יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בעבור
אשר
מצאו
המדקדקים
אשר
חי
-
'פתח'
,
כמו
"יען
רך
לבבך"
(מ"ב
כב
,
יט)
,
אמרו
כי
המלה
מבעלי
הכפל.
ואני
אומר:
למה
לא
מצאנו
ו"ו
בסוף
המלה
שרש?
בעבור
כי
הוי"ו
ישמש
סימן
רבים:
'שמרו'
,
'ישמרו'.
גם
סימן
לשון
יחיד
ושאיננו
נמצא:
"ישמרנו
בעליו"
(שמ'
כא
,
לו);
"וזה
שמו
אשר
יקראו"
(יר'
כג
,
ו).
גם
ימצא
וי"ו
נוסף
,
כמו
"כל
חיתו
שדי"
(יש'
נו
,
ט);
"בנו
בעור"
(במ'
כד
,
ג).
ואין
טענה
ממלת
"שלו
הייתי"
(איוב
טז
,
יב)
,
כי
הו"ו
-
תחת
ה"א
,
והעד:
"שלו
כל
בוגדי
בגד"
(יר'
יב
,
א).
והנה
היו"ד
תשמש
באחרונה
יותר
,
כי
הוא
סימן
המדבר
בעד
נפשו;
בפעלים:
'שמרתי'
,
ובשמות:
'עבדִי';
גם
סימן
לשון
רבים
בסמוכים
עם
קמץ
קטן
(צירה):
'עבדֵי';
"אדני
הארץ"
(בר'
מב
,
ל).
גם
סימן
נקבה
בעתיד
ובצווי:
'תשמרי'
,
'שמרי'.
גם
נוסף
בפעלים:
"המגביהי"
(תה'
קיג
,
ה);
"להושיבי"
(שם);
היושבי
בשמים"
(תה'
קכג
,
א);
ובתואר:
"מלאתי
משפט"
(יש'
א
,
כא);
ובשמות:
"בני
אתונו"
(בר'
מט
,
יא).
ואין
טענה
מדגשות
'חַיִּים'
,
כי
היו"ד
באחרונה
גם
הוא
ליחס
,
כמו
"העברי"
(בר'
יד
,
יג);
"הישראלי"
(וי'
כד
,
י);
ומצאנו
"אלהי
העבריים"
(שמ'
ג
,
יח)
-
דגוש
היו"ד.
גם
אין
טענה
מפתיחת
אשר
חי
,
כי
היא
מלה
זרה
בפעלים
שסופם
ה"א;
והעד
,
כי
לא
מצאנו
'חיותי'
כמו
"גלותי
את
חרפת
מצרים"
(יהו'
ה
,
ט)
,
ולא
'אחוי'
וחביריו
כדרך
בעלי
הכפל.
ויהיו
כל
ימי
אדם
-
מה
שכלל
ימי
כל
אלה
הנזכרים
אחר
שפרט
אותם
,
הוא
כדי
שלא
יטעה
הסופר.
כי
בהיות
הפרט
והכלל
כתובים
,
האחד
יצדיק
את
חבירו.
וכן
נכתב
במספר
בני
ישראל
בתורה
(ראה
במ'
א
,
מו;
כו
,
נא).