תנ"ך - ויאמר
אלי
הנני
מפרך
והרביתך
ונתתיך
לקהל
עמים
ונתתי
את־הארץ
הזאת
לזרעך
אחריך
אחזת
עולם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
הִנְנִ֤י
מַפְרְךָ֙
וְהִרְבִּיתִ֔ךָ
וּנְתַתִּ֖יךָ
לִקְהַ֣ל
עַמִּ֑ים
וְנָ֨תַתִּ֜י
אֶת־הָאָ֧רֶץ
הַזֹּ֛את
לְזַרְעֲךָ֥
אַחֲרֶ֖יךָ
אֲחֻזַּ֥ת
עוֹלָֽם:
(בראשית פרק מח פסוק ד)
וַיֹּאמֶר
אֵלַי
הִנְנִי
מַפְרְךָ
וְהִרְבִּיתִךָ
וּנְתַתִּיךָ
לִקְהַל
עַמִּים
וְנָתַתִּי
אֶת־הָאָרֶץ
הַזֹּאת
לְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ
אֲחֻזַּת
עוֹלָם:
(בראשית פרק מח פסוק ד)
ויאמר
אלי
הנני
מפרך
והרביתך
ונתתיך
לקהל
עמים
ונתתי
את־הארץ
הזאת
לזרעך
אחריך
אחזת
עולם:
(בראשית פרק מח פסוק ד)
ויאמר
אלי
הנני
מפרך
והרביתך
ונתתיך
לקהל
עמים
ונתתי
את־הארץ
הזאת
לזרעך
אחריך
אחזת
עולם:
(בראשית פרק מח פסוק ד)
וַאֲמַר
לִי
הָאֲנָא
מַפֵּישׁ
לָך
וּמַסגֵּי
לָך
וְאֶתְּנִינָך
לְכִנשָׁת
שִׁבטִין
וְאֶתֵּין
יָת
אַרעָא
הָדָא
לִבנָך
בָּתְרָך
אַחסָנַת
עָלַם
:
לקהל
עמים
-
ב':
בר'
כח
,
ג;
מח
,
ד.
ונתתיך
לקהל
עמים
-
בשרני
,
שעתידין
לצאת
ממנו
עוד
קהל
ועמים;
ואע"פ
שאמר
לי:
"גוי
וקהל
גוים"
(בר'
לה
,
יא)
,
"גוי"
אמר
לי
על
בנימן
,
"קהל
גוים"
-
הרי
שנים
לבד
מבנימן;
ושוב
לא
נולד
לי
בן
,
למדני
שעתיד
אחד
משבטי
ליחלק
,
ועתה
אותה
מתנה
אני
נותן
לך.
וטעם
הנני
מפרך
-
על
דעת
הגאון
(רשב"ח)
,
שאמר
לי
השם:
הנני
מפרך;
ובן
לא
נולד
לי
,
רק
מתה
רחל
(ראה
בר'
לה
,
יא
,
יט)
,
ועתה
ידעתי
,
כי
בעבור
בניך
הנולדים
לך
אמר
הנני
מפרך.
וזה
הפירוש
אין
לו
טעם
וריח
,
כי
מה
הפרש
בין
בני
יוסף
ובין
בני
ראובן?
ועוד
,
כי
בנימן
נולד
לו
אחר
זאת
הנבואה.
והנכון
בעיני
שאמר
,
שהשם
אמר
לי
,
כי
ארץ
כנען
תהיה
לזרעי
אחוזת
עולם;
ואני
אתן
לך
בנחלת
הארץ
הבכורה
,
ויקחו
אפרים
ומנשה
חלקם
בארץ
,
כאשר
יקח
ראובן
ושמעון
שהם
הגדולים
מבני.
ואשר
תוליד
אחרי
אפרים
ומנשה
יקראו
על
שם
אחיהם
הנזכרים
,
שיירשו
עמם
בנחלתם.
והמפרש
שאמר
(ראה
רש"י)
ומולדתך
-
על
בני
מכיר
שיולדו
על
ברכי
יוסף
(ראה
בר'
נ
,
כג)
,
לא
ישרו
דבריו
בעיני
,
כי
מה
טעם
על
שם
אחיהם?
