תנ"ך - ויברך את־יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד־היום הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: (בראשית פרק מח פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיְבָרֶךְ אֶת־יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה: (בראשית פרק מח פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויברך את־יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד־היום הזה: (בראשית פרק מח פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויברך את־יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד־היום הזה: (בראשית פרק מח פסוק טו)
וּבָרֵיך יָת יוֹסֵף וַאֲמַר יְיָ דִּפלַחוּ אֲבָהָתִי קֳדָמוֹהִי אַברָהָם וְיִצחָק יְיָ דְּזָן יָתִי מִדְּאִיתַנִי עַד יוֹמָא הָדֵין :

ויאמר - צ"א (בפתח): ראה בר' כז , לו. ויצחק - ה': ראה בר' כה , כו.

ויצחק - ה'.

ויברך את יוסף - ברכת הבנים היא ברכת האב.

האלהים - והוא המלאך הגואל אותי במצוות השם.

ויברך את יוסף ויאמר - הטעם: כי לברך את יוסף באהבתו אותו , ברך את בניו. ויגיד כי לא היה ליוסף זרע אחר , והיתה כל ברכתו בברכת אלה הנערים; או שיקראו שאר בניו על שם אחיהם , ומברכתם יבורכו גם הם. והוא הנכון בעיני , כי הנביא אמר "ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו" (לעיל , ו) , ודברו לא יהיה לריק , אבל הוליד אחרי כן בנים , כדעת אנקלוס שאמר "ובנין דתוליד בתריהון" (שם). ויהיה "אשר הולדת" - עבר במקום עתיד , כמו "אשר לקחתי מיד האמורי" (להלן , כב) , ורבים מלבדו; כי על דרך הפשט יֵרָאֶה , שכבר היו לו בנים , שהוליד אחרי בואו אליו מצרימה , ממה שהוצרך להאריך , ולא אמר 'ועתה שני בניך הנולדים לך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר תוליד לך יהיו'. וזה טעם מה שאמר "וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב" (בר' מא , נ) , כי אחרי הרעב נולדו לו עוד בנים אחרים , והכתוב לא יזכיר אותם , כי אין בהם צורך. האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק - יקרא הנביא אל אלהי אבותיו , אשר לו הגדולה והגבורה (ע"פ דה"א כט , יא) ועשה עמהם את הגדולות ואת הנוראות , ויקרא לאלהי האמת , אשר הוא רועה אותו מעודו. ויתכן שיהיה הרועה אותי - מגזרת "רעך ורע אביך אל תעזוב" (מש' כז , י) , כי במדה ההיא שלום ורעות. ו"המלאך הגואל" (להלן , טז) - הוא העונה אותו בעת צרתו (ראה בר' לה , ג) , ושאמר לו "אנכי האל בית אל" (בר' לא , יג) , והוא שנאמר עליו "כי שמי בקרבו" (שמ' כג , כא) , ולכך אמר "בקרב הארץ" (להלן , טז); והרי זה מבואר למשכיל. ואל יקשה עליו מעודי עד היום הזה , עם מה שכתבנו בפסוק "ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק" (בר' מו , א) , כי מעודו ינחהו בדרך אמת (ע"פ בר' כד , מח) , אבל לא נתיחד לו המדה עד שובו לארץ אבותיו , מפני היותו בחוצה לארץ; גם בעבור שהוצרך להתנהג עם לבן בדרך פתלתול , ואיננו דרך האמת.

ויברך את יוסף - כי כשברך בניו , הרי ברך אותו. אשר התהלכו אבתי לפניו - כבר פרשנו (בר' יז , א) , כי הלשון הזה מורה על עבודת האל בלב ובמעשה; ושרש העבודה היא בלב. ולא התפאר הוא על עצמו , אע"פ שהוא התהלך לפניו , אלא זכר זכות אבותיו; ואמר על עצמו: האלהים שהטיב עמו מעודו. ואמר אחר כן: המלאך , לפי שמעשה האל הוא על ידי אמצעים , והמלאכים הם שלוחים מהאל לעבדיו , לשמרם ולהיטיב מעשיהם; כמו שאומר "חונה מלאך יי' סביב ליריאיו ויחלצם" (תה' לד , ח). לפיכך אמר: הגואל אותי מכל רע , כי הוא שלחו לי לגאלני מכל רע ולברכני , כן יברך את הנערים. וכן ראינו ששלחו לי בדבר לבן (ראה בר' לא , כד) , ובדבר עשו (ראה בר' לב , כה ואי') , ובדבר שכם (ראה בר' לה , ה). ויקרא בהם שמי ושם אבותי - זהו שנקרא ישראל בשם יוסף ואפרים , כמו שאומר "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף" (תה' פ , ב); "ולא נחלו על שבר יוסף" (עמ' ו , ו); "אולי יחנן יי'... צבאות שארית יוסף" (שם ה , טו); וכן אמר "לפני אפרים ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו" (תה' פ , ג). וידגו לרוב - ירבו כמו הדגים.

הרועה אותי - המנהיג אותי ומשגיח בי.
ריכוז קישורים