תנ"ך - ומולדתך אשר־הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם: (בראשית פרק מח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר־הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם: (בראשית פרק מח פסוק ו)

טקסט בלבד:

ומולדתך אשר־הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם: (בראשית פרק מח פסוק ו)

תיקון קוראים:

ומולדתך אשר־הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם: (בראשית פרק מח פסוק ו)
וּבנִין דְּתוֹלֵיד בָּתְרֵיהוֹן דִּילָך יְהוֹן עַל שׁוֹם אֲחֵיהוֹן יִתקְרוֹן בְּאַחסָנַתהוֹן :

יקראו - ב': בר' מח , ו; דה"א כג , יד.

יקראו - ב'.

ומולדתך - אם תוליד עוד , לא יהיו במניין בניי , אלא במניין שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים , ולא יהי להם שם בשבטים לעיניין הנחלה; ואע"פ שנחלקה הארץ לפי מניין גלגלותם , כדכתיב "לרב תרבו... נחלתו" (במ' לג , נד) , וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורות , מכל מקום לא נקראו שבטים , אלא אילו.

ומולדתך - בניך או בני בניך , שנולדו לך אחרי בואי באילו שבע עשרה שנה שהייתי כאן. על שם אחיהם יקראו - ולא יהיו שבטים , כי אם בתי אבות; כי כל שבעים נפש שהיו בשעת ביאת יעקב , בין בנים בין בני בנים , היו בתי אבות , ולהם נתחלקה הארץ , כדאמרה בבבא בתרא (קיח , ב ואי') , וכדכתיב ב'פנחס' אפילו בבני פרץ "לחצרון משפחת החצרוני לחמול משפחה החמולי" (במ' כו , כא) , וכן בבני בלע "ארד ונעמן" וגו' (במ' כו , מ) , וכתיב לבסוף "לאלה תחלק הארץ בנחלה" וגו' "לשמות מטות אבותם ינחלו" (במ' כו , נג , נה); וכן בני בניו של יוסף , שנולדו אחרי כן , יקראו על שם אחיהם בנחלתם , והיו בתי אבות , כדכתיב ב'פרשת פנחס' (במ' כו , כט - לב).

וטעם הנני מפרך - על דעת הגאון (רשב"ח) , שאמר לי השם: הנני מפרך; ובן לא נולד לי , רק מתה רחל (ראה בר' לה , יא , יט) , ועתה ידעתי , כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך. וזה הפירוש אין לו טעם וריח , כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן? ועוד , כי בנימן נולד לו אחר זאת הנבואה. והנכון בעיני שאמר , שהשם אמר לי , כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם; ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה , ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ , כאשר יקח ראובן ושמעון שהם הגדולים מבני. ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים , שיירשו עמם בנחלתם. והמפרש שאמר (ראה רש"י) ומולדתך - על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף (ראה בר' נ , כג) , לא ישרו דבריו בעיני , כי מה טעם על שם אחיהם? ואם יטען טוען , כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים , גם זאת איננה טענה , כי יתכן שהיו , ובעבור שירשו עם אחיהם , לא הזכירם הכתוב; ורבים כאלה.

על שם אחיהם - בחלק אחיהם ינחלו , כאשר יעשו שאר השבטים.

כראובן ושמעון - ליטול שני חלקים בארץ , ולכך קרוב לשליש ארץ ישראל לבני רחל בעבר הירדן , שיש לה שני מטות וחצי בתשעה מטות וחצי. ולכך אני בבואי מפדן קברתי רחל בדרך אפרת , כי ידעתי שיעלה אותו מקום לחלק בניה , וזהו כבודה להיות נקברת בחלק בניה; וכמדומה בחלק בנימין הוא. ואם קברתיה במערה , היתה קבורה בחלק יהודה; ואין זו כבודה , כדאמרינן בבבא בתרא (קיב , א): וכי תימא דזבין מזבן , נמצא אותו צדיק נקבר בקבר שאינו שלו; וכן כתוב גבי שאול , דאמר ליה שמואל: "ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין בצלצח" (ש"א י , ב) - אלמא דקבורת רחל בגבול בנימין. ומשום שדעתי להרויח נחלתך לשני שבטים , ידעתי כי אותו מקום יחול לגבול בני רחל , ולכך קברתיה שם. וכן מצינו בגדולים שהיו נקברים בגבול שבטיהם , כדכתיב ביהושע "ויקברו אותו... בתמנת חרס אשר בהר אפרים" (יהו' כד , ל) , והוא מבני אפרים; "ואת עצמות יוסף... קברו בשכם" (שם , לב) , שאף הוא בחלקו של אפרים; "ואלעזר... בגבעת פנחס בנו" (שם , לג); וכן הרבה בשבטיהם. ומולדתך - בני בנים שלך קרוין על שם קרוביהם , כי 'קרובים' קרוין 'אחים' (ראה בר' יד , יד).

