תנ"ך - ויראו
בני־האלהים
את־בנות
האדם
כי
טבת
הנה
ויקחו
להם
נשים
מכל
אשר
בחרו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּרְא֤וּ
בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙
אֶת־בְּנ֣וֹת
הָאָדָ֔ם
כִּ֥י
טֹבֹ֖ת
הֵ֑נָּה
וַיִּקְח֤וּ
לָהֶם֙
נָשִׁ֔ים
מִכֹּ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
בָּחָֽרוּ:
(בראשית פרק ו פסוק ב)
וַיִּרְאוּ
בְנֵי־הָאֱלֹהִים
אֶת־בְּנוֹת
הָאָדָם
כִּי
טֹבֹת
הֵנָּה
וַיִּקְחוּ
לָהֶם
נָשִׁים
מִכֹּל
אֲשֶׁר
בָּחָרוּ:
(בראשית פרק ו פסוק ב)
ויראו
בני־האלהים
את־בנות
האדם
כי
טבת
הנה
ויקחו
להם
נשים
מכל
אשר
בחרו:
(בראשית פרק ו פסוק ב)
ויראו
בני־האלהים
את־בנות
האדם
כי
טבת
הנה
ויקחו
להם
נשים
מכל
אשר
בחרו:
(בראשית פרק ו פסוק ב)
וַחֲזוֹ
בְנֵי
רַברְבַיָא
יָת
בְּנָת
אֱנָשָׁא
אֲרֵי
שַׁפִּירָן
אִינִין
וּנסִיבוּ
לְהוֹן
נְשִׁין
מִכֹּל
דְּאִתרְעִיאוּ
:
בני
-
האלהים
-
ד':
בר'
ו
,
ב
,
ד;
איוב
א
,
ו;
ב
,
א.
טבת
-
ד'
חסר
(דחסר;
בלישנא):
בר'
ו
,
ב;
מא
,
כו
(פעמיים);
דב'
ו
,
י.
בחָרו
-
ג'
בקמץ:
*בר'
ו
,
ב;
יש'
סו
,
ד;
מש'
א
,
כט.
בחרו
ג'
קמצ'
מכל
אשר
בחרו
ובאשר
לא
חפצתי
ויראת
יי'.
בני
-
האלהים
-
ד';
טבת
-
ד'
חס';
בחרו
-
ג'.
בני
האלהים
-
בני
השרים
והשפטים
(ראה
ב"ר
כו
,
ה).
דבר
אחר:
בני
האלהים
-
הם
שרים
ההולכין
בשליחותו
של
מקום
,
אף
הם
מתערבין
בהם.
כל
'אלהים'
שבמקרא
לשון
מרות
,
וזה
יוכיח:
"ואתה
תהיה
לו
לאלהים"
(שמ'
ד
,
טז);
"ראה
נתתיך
אלהים"
(שמ'
ז
,
א).
כי
טבת
הנה
-
אמר
רבי
יודן
(ב"ר
כו
,
ה):
טבת
כתיב
חסר;
משהיו
מטיבין
אותה
מקושטת
ליכנס
לחופה
,
היה
הגדול
נכנס
ובועלה
תחלה.
מכל
אשר
בחרו
-
אף
בעולת
בעל
,
אף
הזכור
והבהמה.
בני
האלהים
-
בני
השופטים
,
שהם
עושים
בארץ
משפט
אלהים.
ויש
אומרים
,
כי
האלהים
במקום
הזה
קודש
,
וה'בנים'
הם
הקדושים
אשר
בארץ
,
כטעם
"בנים
אתם"
(דב'
יד
,
א).
ויש
אומרים
,
כי
בני
האלהים
הם
בני
שת
,
ובנות
האדם
-
בנות
משפחת
קין.
והישר
בעיני
,
להיות
בני
האלהים
-
היודעים
דעת
עליון
(ע"פ
במ'
כד
,
טז)
,
ובחרו
להם
נשים
,
שהיתה
מערכת
שמים
לכל
אחת
נמשלת
לכל
אחד
,
והתולדת
כתולדת;
על
כן
יצאו
מהם
גבורים.
