תנ"ך - זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ: (בראשית פרק ה פסוק א)

טקסט וניקוד:

זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ: (בראשית פרק ה פסוק א)

טקסט בלבד:

זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו: (בראשית פרק ה פסוק א)

תיקון קוראים:

זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו: (בראשית פרק ה פסוק א)
דֵּין סְפַר תּוֹלְדָת אָדָם בְּיוֹמָא דִּברָא יְיָ אָדָם בִּדמוּת אֱלֹהִים עֲבַד יָתֵיהּ :

ברא אלהים - ל'; בדמות אלהים - ל'.

זה ספר תולדת אדם - זהו ספירת תולדות אדם; ומדרשי אגדה יש רבים. ביום ברא וגו' - מגיד שביום שנברא הוליד.

זה ספר תולדות אדם - הבנים ובני בנים שהוליד. רק הוא לא הולידוהו אב ואם , רק בדמות אלהים נעשה. ומה טעם להזכיר ויולד בדמותו בצלמו? שנתן בו השם כח תולדת להוציא דמותו , עד שידמה מעט לעליון. ולא הזכיר כן על קין והבל , גם לא הזכיר כמה שנים חיה קין ובן כמה שנים היה כשהוליד בנו חנוך (ראה בר' ד , יז) , בעבור שנמחה שם הבל גם קין במבול. והזכיר הריגת קין (ראה שם , כג - כד) , להראות צדק השם: ואם האריך אפו , לבסוף הענישו , כטעם "ונקה לא ינקה" (שמ' לד , ז).

זה ספר - הנזכר אחר כן. וטעם לאמר בדמות אלהים עשה אותו: כי הוא לבדו היה ככה , רק בניו אחריו היו "בדמותו בצלמו" (ראה להלן , ג).

זה ספר תולדות אדם - הבנים אשר יזכיר בפרשה. ולפי דעתי , ירמוז לכל התורה , כי כל התורה כולה ספר תולדות אדם; על כן אמר בכאן ספר ולא אמר 'ואלה תולדות אדם' , כאשר יאמר בשאר מקומות: "ואלה תולדות ישמעאל" (בר' כה , יב); "ואלה תולדות יצחק" (שם , יט); וכן כולם. וטעם ביום ברוא אלהים אדם - נמשך לפניו , כי יתחיל באדם עצמו , יזכיר בו שנברא מֵאַיִן , ולכך אמר ביום ברא אלהים מֵאַיִן האדם הזה הנזכר , בדמות אלהים עשאו , יפרש שהוא מעשה אלהים ובדמות אלהים. והזכיר כי כאשר ברא אותו מאין , כן ברא את אשתו. ואמר ויברך אותם - שנתן בהם כח תולדה , להתברך לעד בבנים ובנות רבים מאד. והכונה לומר , כי התולדות מברכת אלהים , כי הם לא נולדו אבל נבראו מאין , ונתברכו לעשות כן. וטעם ויקרא את שמם אדם - מפני ששֵׁם אדם כלל לכל המין האנושי , הזכיר כי האלהים קרא הזוג הראשון בשם הזה , מפני שכולם בהם בכח , ועליהם הוא אומר זה ספר תולדות אדם. וכתב רבנו שרירא הגאון: מסרו חכמים אחד לחברו הכרת פנים וסדרי שרטוטין , מקצתן אמורין בסדר פסוק זה ספר תולדות אדם , ומקצתן בסדר פסוק שלאחריו: זכר ונקבה בראם; ואין מוסרין סתרי תורה ורזין אלא למי שרואין בו סימנין שראוי לכך (ראה חגיגה יג , א); אלו דברי הגאון , ולא זכינו בהם.

זה ספר. ספר - ענין חשבון , כי הוא סופר שני התולדות מאדם ועד נח. והחל מבריאת אדם , ולא זכר קין והבל , כי הבל - לא היו לו תולדות , וקין - אבדו תולדותיו; ומשת נתקיים המציאות. והחל ואמר ביום בְרֹא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו. פירוש: ביום שבראו , בראו בדמות מלאך , בנשמה העליונה שנתן בו; אלא שיצא ממצותיו אחר כן , כי "זכר ונקבה בראם" (להלן , ב) , והנקבה הסתה אותו בהסתת הנחש (ראה בר' ג , ו).

זה ספור תולדות אשר נמשך מהם המציאוּת: הנה ביום שברא אלהים אדם , עשאו בעל שכל , ובראם זכר ונקבה , וקרא שמם: אדם ביום הבראם - רוצה לומר , שמהותם נברא בהם בשלמוּת ביום שנבראו , לא נתחדש דבר במהותם , אחר כן , שלא היה בו מראשית העניין. ואולם אמר זה , שלא יטעה אדם ויחשוב - מפני הסיפור שספר מהנחש והגן , וקללת הנחש וחוה ואדם , והמצאת הכרובים ולהט החרב המתהפכת - שיהיה הרצון בזה , שכבר חודש באדם וחוה טבע לא היה בם , כי זה שקר , רוצה לומר , שלא נתחדש במהותם דבר אחר הבריאה.
ריכוז קישורים