תנ"ך - ויראו
אחי־יוסף
כי־מת
אביהם
ויאמרו
לו
ישטמנו
יוסף
והשב
ישיב
לנו
את
כל־הרעה
אשר
גמלנו
אתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּרְא֤וּ
אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙
כִּי־מֵ֣ת
אֲבִיהֶ֔ם
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
ל֥וּ
יִשְׂטְמֵ֖נוּ
יוֹסֵ֑ף
וְהָשֵׁ֤ב
יָשִׁיב֙
לָ֔נוּ
אֵ֚ת
כָּל־הָ֣רָעָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
גָּמַ֖לְנוּ
אֹתֽוֹ:
(בראשית פרק נ פסוק טו)
וַיִּרְאוּ
אֲחֵי־יוֹסֵף
כִּי־מֵת
אֲבִיהֶם
וַיֹּאמְרוּ
לוּ
יִשְׂטְמֵנוּ
יוֹסֵף
וְהָשֵׁב
יָשִׁיב
לָנוּ
אֵת
כָּל־הָרָעָה
אֲשֶׁר
גָּמַלְנוּ
אֹתוֹ:
(בראשית פרק נ פסוק טו)
ויראו
אחי־יוסף
כי־מת
אביהם
ויאמרו
לו
ישטמנו
יוסף
והשב
ישיב
לנו
את
כל־הרעה
אשר
גמלנו
אתו:
(בראשית פרק נ פסוק טו)
ויראו
אחי־יוסף
כי־מת
אביהם
ויאמרו
לו
ישטמנו
יוסף
והשב
ישיב
לנו
את
כל־הרעה
אשר
גמלנו
אתו:
(בראשית פרק נ פסוק טו)
וַחֲזוֹ
אֲחֵי
יוֹסֵף
אֲרֵי
מִית
אֲבוּהוֹן
וַאֲמַרוּ
דִּלמָא
יִטַר
לַנָא
דְבָבוּ
יוֹסֵף
וְאָתָבָא
יָתִיב
לַנָא
יָת
כָּל
בִּשׁתָּא
דִּגמַלנָא
יָתֵיהּ
:
לו
-
כ"ב
(בלישנא):
ראה
בר'
ל
,
לד.
והשב
-
ד':
בר'
נ
,
טו;
ש"ב
טו
,
כ;
תה'
עט
,
יב;
נחמ'
ג
,
לו.
ישיב
-
כ"ד:
בר'
נ
,
טו;
שמ'
כא
,
לד;
וי'
כה
,
נא
,
נב;
דב'
יז
,
טז;
לב
,
מג;
ש"א
כו
,
כג;
ש"ב
כב
,
כא;
מ"א
ב
,
יז;
יש'
מד
,
יט;
יח'
יח
,
ז
,
ח
,
יב;
לג
,
טו;
הו'
יב
,
ג
,
טו;
תה'
יח
,
כא;
נד
,
ז
(קרי);
מש'
יב
,
יד
(קרי);
טו
,
א;
כה
,
יג;
איוב
ט
,
יג;
לט
,
יב
(קרי);
דנ'
יא
,
יח.
לו
-
כ"ב;
גמלנו
אתו
-
ל'.
ויראו
אחי
יוסף
כי
מת
אביהם
-
מהו
ויראו?
הכירו
במיתתו
אצל
יוסף
,
שהיו
רגילין
לסעוד
עמו
על
שלחנו
של
יוסף
,
והיה
מקרבן
בשביל
כבוד
אביו
,
ומשמת
יעקב
לא
קירבן
(ראה
תנ"ב
שמות
ב).
לו
ישטמנו
-
שמא
ישטמנו.
לוּ
מתחלק
לכמה
עניינים:
יש
'לוּ'
משמש
לשון
בקשה:
לשון
'הלואי'
,
כגון
"לו
יהי
כדבריך"
(בר'
ל
,
לד);
"לו
שמעני"
(בר'
כג
,
יג);
"ולו
הואלנו"
(יהו'
ז
,
ז);
"לו
מתנו"
(במ'
יד
,
ב).
ויש
'לו'
משמש
לשון
'אם'
ו'אולי'
,
כגון
"לו
חכמו"
(דב'
לב
,
כט);
"לו
הקשבת
למצותי"
(יש'
מח
,
יח);
"ולו
אנכי
שקל
על
כפי"
(ש"ב
יח
,
יב).
