תנ"ך - ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִהְיֽוּ: (בראשית פרק ו פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ: (בראשית פרק ו פסוק יט)

טקסט בלבד:

ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו: (בראשית פרק ו פסוק יט)

תיקון קוראים:

ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו: (בראשית פרק ו פסוק יט)
וּמִכָּל דְּחַי מִכָּל בִּסרָא תְּרֵין מִכּוֹלָא תַּעֵיל לְתֵיבְתָא לְקַיָמָא עִמָך דְּכַר וְנוּקבָּא יְהוֹן :

ומכל - ב' ראשי פסוקים: בר' ו , יט; דה"א כח , ה. תביא - י"ג: בר' ו , יט; שמ' כג , יט; לד , כו; וי' יב , ו; דב' ז , כו; כג , יט; כו , ב; לא , כג; ש"א יז , יח; יש' נח , ז; יר' יח , כב; מש' לא , יד; איוב יד , ג.

ומכל החי - אפילו שדים (ראה ב"ר לא , יג). שנים מכל - מכל מין שבהם לא פחתו משנים: אחד זכר ואחד נקבה.

ואחר שאמר שנים , באר שיהיו זכר ונקבה; ואחר שאמר כלל: ומכל החי מכל בשר , פֵּרֵט אחר כן "מהעוף... ומן הבהמה" , "ומכל" רומש שהוא על "האדמה" (להלן , כ) - זה כלל לחיות השדה , וכל קטן וגדול שהוא נולד מזכר ונקבה. ויצאו כל הנולדים בלי התחברות שנים , וכן חיות המים; שגם הדג יקרא 'בשר' , והעד , שאמר משה: "ואתה אמרת בשר אתן להם... הצאן ובקר... אם את כל דגי הים" (במ' יא , כא - כב). ומלת תביא אל התבה - מצוה על נח שלא יעזבם , רק יביאם עמו להחיות זרע כל מין.

שנים מכל - הבהמה , הפחות הזכיר; ופירש: זכר ונקבה יהיו. ובעבור סמיכת "צפור" אל "כל כנף" (בר' ז , יד) , נראה כי הוא 'תואר סמוך'.

ומכל החי מכל בשר וגו' - ידוע כי החיות רבות מאוד , ומהן גדולות מאד כפילים והראמים וזולתם , והרמש הרומש על הארץ רב מאד , גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר , וכמו שאמרו רבותינו (ראה חולין סג , ב): מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח , וכולם מין אַיָה הם; ולעופות טהורים אין מספר; והנה יצטרך להביא מכולם שיולידו כמותם , וכאשר תאסוף לכולם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה , לא תכיל אותם התיבה הזאת , ולא עשר כיוצא בה! אבל היה נס , החזיק ממועט את המרובה. ואם תאמר: יעשנה קטנה , ויסמוך על הנס הזה! ראה השם לעשותה כן , שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה , ויספרו עליה וידברו בענין המבול וכנוס הבהמה והחיה והעוף לתוכה , אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה למעט בנס , כי כן הדרך בכל הנסים בתורה או בנביאים , לעשות כל אשר ביד האדם לעשות , והשאר יהיה בידי שמים. ואל תתפתה לאמר , כי היו שלש מאות אמה באמת איש נח , והיה גדול , שאם כן היו גם האנשים גדולים , גם החיה והעוף בדורות ההם גדולים עד שלקה העולם במבול; ועוד , כי האמות אמות התורה הנה. תביא אל התיבה להחיות אתך - צוהו שיתעסק ויעזור אותם הוא בכניסתם בתיבה , וישתדל בהם שיחיו כאשר ישתדל בנפשו.

ומכל החי מכל בשר - מאשר ביבשה. שנים מכל - רוצה לומר , שיהיו זוגות; ואחר כך פירש הזוגות , ואמר זכר ונקבה יהיו. תביא אל התבה - אחר שיבאו מעצמם לפני התבה , תכניסם אתה אל התבה. והיאך יבאו מעצמם? שיעיר האל את רוחם שיבאו אל התבה , כמו שיבאו בכח הדמיון אל מקום המרעה כשירצו לאכול , ואל מקום המים כשירצו לשתות. להחיות אתך - להחיותם אתך , שתזמין להם מאכלם יום ביום.

והנה צוהו השם , שיכניס עמו זכר ונקבה מכל מין ומין מהבעל - חיים ההולך והמעופף הנולדים ממינם , והם אשר יתכן הִפָּסְדָם במי המבול. והנה הוסיף על זה בקצת המינים , כמו שנתבאר אחר זה (בר' ז , ב - ג) , רוצה לומר , שממיני הבעלי חיים הטהורים צוהו להכניס מכל מין ומין ארבעה עשר , שבעה זכרים ושבע נקבות. והנה ביאר השם לנח בנבואה מאיזה מין יכניס ארבעה עשר , ומאיזה מין שנים , כי לא נתנה התורה עדיין , ואלו המינים , אשר צוהו שיכניס מהם ארבעה עשר , הם אשר היו טהורים לפי משפטי התורה. ואמנם הוסיף באלו המינים , להיותם יותר הכרחיים למין האנושי; וזה מעניינם מבואר. והנה זאת הנבואה היתה מאה ועשרים שנה קודם בֹא המבול , כמו שזכרנו בסוף פרשת בראשית (בה"פ לעיל , ג) , ולזה היה פנאי רב לנח לעשות זאת התיבה ולבקש אלו המינים מהבעלי חיים , עם שכבר נעזר בזה הפועל מהשם יתעלה.
ריכוז קישורים