תנ"ך - צהר׀ תעשה לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

צֹ֣הַר׀ תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּעֲשֶֽׂהָ: (בראשית פרק ו פסוק טז)

טקסט וניקוד:

צֹהַר׀ תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ: (בראשית פרק ו פסוק טז)

טקסט בלבד:

צהר׀ תעשה לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה: (בראשית פרק ו פסוק טז)

תיקון קוראים:

צהר׀ תעשה לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה: (בראשית פרק ו פסוק טז)
נֵיהוֹר תַּעֲבֵיד לְתֵיבְתָא וּלאַמְתָא תְּשַׁכלְלִינַהּ מִלְעֵילָא וְתַרעָא דְתֵיבְתָא בְּסִטרַהּ תְּשַׁוֵי מְדוֹרִין אַרעָאִין תִּניָנִין וּתלִיתָאִין תַּעבְּדִינַהּ :

ופתח - ה': בר' ו , טז; וי' ח , לה; יח' מא , יא (פעמיים); דה"ב ד , כב. שנים - ב' (בלישנא): בר' ו , טז; במ' ב , טז. ושלשים - ב': בר' ו , טז; *במ' ב , כד.

צהר - ל'; ואל - אמה - ל'; תכלנה - ל'; ופתח - ה'; בצדה - ל'; תחתים - ל'; שנים - ב'; תעשה - ל'.

צהר - יש אומרים (ב"ר לא , יא): חלון; ויש אומרים: אבן טובה המאירה להם. ואל אמה תכלנה מלמעלה - כיסויה מְשֻפַּע ועולה עד שהוא קצר מלמעלה ועומד על אמה , כדי שיזובו המים למטה מכאן ומכאן. בצדה תשים - שלא יפלו גשמים בה. תחתיים שניים ושלישים - שלש עליות זו על גב זו , עליונים לאדם , אמצעים למדור לבהמה , תחתיים לזבל.

צהר - מקום שיכנס ממנו האור , והוא מגזרת 'צהרים'; והוא נעשה למעלה כמשפט. ואחר שהיה למעלה אמה אחת באורך , היה ברוחב ששית אמה (ראה לעיל , טו). והנה התיבה כדמות משולש , וראשו חד וכן מקצעותיו; על כן לא תתהפך. והפתח בצד האחד , והיה עולה אליו בסולם. וידענו , כי התיבה גדולה מאד. גם יתכן להיות קומת נח גדולה מקומתינו , כי האמה היא במדתו. ויתכן היותה כאשר היא נחלקת על שלש , וגובה התחתיים עשר אמות (ראה לעיל , טו). ויש אומרים (רס"ג בראשית ע' 338 ) , כי רבים היו , והכתוב אחז דרך קצרה. [תחתים - תואר השם , וכן שנים וכן שלישים. והשואלים , למה לא אמר 'ושלישיים' - עינים להם ולא יראו (ע"פ תה' קטו , ה); הלא יראו "סלח" (תה' פו , ה); "קשת" (בר' כא , כ); "גנב" (יר' ב , כו) - 'תאר השם'; ו"נגיד" (ש"א ט , טז) ו"פקיד" (מ"ב כה , יט) ו"חסיד" (ש"ב כב , כו) ו"חכם ונבון" - (דב' ד , ו) 'תאר השם'. וכל מלה כפי משקלה ומערכתה. ומשקל שלישים - כמשקל "נגידים" (דה"ב יא , יא) , "חסידים" (תה' קמט , א) , כי האחד הוא 'שליש' כמו 'חסיד'. או יתכן שיו"ד שנים משמשת עצמה ומלת שלישים עמה; אולי תנוח דעת השואלים.]

צהר - מגזרת "צהרים" (תה' צא , ו); ומגזרתו: "יצהר" (במ' יח , יב) , בעבור אור הנר.

ויש אומרים , כי הצהר הוא החלון שכתוב "את חלון התיבה" (בר' ח , ו) , או הוא האמה שהוא למעלה , וכסה אותה וסגרה בבוא המבול. תחתיים - אמר הגאון (רס"ג בראשית ע' 338 ) , כי הכתוב אחז דרך קצרה , כי יותר היו משביעיים. ויש אומרים , כי הצהר , שהוא החלון הכתוב , הוא פתח התיבה; ואינו נכון בעיני.

