תנ"ך - ואני׀ בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת־ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲנִ֣י׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם: (בראשית פרק מח פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַאֲנִי׀ בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת־אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם: (בראשית פרק מח פסוק ז)

טקסט בלבד:

ואני׀ בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת־ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם: (בראשית פרק מח פסוק ז)

תיקון קוראים:

ואני׀ בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת־ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם: (בראשית פרק מח פסוק ז)
וַאֲנָא בְּמֵיתַא מִפַּדָּן מֵיתַת עֲלַי רָחֵל בְּאַרעָא דִכנַעַן בְּאוֹרחָא בְּעוֹד כְּרוֹב אַרעָא לְמֵיעַל לְאֶפרָת וּקבַרתַּהּ תַּמָן בְּאוֹרַח אֶפרָת הִיא בֵּית לָחֶם :

ואני - ס"ז ראשי פסוקים: בר' ו , יז; ט , ט; מח , ז , כב; שמ' ג , יט; ז , ג; יד , יז; לא , ו; וי' כ , ג; במ' ג , יב; יח , ו; יהו' ח , ה; ש"א יט , ג; כ , כ; ש"ב יג , יג; יש' מט , ד; נט , כא; יר' א , יח; ה , ד; יא , יט; יז , טז; כג , ג; כו , יד; מ , י; יח' ד , ה; לד , כד; הו' ה , יב; ז , טו; יונה ב , ה , י; ד , יא; מי' ז , ז; חב' ג , יח; זכ' ב , ט; תה' ב , ו; ה , ח; יג , ו; כו , יא; ל , ז; לא , טו , כג; לה , יג; לח , יד; מ , יח; מא , יג; נב , י; נט , יז; סט , יד , ל; ע , ו; עא , יד; עג , ב , כב , כג , כח; עה , י; פח , יד; קט , כה; איוב יט , כה; רות ד , ד; דנ' ח , ה , כז; י , ח; יא , א; יב , ח; נחמ' ו , י; דה"ב ו , ב. כברת - ג': בר' לה , טז; מח , ז; מ"ב ה , יט. כברת - ארץ - ב': בר' מח , ז; מ"ב ה , יט. לבא - ט' חסר: *בר' מח , ז; שמ' יב , כג; במ' יג , כא; לד , ח; דב' ט , א; יא , לא; כ , יט; שו' יח , ט; יר' מב , טו. אפרתה - ג' בסיפרא: בר' לה , טז , יט; מח , ז. אפרת - ב' בתרי לישנין: בר' מח , ז; דה"א ב , יט.

לבא ט' חס' בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם ממדבר צן עד רחב לבא חמת מהר ההר תתאו שמע ישראל אתה עבר היום כי אתם עברים את הירדן כי תצור אל עיר ימים אל תעצלו אם אתם שום תשמון פניכם.

מפדן - ל'; כברת - ג'; לבא - ט' חס'; אפרת - ב' בתר' לשנ'.

ואני בבאי מפדן - ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני ליקבר בארץ כנען , לא כן עשיתי לאמך , שהרי מתה סמוך לבית לחם. כברת ארץ - מדת ארץ , והן אלפים אמה כמדת תחום , כדברי רבי משה הדרשן. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקוברה בחברון , עת הגריד היה (ראה מו"ק ו , ב) , שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה. ואקברה שם - ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ , וידעתי שיש בלבך עלי , אבל דע לך שעל פי הדִבֵּר קברתיה שם , שתהא לעזרה לבניה. כשיגלם נבוזר אדן , והיו עוברין דרך שם , יצתה רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים , שנאמר "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה" וגו' (יר' לא , יד) [והקדוש ברוך הוא משיבה: "יש שכר לפעלתך נאם יי' , ושבו בנים לגבולם" (שם , טו).] ואונקלוס תרגם: "כרוב ארעא" - כדי שיעור חרישת הארץ. ואומר אני שהיה להם קצב , שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת , בלעז 'קרואידה' , כדאמרינן: 'כריב ותני' (ב"מ קז , א); 'כמה דמסיק תעלא מבי כְרַבַה' (יומא מג , ב). [(תרי"ק:) ואקברה שם בדרך אפרת - ידעתי שיעלה אותו חלק בחלק בנימין בנה , וזו היא כבודה להיות נקברת בחלק בנה. אם קברתיה במערה , או היתה נקברת בחלק יהודה , זו אינה כבודה , שהיתה הצדקת נקברת בקבר שאינה שלה.]

