תנ"ך - המלאך הגאל אתי מכל־רע יברך את־הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: (בראשית פרק מח פסוק טז)

טקסט וניקוד:

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע יְבָרֵךְ אֶת־הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (בראשית פרק מח פסוק טז)

טקסט בלבד:

המלאך הגאל אתי מכל־רע יברך את־הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ: (בראשית פרק מח פסוק טז)

תיקון קוראים:

המלאך הגאל אתי מכל־רע יברך את־הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ: (בראשית פרק מח פסוק טז)
מַלאֲכָא דִפרַק יָתִי מִכָּל בִּישָׁא יְבָרֵיך יָת עוּלֵימַיָא וְיִתקְרֵי בְהוֹן שְׁמִי וְשׁוֹם אֲבָהָתִי אַברָהָם וְיִצחָק וּכנוּנֵי יַמָא יִסגּוֹן בְּגוֹ בְנֵי אֱנָשָׁא עַל אַרעָא :

המלאך - ה"י ראשי פסוקים מיחדים: ראה בר' לד , כא. ויקרא - ב': בר' מח , טז; רות ד , יד. ויצחק - ה': ראה בר' כה , כו.

המלאך - ל' ראש' פסוק'; ויקרא - ב'; ויצחק - ה'; וידגו - ל'.

המלאך הגואל אותי - המלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי , כענין שנאמר "ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום... אנכי האל ביתאל" (בנוסחנו: בית - אל; בר' לא , יא - יג). יברך את הנערים - מנשה ואפרים. וידגו - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עיין הרע שולטת בהן.

ויקרא בהם שמי - שיחיה זרעם וזרע זרעם. וידגו - מגזרת חטופי למ"ד פעל של ה"י , כמו מן 'בכה' - ויבכו , מן 'שבה' - וישבו.

וטעם המלאך הגואל אותי - בפרשת 'ואלה שמות' (שמות הארוך ו , ג). ויקרא בהם שמי - כי הנה כל ישראל יקראו "אפרים" (הו' ז , א) גם "יוסף" (תה' פ , ב). גם אמר הכתוב "רחל מבכה על בניה" (יר' לא , יד) , כי היא היתה עיקר מחשבתו; על כן יאמר הכתוב "בני רחל אשת יעקב" (בר' מו , יט); וכאשר ילדה רחל , מיד אמר ללבן "שלחני" (בר' ל , כה); גם נתן לו הבכורה , כי הוא ראשית מחשבתו; ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה , היה יוסף , שהוא פטר רחם , ולא דן וגד , כי הם בני השפחות. והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף.

האלהים - והוא המלאך הגואל אותי במצוות השם.

ויקרא בהם שמי - כלומר: יהא ניכר בהם שהם מזרעי ומזרע אבותי , כי הקדוש ברוך הוא בירך זרעינו , וכשיהיו פרים ורבים ומבורכים , יהיו העולם אומרים: אילו ודאי בני אברהם יצחק ויעקב אשר ברכם הצור; כמו שנאמר "כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך" (יש' סא , ט).

וטעם ויקרא בהם שמי - אמר רבי אברהם , שנקראו ישראל על שם אפרים , כאשר הם נקראים 'זרע אברהם יצחק ויעקב'. ואיננו נכון , כי הכתוב אמר בהם , והנה לא נקראו על שם מנשה; ואולי בעבור שיקראו "בית יוסף" (עו' א , יח). והנכון , שיעמד זרעם ושמם , ויהיה שם אברהם יצחק ויעקב נזכר בהם לעולם.

ויברך את יוסף - כי כשברך בניו , הרי ברך אותו. אשר התהלכו אבתי לפניו - כבר פרשנו (בר' יז , א) , כי הלשון הזה מורה על עבודת האל בלב ובמעשה; ושרש העבודה היא בלב. ולא התפאר הוא על עצמו , אע"פ שהוא התהלך לפניו , אלא זכר זכות אבותיו; ואמר על עצמו: האלהים שהטיב עמו מעודו. ואמר אחר כן: המלאך , לפי שמעשה האל הוא על ידי אמצעים , והמלאכים הם שלוחים מהאל לעבדיו , לשמרם ולהיטיב מעשיהם; כמו שאומר "חונה מלאך יי' סביב ליריאיו ויחלצם" (תה' לד , ח). לפיכך אמר: הגואל אותי מכל רע , כי הוא שלחו לי לגאלני מכל רע ולברכני , כן יברך את הנערים. וכן ראינו ששלחו לי בדבר לבן (ראה בר' לא , כד) , ובדבר עשו (ראה בר' לב , כה ואי') , ובדבר שכם (ראה בר' לה , ה). ויקרא בהם שמי ושם אבותי - זהו שנקרא ישראל בשם יוסף ואפרים , כמו שאומר "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף" (תה' פ , ב); "ולא נחלו על שבר יוסף" (עמ' ו , ו); "אולי יחנן יי'... צבאות שארית יוסף" (שם ה , טו); וכן אמר "לפני אפרים ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו" (תה' פ , ג). וידגו לרוב - ירבו כמו הדגים.

המלאך הגואל אותי מכל רע - הוא 'השכל הפועל' , שהוא מלאך השם יתעלה להשגיח ביריאיו ולהצילם מכל רע , כמו שבארנו ברביעי ובסוף הששי מ'ספר מלחמות יי''. וידגו לרוב - הרצון בזה , שיפרו וירבו כדגים , שירבו למאד מאד; וזה מבואר מעניינם , כי בדג אחד ימצא מספר נפלא מהביצים.
ריכוז קישורים