ואם
יטען
טוען
,
כי
לא
מצאנו
ליוסף
בנים
אחרים
,
גם
זאת
איננה
טענה
,
כי
יתכן
שהיו
,
ובעבור
שירשו
עם
אחיהם
,
לא
הזכירם
הכתוב;
ורבים
כאלה.
אל
שדי.
ויברך
אתי
-
וזאת
היא
הברכה:
הנני
מפרך
-
כמו
שכתוב
שם
(בר'
לה
,
יא).
ועתה
אחר
זאת
הברכה
לא
הולדתי
בנים
ולא
פריתי
ורביתי
,
ואם
כן
על
בני
הבטיחני
,
שהיו
לי
כבר
,
שיפרה
וירבה
אותם;
ואחר
כך
ונתתי
את
הארץ
הזאת
לזרעך
אחריך
אחזת
עולם
-
כי
אעפ"י
שנתנה
לו
ולאבותיו
,
לא
שתהיה
הארץ
שלהם
מיד
,
עד
אשר
יפרו
בניהם
ויוכלו
לנחול
את
הארץ
,
על
דרך
"מעט
מעט
אגרשנו
מפניך
עד
אשר
תפרה
ונחלת
את
הארץ"
(שמ'
כג
,
ל).
ומאחר
שהשם
נתנה
לי
אחר
אבותי
,
הנה
אעשה
בה
כרצוני
,
לתת
ממנה
ולחלקה
כפי
רצוני;
והנה
אני
נותן
לשני
בניך
הנולדים
לך
טרם
בואי
אליך
שני
חלקים
,
כאשר
ינתן
לראובן
ושמעון
בני
שני
חלקים
,
שהם
הגדולים
מבני.
והנה
נתן
הבכורה
ליוסף
לתת
לו
פי
שנים
,
וכן
כתוב
בדברי
הימים
(דה"א
ה
,
א
-
ב).
ונתתי
את
הארץ
הזאת
וגו'
-
ומאחר
שנתנה
לי
הקדוש
ברוך
הוא
,
יכולני
לחלקה
כרצוני.
ויאמר.
הנני
מפרך
-
כבר
פירשנו
זה
בפרשת
'וישלח
יעקב'
(בר'
לה
,
יא).
ופתח
לו
הדברים
כן
,
בעבור
נחלת
הארץ
,
כלומר:
האל
ברך
אותי
ואמר
לי
,
שיתן
לי
ולזרעי
אחרי
את
ארץ
כנען;
ואחר
שאתם
ובניכם
תנחלוה
ממני
,
אני
מנחיל
אותה
לכם
כן
,
כי
שני
בניך
יקחו
שנים
חלקים
כמו
ראובן
ושמעון
,
כאִלו
היו
בניך
אלה
-
בני.
ונתתיך
לקהל
עמים
-
ראוי
שתדע
,
שכבר
אמר
לו
השם
יתעלה
"גוי
וקהל
גוים
יהיה
ממך"
(בר'
לה
,
יא)
,
והנה
השמיט
יעקב
בזה
הספור
"גוי"
,
לפי
שכבר
נתקיים
זה
בבנימן
,
שנולד
אחר
זאת
הנבואה
,
ומה
שהיה
עתיד
ממנו
להתקיים
,
הוא
שיהיה
ממנו
"קהל
גוים".
והנה
נתבאר
ליעקב
,
שזה
היעוד
הוא
יתקיים
בבני
בניו;
רוצה
לומר
,
שכבר
יפרד
אחד
מבניו
לשני
גוים
,
והם
שני
שבטים.
והנה
נתן
זאת
המתנה
ליוסף
,
כמו
שנתן
לו
הבכורה
,
כי
מפני
שלא
היה
ראוי
ראובן
לבכורה
,
היה
ראוי
שתשוב
ליוסף
,
כי
הוא
הבכור
לרחל
,
אשר
היא
העיקר;
כי
ברחל
נתרצה
יעקב
לעבוד
לבן
,
ואולם
נתגלגל
הדבר
שהיו
לו
לנשים
לאה
והשפחות.