ויש
'לו'
משמש
'שמא':
לו
ישטמנו;
ואין
לו
עוד
דומה
במקרא
,
והוא
לשון
'אולי'
,
כמו
"אולי
לא
תלך
האשה
אחרי"
(בר'
כד
,
לט)
-
לשון
'שמא'
הוא.
ויש
'אולי'
-
לשון
'בקשה'
,
כמו
"אולי
יראה
יי'
בעניי"
(ש"ב
טז
,
יב);
"אולי
יי'
אתי
והורשתים"
(יהו'
יד
,
יב);
הרי
הוא
כמו
"לו
יהי
כדבריך"
(בר'
ל
,
לד).
ויש
'אולי'
לשון
'אם':
"אולי
יש
חמשים
צדיקם"
(בר'
יח
,
כד).
לו
ישטמנו
-
שמא
יטור
לנו
איבה;
כמו
"וישטם
עשו"
(בר'
כז
,
מא).
ויש
'לו'
במקרא
על
דרכים
רבים.
לו
ישטמינו
יוסף
-
ולואי
שישטמנו
יוסף
ולא
יגלה
שנאתו
-
כי
כל
שנאה
שאין
אדם
מגלה
אותה
קרויה
'שטימה'
,
כמו
"וישטום
עשו"
(בר'
כז
,
מא)
-
אבל
יריאים
אנו
פן
ישנא
אותנו
בגלוי
מעתה
,
והשב
ישיב
לנו
את
כל
הרעה;
ומקרא
קצר
הוא.
ויש
מפרשים
כמו:
אם
זו
לבד
יעשה
יוסף:
ישטמנו...
השב
ישיב
וגו';
וכן
מפרשים
כל
'לו'
שבמקרא
,
כמו
"לוא
הקשבת
למצותי"
(יש'
מח
,
יח)
-
ואם
זאת
לבד
עשית
,
שהקשבת;
ואינו
כלום
בעיני.
ורבנו
שלמה
פירש
זה
לשון
'שמא';
ויושב
יפה
,
אלא
שלא
מצינו
'לו'
שהוא
לשון
'שמא'.
ויראו.
ראו
שמת
אביהם
שהיה
ירא
אותו
יוסף
,
ואמרו:
אולי
מפני
יראת
אבינו
נמנע
יוסף
מלהרע
לנו;
ועתה
,
כיון
שמת
,
יש
לנו
לחוש
שלא
ישיב
לנו
את
כל
הרעה
אשר
גמלנו
אותו.
ולשון
'גמול'
יאמר
פעמים
על
התחלת
הטובה
או
הרעה
,
כמו
"כי
גמל
עלי"
(תה'
יג
,
ו);
אשר
גמלם
כרחמיו
(יש'
סג
,
ז);
וכן
זה:
אשר
גמלנו
אותו.
ויראו
אחי
יוסף
כי
מת
אביהם
-
הרצון
בזה
,
כי
כאשר
ראו
כי
מת
אביהם
,
יָראו
שישיב
יוסף
להם
גמול
על
אשר
גמלוהו
רע
,
ואמרו
לו
בשם
אביו
מה
שאמרו.
ואם
אמר
אומר:
איך
יתכן
שיָראו
מזה?
והנה
הראה
להם
יוסף
שאין
להם
אשם
בזה
,
וקרבם
אליו
ונתן
להם
מתנות
,
כי
זה
ממה
שיורה
שהוא
מחל
להם
האשם
ההוא!?
אמרנו
לו
,
שכבר
היה
להם
לירוא
,
שיהיה
זה
מיוסף
לבלתי
הכאיב
לב
אביו
,
ולזה
לא
רצה
להזיק
להם
בחייו
,
אבל
אחרי
מות
אביו
אולי
יקח
נקמתו
מהם.
או
אפשר
שירצה
בזה
-
והוא
הנכון
אצלי
-
שהם
ראו
והכירו
כי
מת
אביהם
,
כי
לא
היה
קרוב
להם
יוסף
עתה
,
לכלכל
אותם
,
כקורבתו
אליהם
בעת
היות
אביו
חי
,
ויָראו
שיהיה
זה
העניין
לשנאת
יוסף
אותם
על
הרעה
אשר
גמלוהו
,
ולזה
אמרו
לו
בשם
אביהם
מה
שאמרו
,
עד
שכבר
הבטיחם
שהוא
יכלכל
אותם
ואת
טפם
(ראה
להלן
,
כא).