובעולם
הבא
,
שנסתלקה
שכינה
ממני
,
והייתי
אומר
שיתבעני
הקדוש
ברוך
הוא
מיתתך;
עכשיו
שעודך
חי
לא
אמות
אלא
פעם
אחת.
אמותה
הפעם
-
התיר
עצמו
למיתה
,
כלומר:
איני
חושש
אם
אמות
,
מאחר
שהשלים
לי
הקדוש
ברוך
הוא
כל
תאות
לבי
,
שראיתיך
חי;
וכן
תרגם
אונקלוס.
וירא
אליו
-
יוסף
נראה
אל
אביו.
ויפול
על
צואריו
עוד
-
לשון
הרבת
בכיה;
אבל
יעקב
לא
נפל
על
צואר
יוסף
בנו
ולא
נשקו
,
ואמרו
רבותינו
(מא"ג
מו
,
כט)
,
שהיה
קורא
קרית
שמע;
לשון
רבנו
שלמה.
ולא
ידעתי
טעם
בוירא
אליו
,
כי
בידוע
שנתראו
כאשר
נפל
על
צוארו!
ועוד
כי
איננו
דרך
כבוד
שיפול
יוסף
על
צוארי
אביו
,
אבל
שישתחוה
לו
או
ינשק
ידו
,
וכתוב
"ויוצא
יוסף
אותם
מעם
ברכיו
וישתחו
לאפיו"
(בר'
מח
,
יב)
,
והשעה
הזו
ראויה
יותר
להשתחוות
לו;
וכן
כל
'עוד'
בכתוב
תוספת
על
עקר
הוא
,
איננו
כמו
'הרבה':
"לא
על
איש
ישים
עוד"
(איוב
לד
,
כג)
-
שישים
עליו
כפי
חטאיו
ולא
יותר.
והנכון
בעיני
,
כי
כבר
היו
עיני
ישראל
כבדים
קצת
מזוקן
(ע"פ
בר'
מח
,
י);
או
שבא
יוסף
במרכבת
המשנה
ועל
פניו
המצנפת
כדרך
מלכי
מצרים
,
ולא
היה
נכר
לאביו
וגם
אחיו
לא
הכירוהו
,
לפיכך
הזכיר
הכתוב
כי
כאשר
נתראה
אל
אביו
,
שהביט
בו
והכירו
,
נפל
על
צואריו
ובכה
עליו
עוד
,
כאשר
יבכה
עליו
תמיד
עד
היום
הזה
כשלא
ראהו
,
ואחר
כך
אמר
לו:
אמותה
הפעם
אחרי
ראותי
את
פניך.
ודבר
ידוע
הוא
מי
דמעתו
מצויה
,
אם
האב
הזקן
המוצא
את
בנו
חי
לאחר
היאוש
והאבל
,
או
הבן
הבחור
המולך!
ואל
תחוש
בעבור
אמרו
ויאמר
ישראל
,
כי
ממנו
ידבר
ויחזור
ויזכיר
שמו;
וכן
"ויקבץ
את
כל
אוכל
שבע
שנים"
וגו'
(בר'
מא
,
מח)
,
"ויצבר
יוסף"
(שם
,
מט)
,
"וליוסף
ילד
שני
בנים"
(שם
,
נ);
וכן
במקומות
רבים
תמיד
בתורה
ובמקרא.
ויאמר.
אמותה
הפעם
-
איני
חושש
אם
אמותה
הפעם
הזאת
,
אחרי
ראותי
את
פניך.
ויאסור
יוסף
מרכבתו
-
על
ידי
שליח
,
או
אסרה
בעצמו
על
צד
הזריזות
לכבוד
אביו;
והראשון
נראה
יותר
לפי
הפשט.
ויבך
על
צואריו
עוד
-
רוצה
לומר:
יותר
מהנהוג.
או
רוצה
לומר
,
והוא
הנכון
,
שעוד
שהיה
בוכה
על
צואריו
,
כשאמר
ישראל
אל
יוסף:
אמותה
הפעם
אחרי
ראותי
פניך
כי
עודך
חי.
והרצון
בזה
,
כי
מרוב
השמחה
ימות
האדם
בלא
עתו
ובקלות
,
וכל
שכן
הזקן
,
ולזה
אמר
אליו
יעקב
,
שהוא
ימות
בעת
ההוא
מרוב
השמחה
,
אחרי
ראותו
את
פניו
,
כי
עודנו
חי.
ואמר
זה
,
כדי
שיסור
יוסף
ממנו
ולא
יבכה
לפניו
,
כדי
שלא
יתפעל
לבו
מזה
,
ויפנה
יעקב
לבו
לדברים
אחרים
,
כדי
שלא
ימות.
ולזה
לא
זכר
בכוֹת
יעקב
על
צוארי
יוסף
,
כי
יעקב
מנע
עצמו
מזה
,
כדי
שלא
ימות
מרוב
הפעלות
השמחה.
ולזה
תמצא
,
שדבר
אחר
זה
יוסף
עם
אחיו
ועם
כל
בית
אביו
,
ולא
היה
שם
יעקב
,
כי
כבר
רצה
יעקב
שיסור
ממנו
יוסף
,
כדי
שלא
ימות
מרוב
ההפעלות.