תנ"ך - ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן: (בראשית פרק מו פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד־עַתָּה גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם־אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי־תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל־רֹעֵה צֹאן: (בראשית פרק מו פסוק לד)

טקסט בלבד:

ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן: (בראשית פרק מו פסוק לד)

תיקון קוראים:

ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן: (בראשית פרק מו פסוק לד)
וְתֵימְרוּן גֻּברֵי מָרֵי גֵיתֵי הֲווֹ עַבדָּך מִזְעוּרַנָא וְעַד כְּעַן אַף אֲנַחנָא אַף אֲבָהָתַנָא בְּדִיל דְּתִתְּבוּן בְּאַרעָא דְגוֹשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִין מִצרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא :

גם - י' פסוקים בתורה 'גם גם' ומלה חדה ביניהון: ראה בר' מד , טז. מנעורינו - ג' ומלא: בר' מו , לד; יר' ג , כד , כה. רעה - ד' כתיב ה"א: בר' ד , ב; מו , לד; מז , ג; תה' פ , ב.

מנעורינו - ג' ומל'; רעה - ד' כת' ה'.

בעבור תשבו בארץ גשן - והיא צריכה לכם , שהיא ארץ מרעה; וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאים במלאכה אחרת , ירחיקכם מעליו ויושבכם שם. כי תועבת מצרים כל רעי צאן - לפי שהם להם אלהות.

כי תועבת מצרים - נבזים היו בעיניהם כל רועי (בנוסחנו: רועה) צאן , כי מאוס הצאן בעיניהם , בין לאכילה בין לזבח , כדכתיב "הן נזבח את תועבת מצרים" וגו' (שמ' ח , כב).

כי תועבת מצרים כל רועי צאן - לאות , כי בימים ההם לא היו המצרים אוכלים בשר , ולא יעזבו אדם בארצם שיזבח צאן , כאשר יעשו היום אנשי הודו; ומי שהוא רועה צאן , תועבה הוא , כי הוא אז שותה החלב; ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש , עד היום.

כי תועבת מצרים כל רועי צאן - יש לומר: מפני שהיא תועבה להם , ירחיקו אתכם מעליהם אל ארץ גושן. ולי נראה שהוא כינוי , כי חשובים בעיני מצרים כל רועה צאן , שמגדל תרפותם , ולפי שכוונתם לעבודה זרה , קורא אותה 'תועבה'; לפי שיאהבו אתכם , יושיבו אתכם אל ארץ גושן שהיא טובה. כי אין נראה שימאיס אחיו בעיניהם.

ואמרתם. בעבור תשבו בארץ גושן - לפי שהיתה ארץ מקנה; ועוד , כדי שלא יקח אתכם לעבודתו; ועוד , כי תועבת מצרים כל רועה צאן - לפי שהם לא היו אוכלים הצאן , היו מתעבים כל רועה צאן , לפי שאין רועים אותם אלא לאכול בשרם. ומצרים לא היו מגדלים מהם אלא מעט , לגזה ולחלב.

בעבור תשבו בארץ גושן - הנה סִבב יוסף שישבו בארץ גושן , לסבות ארבעה: האחת - מפני שהיא ארץ מרעה , והיא נאותה להם; והשנית - מפני היותה במיטב הארץ; והשלישית - כי לא רצה שיהיו מפוזרים בארץ מצרים; והושיבם מפני זה שם בכפר קטן , שהיה במיטב ארץ גושן , והיא רעמסס ― ולזה נמצאו שם ישראל מקובצים , עם רבויים , כי היתה הארץ רחבת ידים , ובנו בה. וזה היה סבה אל שלא היו מכאיבים אותם המצרים - עם רוע מנהגם - באופן שהיו מכאיבים אותם , אם היו מעורבים עמהם ומפוזרים ביניהם. ויראה גם כן , שמנהג הארץ ההיא לא היה רע כמנהג ארץ מצרים; הלא תראה , כי לא היו שם מתעבים כל רועה צאן , כמו שהיו מתעבים אותו במצרים , לפי שהמצרים היו עושים מהצאן אלוה; וכבר יתבאר לך שלא היה זה המנהג בארץ גושן ממה שאמר יוסף: בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מצרים כל רועה צאן - ולזה בחר יוסף שישבו שם; ותהיה אם כן זאת סבה רביעית. והוא אפשר גם כן , שהיה מנהג ארץ גושן כמנהג ארץ מצרים , אבל הושיבם שם במקום בלתי בנוי , ונתן להם מקום לבנות; והוא היותר נכון. והנה לזאת הסבה נמצאו ישראל בלתי מעורבים עם המצרים כלל , ולזה אמרו "ותמלא הארץ אותם" (שמ' א , ז) - רוצה לומר , שהארץ הבלתי נושבת אשר שם נתמלאת מהם ― והרביעית - שאם היו ישראל מעורבים עם המצרים , היו במעט מהזמן מתגאלים במנהגיהם הפחותים; ולזה בחר יוסף , שישבו במקום אחד בלתי מעורבים עם המצרים.
ריכוז קישורים