ואני בבואי מפדן - באותו הדרך , לאחר שברכני הקדוש ברוך הוא , מתה רחל באותו הדרך בעוד הרבה דרך עד היישוב , לכן קברתיה בדרך , כי לא היה פנאי לקוברה אצל לאה במערה המכפלה. ושלא יפשיעהו יוסף על אמו , הוצרך לומר כן.

וטעם ואני בבאי מפדן - שמתה רחל פתאום , ולא יכולתי להוליכה לקוברה במערה כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף: שלא ייחר לך שאבקש מאתך , אשר לא עשיתי לכבוד אמך.

ואני בבואי מפדן - נכון הוא לפרש , שלא ישים יוסף אל לבו , למה לא נקברה רחל במערה כמו שנקברה לאה. בעוד כברת ארץ - מגזרת "כביר" (יש' טז , יד); והטעם , שהיה עוד רב הדרך לבא אפרתה , על כן לא הבאתיה אל המערה.

כראובן ושמעון - ליטול שני חלקים בארץ , ולכך קרוב לשליש ארץ ישראל לבני רחל בעבר הירדן , שיש לה שני מטות וחצי בתשעה מטות וחצי. ולכך אני בבואי מפדן קברתי רחל בדרך אפרת , כי ידעתי שיעלה אותו מקום לחלק בניה , וזהו כבודה להיות נקברת בחלק בניה; וכמדומה בחלק בנימין הוא. ואם קברתיה במערה , היתה קבורה בחלק יהודה; ואין זו כבודה , כדאמרינן בבבא בתרא (קיב , א): וכי תימא דזבין מזבן , נמצא אותו צדיק נקבר בקבר שאינו שלו; וכן כתוב גבי שאול , דאמר ליה שמואל: "ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין בצלצח" (ש"א י , ב) - אלמא דקבורת רחל בגבול בנימין. ומשום שדעתי להרויח נחלתך לשני שבטים , ידעתי כי אותו מקום יחול לגבול בני רחל , ולכך קברתיה שם. וכן מצינו בגדולים שהיו נקברים בגבול שבטיהם , כדכתיב ביהושע "ויקברו אותו... בתמנת חרס אשר בהר אפרים" (יהו' כד , ל) , והוא מבני אפרים; "ואת עצמות יוסף... קברו בשכם" (שם , לב) , שאף הוא בחלקו של אפרים; "ואלעזר... בגבעת פנחס בנו" (שם , לג); וכן הרבה בשבטיהם. ומולדתך - בני בנים שלך קרוין על שם קרוביהם , כי 'קרובים' קרוין 'אחים' (ראה בר' יד , יד).