והרצון
בזה
,
שיהיו
נמנים
לשני
שבטים
בעניין
ירושת
הארץ
,
כראובן
ושמעון
,
שהם
הגדולים.
וכבר
ישאל
שואל:
אי
זה
תועלת
היה
לבני
יוסף
בהמנותם
שני
שבטים
לעניין
ירושת
הארץ?
והנה
היתה
נחלתם
לפי
מניין
גֻלגלותם
בשוה
,
כמו
שאמר
"לרב
תרבה
נחלתו
ולמעט
תמעיט
נחלתו"
(במ'
כו
,
נד)!
הנה
היתר
זה
הספק
הוא
אצלי
לפי
מה
שאומר;
וזה
,
שכבר
הוא
אפשר
שנעלם
מיעקב
מה
שתיסד
התורה
מזה
,
והיה
חושב
שתהיה
נחלקת
לשבטים
בשוה;
כי
כבר
יעלמו
מהנביאים
דברים
רבים
,
הלא
תראה
שכבר
נעלם
מיעקב
ענין
מכירת
יוסף
,
וכן
אמר
אלישע:
"ויי'
העלים
ממני"
(מ"ב
ד
,
כז).
ואפשר
גם
כן
שנֹאמר
,
שזה
העניין
היה
ברכה
שברכו
השם
יתעלה
,
שיפרה
וירבה
שבט
מהשבטים
,
באופן
שיהיה
לשני
שבטים;
והנה
זאת
הברכה
נתן
יעקב
ליוסף
,
לראותו
שהוא
ראוי
לה.
ולזה
תראה
,
שעלה
מספר
שבטי
מנשה
ואפרים
יותר
ממספר
ראובן
ושמעון
,
כי
מספר
שבטי
מנשה
ואפרים
עלה
לירושת
הארץ
שמנים
וחמשה
אלפים
ומאתים
(ראה
במ'
כו
,
לד
,
לז)
,
ומספר
שבטי
ראובן
ושמעון
לא
היה
,
כי
אם
ששים
וחמשה
אלפים
ותשע
מאות
ושלשים
(ראה
שם
,
ז
,
יד);
ולזה
נתקיים
שיהיו
אפרים
ומנשה
לעניין
ירושת
הארץ
כראובן
ושמעון
,
ויותר
מזה
,
קרוב
לשליש.
ועוד
,
כי
כבר
היה
להם
בזה
תועלת
מצד
רבוי
הגורלות
שיהיה
להם;
כי
הגורל
האחד
,
יתכן
שיקרה
בו
שיהיה
לבעליו
הפחות
שבדברים
אשר
יפילוהו
עליהם
,
ואמנם
לא
יקרה
זה
בשני
גורלות.
ועוד
,
שכבר
ידמה
שהודיע
יעקב
ליוסף
באי
זה
מקום
קבר
רחל
,
כדי
שישתדלו
בניה
שיהיה
המקום
ההוא
לגורלם
,
כי
זה
ראוי
,
להיותה
אמם;
והנה
כאשר
היו
לבניה
שלשה
גורלות
,
היה
יותר
קל
להם
שישיגו
זה.
ולזה
תמצא
,
שכבר
היתה
קבורת
רחל
בחלק
בנימן
,
כמו
שאמר
שמואל
לשאול:
"ומצאת
שני
אנשים
עם
קבורת
רחל
בגבול
בנימן
בצלצח"
(ש"א
י
,
ב).
ועוד
,
כי
כבר
היה
להם
תועלת
אחר
מצד
הקיום
,
כי
כבר
התבאר
מדברי
התורה
במה
שיבא
(דב'
כט
,
כ;
וראה
בתועלות
שם)
,
שלא
יכלה
שבט
מהשבטים
בעת
מהעתים;
ולזה
יהיה
בזה
מהתועלת
לזרע
יוסף
,
שיהיה
לזרע
כל
אחד
מבני
יוסף
קיום.