ומולדתך אשר הולדת אחריהם - אם תוליד עוד , לא יהיו במנין בני , אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללין , ולא יהא להם שם כשאר השבטים לענין הנחלה; ואעפ"י שנתחלקה ארץ ישראל למנין גלגלותם , כדכתיב "לרב תרבה נחלתו" (במ' כו , נד) , וכל איש נטל בשוה , חוץ מן הבכורות , מכל מקום לא נקראו 'שבטים' אלא אלו; לשון רבנו שלמה. וזה איננו נכון , שאם כן , אין הבכורה ליוסף אלא לענין הכבוד בלבד , שיקראו בניו 'שבטים' , והכתוב אומר בנחלתם!? ובגמרא אמרו: לנחלה הקשתים לראובן ושמעון , ולא לדבר אחר וכו'; בהוריות (ו , ב); והזכירו רבותינו בכל מקום (ראה ב"ב קכג , א) , שהיה יוסף בכור לנחלה וירש פי שנים כאחד כמשפט כל בכור; לא היתה בכורתו להקרא 'שבטים' בלבד , כדברי הרב. ומזה נלמוד עוד , שלא חלקו הארץ לכל שבטי ישראל לגולגלותם , שאם כן , מה הבכורה הזאת בירושה?! ואם נאמר שנתנו לכל אחד ואחד מבני יוסף פי שנים כאחד מכל איש שאר השבטים , לא הוזכר זה בכתוב כלל; ולא מצינו ביעקב שיתן בכורה ליוסף , אלא שאמר בכאן "כראובן ושמעון יהיו לי" (לעיל , ה) , ומזה אמר הכתוב "נתנה בכורתו ליוסף בן ישראל" (דה"א ה , א) - אם כן היו לגמרי כשני שבטים , והיא בכורתו , וכך הם דברי חכמים בכל מקום. אבל הענין איננו כלל כמו שאמר הרב , שארץ ישראל לשבטים נתחלקה , שנים עשר חלקים שוים עשו ממנה , ונטל שבט שמעון הממועט שבהם כשבט יהודה שמרובה באכלוסין , ונטלו אפרים ומנשה כראובן ושמעון בשוה; וכך העלו בגמרא בפרק 'יש נוחלין' (ב"ב קכב , א) , וכתוב "תתנחלו... הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים" (יח' מז , יג) , וכן אמר אנקלוס: "תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא" (ת"א לבר' מט , כב) - שיהיו שוים בקבלת הנחלה; וטעם "חולקא" - חלק בכור , "ואחסנתא" - ירושת הפשוט. ומה שאמר הכתוב "לרב תרבה... ולמעט תמעיט" (במ' כו , נד) - לענין בתי אבות הנזכרים בפרשה דבר הכתוב , שהשבט מחלק חלקו לבתי אבות של יוצאי מצרים , ובית אב מרובה נותנין לו חלק גדול , ובית אב ממועט נותנין לו חלק קטן , ומתים יורשים חיים; כדמפורש ב'סיפרי' (ספ"ב קלב) , ורבנו שלמה הזכירו בפרשת 'פינחס' (במ' כו , נה). והכלל בענין יוסף , שהיה בכור לנחלה , ואם חלקו ישראל הארץ לשבטים בשוה , כמוזכר בגמרא , נתנו לו כראובן ושמעון בשוה. ואם אולי נאמר שחלקוה לגלגלותם , כנגלה מן הכתוב , נתנו להם כפלים במספרם: חלק פשוט כדין שאר האנשים , וחלק שני בכורה לו; ויהיה טעם "כראובן ושמעון" - כפלים במספרם. אבל שיהיה יוסף כשאר השבטים בנחלה , ותהיה הבכורה להקרא שני שבטים כמאמר הרב , זה דבר שאי איפשר בשום פנים.

ומולדתך אשר הולדת - אולי הוליד באלה שבע עשרה שנים בנים אחרים ואע"פ שלא נזכרו , ולא הביאם לפני אביו; אולי היו קטנים. ואם תאמר , שהוא במקום 'תוליד' , כמו שתרגם אונקלוס וכמו שפרשו המפרשים (ראה רס"ג תורה; רש"י) , גם כן לא מצאנו לו בנים שנולדו אחר כן , ולא נזכרו לו בנים אחרים אלא אפרים ומנשה.

ומולדתך אשר הולדת אחריהם - יתכן שהוליד יוסף אחר ביאת יעקב למצרים , ולא נתקיים מהם זרע. או יהיה הרצון באמרו אשר הולדת - אשר תוליד , כי כבר ימצאו כמו זה רבים בלשוננו. ואפשר שנולדו לו אחר זה בנים , ומתו בלא בנים; או לא נזכרו בעניין משפחות בני יוסף , להקראם על שם אחיהם. גם אפשר שלא נולדו לו עוד בנים; וזה , כי יעקב לא ייעד אותו שיוליד עוד , אך אמר אליו , שאם יוליד עוד , יקראו על שם אחיהם.
ריכוז קישורים