צהר - מגזרת 'צהרים' , רוצה לומר: שיעשה עליה חלון , שיכנס ממנו האורה לאחר כלות הגשם וחסרון המים; כמו שאמר "ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה" (בר' ח , ו). ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (ב"ר לא , יא) , כי אבן טובה היתה לו , שהיתה מאירה להם כצהרים , וזהו שאמר צהר תעשה. ולשון 'תעשה' הוא כנגד זה הפירוש. ובאמת הכין נח שמן לנר בהכינו כל צרכיו. וזה החלון היה למעלה. ואל אמה - שהיתה משפעת ועולה עד שלא היה למעלה , בארך וברחב , אלא אמה , כדי שיהיו הגשמים שיורדים על התבה , יורדים מהרה בלא עכוב. ופתח התבה - שנכנסו בו ויצאו ממנו. וסתמו אותו הפתח אחר שנכנסו , ופתחוהו כשיצאו. תחתים - היו"ד הכתובה היא יו"ד היחס , ויו"ד הרבים נפלה מהמכתב; וכן שנים. אבל ושלשים - נפלה ממנו יו"ד היחס , ויו"ד הרבים כתובה; כמו "עברים" (שמ' ב , יג); "נכרים" (יש' ב , ו) , והדומים להם. ובבראשית רבה (לא , יא): תחתיים - לזבל , שנים - לו ולבניו ולטהורים , והעליונים - לטמאים. ויש מחליפים: תחתיים - לטמאים , ושנים - לו ולבניו ולטהורים , והעליונים - לזבלים. כיצד היה עושה? קטרקטין היה לו , והיה פותחן מן הצד.

צהר - הוא מעניין 'צהרים'; והרצון בו , שיעשה בו מקום יגיע ממנו האור. וידמה לי שבחלון ההוא הושם גשם ספיריי , יעבור בו האור , ושהחלון אשר בזה התואר ייוחד בלשוננו בשם צהר , לפי שכבר נשאר המקום ההוא סתום , ולא ישתמש מהחלון ההוא כי אם לאורה.

וצוהו שיעשה אותה בשיעור יאוּת להחזיק מה שהוכרח להכניס בה ממיני הבעלי חיים הארציים , ומה שיצטרך להם מהמזון לשנה אחת שמשית שיהיה זמן המבול , ושישאר שם עם זה מקום יכניס בו הזבל בזמן היותם בתיבה. וזה השיעור הספיק , לפי מה שנגלה לנח בנבואה , בשיהיה אורך התיבה שלש מאות אמה באמות הנהוגות ― שהאמה מהם היא בת ששה טפחים ― ורחבה חמשים אמה , וקומתה שלשים אמה; והנה היה רָחְבָּהּ יותר מקומתה , ולזה לא יתכן בה שתתהפך; ולזה צוהו השם יתעלה שיעשה התיבה בזה השיעור; ושיעשה בה מקום סתום בגשם ספיריי , יכנס ממנו האור בתיבה , כי האור הוא הכרחיי מאד לכל בעלי חיים. וצוהו שלא יהיה כסוי התיבה מלמעלה ישר - השטח , אבל יהיה משופע מכל הצדדים הארבעה , עד שלא יהיה למעלה משטח ישר , כי אם אמה אחת באורך , ולזה יהיה רוחב השטח ההוא ששית אמה , כי היה רוחב התיבה ששית אֹרכה; והנה כסוי התיבה הוא במדרגת מחודד שנקטם מפאת ראשו מעט , וזה ממה שיוסיף שמירה בתיבה שלא תתהפך. וצוהו שישים פתח התיבה , אשר ממנו יכנס בה מה שיכנס , בצד התיבה , לא עליה , לשמירה שלא יכנס מים בתיבה. וצוהו שיעשה בה מדורים רבים , תחתיים שניים ושלישיים , למה שיצטרך בה , שיהיו בה מקומות להכיל הדברים המתחלפים , אשר הוכרחו להיות שם כדי שתשלם ההצלה למיני הבעלי חיים בכללם.
ריכוז קישורים