תנ"ך - ויולד
נח
שלשה
בנים
את־שם
את־חם
ואת־יפת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיּ֥וֹלֶד
נֹ֖חַ
שְׁלֹשָׁ֣ה
בָנִ֑ים
אֶת־שֵׁ֖ם
אֶת־חָ֥ם
וְאֶת־יָֽפֶת:
(בראשית פרק ו פסוק י)
וַיּוֹלֶד
נֹחַ
שְׁלֹשָׁה
בָנִים
אֶת־שֵׁם
אֶת־חָם
וְאֶת־יָפֶת:
(בראשית פרק ו פסוק י)
ויולד
נח
שלשה
בנים
את־שם
את־חם
ואת־יפת:
(בראשית פרק ו פסוק י)
ויולד
נח
שלשה
בנים
את־שם
את־חם
ואת־יפת:
(בראשית פרק ו פסוק י)
וְאוֹלֵיד
נֹחַ
תְּלָתָה
בְנִין
יָת
שֵׁם
יָת
חָם
וְיָת
יָפֶת
:
ויולד
-
י"ב
פסוקים
'את
את
ואת'
ומלה
ביניהן:
ראה
בר'
ה
,
לב.
ויולד
-
י"ב
פסוק'
את
את
ואת.
ויולד
נח
-
וכבר
הוליד;
כמו
"ויאמר
אל
משה
אני
חותנך
יתרו"
(שמ'
יח
,
ו)
-
וכבר
אמר
,
בכתב
,
כי
הנה
כתוב
בתחלה
"ויבא
יתרו
חותן
משה"
(שם
,
ה);
וכמוהו
רבים.
את
שם
את
חם
ואת
יפת
-
הנראה
אלי
,
כי
יפת
הוא
הגדול
,
שנאמר
"אחי
יפת
הגדול"
(בר'
י
,
כא)
,
וכן
יִמְנֵם
בתולדותם
,
"בני
יפת"
(בר'
י
,
ב)
תחלה.
וחם
הוא
הקטן
בכולם
,
כאשר
אמר
"וידע
את
אשר
עשה
לו
בנו
הקטן"
(בר'
ט
,
כד);
אבל
הקדים
שֵם
בעבור
מעלתו
,
והזכיר
חם
אחריו
כי
כן
נולדו
,
והנה
נתאחר
יפת.
ולא
רצה
הכתוב
לומר
'שם
ויפת
וחם'
,
כי
היו
כולם
נזכרים
שלא
כסדר
תולדותם
,
ואין
ליפת
מעלה
שיבטל
הסדר
בעבורו
,
אבל
שֵם
-
הקדים
אותו
בעבור
מעלתו
,
אעפ"י
שהוא
בספור
התולדות;
וכן
"בני
אברהם
יצחק
וישמעאל"
(דה"א
א
,
כח)
,
וכן
"ואתן
ליצחק
את
יעקב
ואת
עשו"
(יהו'
כד
,
ד).
ויולד
נח
-
וכבר
הזכיר
בניו
שהוליד
,
למעלה
(ראה
בר'
ה
,
לב);
אלא
זְכָרָם
הנה
אחר
שאמר
"התהלך
נח"
(לעיל
,
ט).
אמר
,
כי
כמו
שהוא
התעסק
בעבודת
האל
,
כן
למד
והרגיל
את
בניו
שהוליד
,
לסור
מדרכי
הרשעים
ולעבוד
את
יי'
ולדבקה
בו
(ע'פ
דב'
יא
,
כב);
שאם
לא
היו
כן
,
לא
היו
נצלים
מן
המבול
,
ואע"פ
שהוא
היה
צדיק.
כמו
שאמר
בספר
יחזקאל
"ונח
דניאל
ואיוב
בתוכה"
(יד
,
כ)
,
ואמר
"אם
בנים
ואם
בנות
יצילו"
(שם
,
טז)
-
והיה
נח
נצל
עם
אשתו
לבדם
,
והם
היו
משאירים
זרע
אחֵר
אחַר
המבול.
וכבר
הוליד
נח
שלשה
בנים
,
כמו
שנזכר
במה
שקדם
(בר'
ה
,
לב)
,
והם:
שם
וחם
ויפת.
ויפת
הוא
הגדול
,
כמו
שיתבאר
במה
שנזכר
במה
שיבא
(בה"מ
בר'
י
,
כא)
,
ואולם
הקדים
שם
למעלתו;
ומפני
שהתחיל
מהקטן
,
השלים
בגדול
,
והקדים
מפני
זה
חם
ליפת.