כתוב בפירושי רבנו שלמה: ואקברה שם - ולא הולכתיה אפילו לבית לחם , להכניסה לארץ. ולא ידעתי מהו , וכי בחוצה לארץ נקברה , חס ושלום!? שהרי בארץ מתה ושם נקברה , כמו שנאמר כאן בפירוש: מתה עלי רחל בארץ כנען , ושם כתוב עוד מפורש "ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען היא בית אל" (בר' לה , ו) , וכתיב "ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבא אפרתה" (שם , טז) , ומתה בדרך בין בית אל ובין בית לחם אפרתה , בארץ ישראל. ואקברה שם - וידעתי שיש בלבך עלי , אבל דע לך שעל פי הדבר קברתיה שם , שתהא לעזרה לבניה כשיגלם נבוזר אדן , והיו עוברים דרך שם , יצתה על קברה ובקשה רחמים עליהם , שנאמר "קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה" (יר' לא , יד); והקדוש ברוך הוא משיבה: "יש שכר לפעולתך... ושבו בנים לגבולם" (שם , טו - טז); לשון רבנו שלמה. וצריך על כל פנים שיהיה רמז במקרא לטעם הזה שאמרו באגדה זו , ושמא זהו מה שאמר הכתוב: מתה עלי רחל בדרך , ואקברה שם בדרך , כלומר: בדרך אשר יעברו בה בניה מתה , ושם קברתיה לטובתם; כי היא לא מתה בדרך , רק ברמה שהיא עיר בארץ בנימן ושם נקברה , אבל בדרך של עתיד מתה; והכתוב לא יפרש בעתידות , רק ירמוז בהן. ועל דרך הפשט גם כן , אמר לו כן כמתנצל , שלא יחר ליוסף בראות חפצו בקבורת המערה על שלא קבר אמו שם , וכאשר קבר שם את לאה , ולכך אמר לו , כי מתה בארץ כנען ולא נקברה בחוצה לארץ , כאשר תהיה קבורת מצרים ליעקב , ומתה בדרך בפתע פתאום , ולא יכול לקברה שם , כי איך יעזוב את בניו ואת מקנהו בדרך וילך מהרה עמה למערת המכפלה? ואיה הרופאים והרפואות לחנט אותה? וזה טעם עלי. ואעפ"י שמערת המכפלה אינה רחוקה משם , רק כחצי יום , היה יעקב כבד מאד במקנה הגדול ובני בית , ולא יגיעו שם רק בימים רבים , וכן עשה בדרך ההוא ימים רבים עד בואו אל אביו; ושנו חכמים (מו"ק כז , א): ולא של נשים לעולם , מפני הכבוד. ואני סבור שהיו אלו דברי התנצלות , וגם יוסף יודע שמתה בדרך ונקברה בארץ , וכבוד עשה לה במותה (ע"פ דה"ב לב , לג) , אבל הכונה ליעקב , שלא הוליך אותה למערה כדי שלא יקבור שם שתי אחיות , כי יבוש מאבותיו; ולאה היא הנשאת לו ראשונה בהיתר , ורחל באהבתו אותה ובנדר אשר נדר לה לקחה.

ואני - המאמר הזה היה להתנצל אל יוסף , מה היה , שלא קבר אמו במערה כמו שקבר לאה; שלא יתפוש עליו בזה , והוא צוה לו שישאהו ויקברהו במערה. אמר לו , כי לא פשע בזה , כי מתה בדרך , והוא היה הולך לאטו לרגל המלאכה (ע"פ בר' לג , יד) , ולא יכול לעזוב המלאכה ולנשאה לבית לחם , כל שכן למערה; וזהו שאמר עלי , כמו "הצאן והבקר עלות עלי" (בר' לג , יג). ואם היה נושאה לרגל המלאכה , היתה מסרחת; אולי ימי קיץ היו. גם לא היה בידו לחנוט אותה , כי לא היו רופאים עמו. ובדרך מתה , וקברה בדרך בכבוד , והציב מצבה על קבורתה ועד היום היא מצבתה (ראה בר' לה , כ).

מתה עלי רחל - הרצון בו: מתה אצלי , כמו "ועליו מטה מנשה" (במ' ב , כ). והנה אמר זה להורות על רוב אהבתו אותה , שכבר היה קרוב אליה בעת מותה , לראות אם יוכל להצילה. והנה ספר לו זה להודיע לו , שמן הראוי היה שייטיב ליוסף זאת ההטבה , לפי שרחל אמו היתה האהובה לו. והנה הודיע לו שהוא קבר אותה שם , כדי שישתדלו זרעו וזרע בנימן שיעלה המקום ההוא לגורלם. והנה לא הקפיד לקֹברה במערת המכפלה , לפי שהארץ ההיא תהיה כולה לזרעו לנחלה , כמו שזכר בזה המאמר (לעיל , ד); עם שכבר היה ידוע ליוסף , כי בבואו מפדן בזה העת שמתה בו רחל , היה ירא יעקב מאד על עניין שכם , ולזה הסכים לקברה שם.
ריכוז קישורים