ויתכן
שלקחו
הנשים
גם
בחזקה.
בני
האלהים
-
אמר
רבי
יהודה
הלוי
(הכוזרי
א
,
צה)
,
כי
הם
בני
שת
שהיה
צדיק
,
ובנות
האדם
-
בנות
קין.
ולפי
דעתי:
בני
האלהים
הם
בני
השופטים
היודעים
דעת
עליון
(ע"פ
במ'
כד
,
טז).
וטעם
ה'בנים':
כי
תאותם
רבה
מאבותם.
וטעם
כי
טובות
הנה:
כי
בקשו
הראויות
להם
,
שממסך
גופן
כממסך
גופם
,
ומזלן
דומה
למזלם.
ויקחו
להם
-
בגזל
ובחזקה.
מכל
אשר
בחרו
-
ואין
מי
ימחה
בידם
,
כי
הם
בני
הדיינים.
בני
האלהים
-
בני
השרים.
בנות
האדם
-
שאינם
שרים.
מכל
אשר
בחרו
-
בכח
וביד
חזקה
היו
גוזלים
להם
בנותיהם
לנשיהם
,
ומשחיתים
סדר
העולם
לגמרי.
בני
האלהים
-
בני
השרים
והשופטים;
לשון
רבנו
שלמה
,
וכך
הוא
בבראשית
רבא
(ב"ר
כו
,
ה).
אם
כן
יספר
הכתוב
,
כי
הדיינים
אשר
להם
לעשות
המשפט
,
בניהם
עושים
החמס
בגלוי
ואין
מונע
אותם.
כי
טובות
הנה
-
כמו
"כי
תראה
חמור
שונאך"
(שמ'
כג
,
ה);
"כי
יקרא
קן
צפור
לפניך"
(דב'
כב
,
ו);
כאשר
הנה
טובות
,
יקחו
אותן
להם
לנשים
באונס.
וספר
הכתוב
החמס
,
ואמר
עוד:
מכל
אשר
בחרו
-
להכניס
הנשואות
לאחרים.
אבל
לא
הזכיר
הכתוב
האיסור
בהם
בפירוש
,
ולא
נגזר
עליהם
הענש
,
רק
על
החמס
,
לפי
שהוא
ענין
מושכל
,
איננו
צריך
לתורה.
ויראו
בני
האלהים
-
בני
השופטים
והגדולים
ומנהיגי
המדינות
,
כי
הם
יקראו
אלהים;
כמו
"אלהים
לא
תקלל"
(שמ'
כב
,
כז)
והדומים
לו.
וכן
תרגם
אונקלס
"בני
רברביא".
וּדְרָש
'עזא
ועזאל'
(אומ'
ע'
שנו)
-
רחוק.
ובבראשית
רבה
(כו
,
ה):
רבי
שמעון
בן
יוחי
מקלל
לכל
מאן
דקרי
להו
בני
אלהיא.
תני
רבי
שמעון
בן
יוחי:
כל
פרצה
שאינה
מן
הגדולים
,
אינה
פרצה.
ועוד
אמרו
(שם):
למה
קורא
אותם
בני
האלהים?
רבי
חנינא
וריש
לקיש;
תרויהון
אמרין:
שהרבו
ימים
בלא
צער
ובלא
יסורין.
רב
הונא
בשם
רבי
יוסי
אמר:
הרבו
ימים
כדי
לעסוק
על
התקופות
ועל
החשבונות
ועל
המזלות;
והוא
הטעם
שכתבנו
למעלה
(בר'
ה
,
ד)
באריכות
שנות
האנשים
הנזכרים.
את
בנות
האדם
-
בנות
המון
האדם
החלושים
,
שלא
היה
להם
כח
לעמוד
כנגדם.
וכאשר
היו
רואים
בני
הגדולים
בנות
העניים
והחלושים
,
שהיו
טובות
,
רוצה
לומר:
יפות
תואר
ומראה
,
היו
עושקים
ולוקחים
אי
זה
שהיו
בוחרים
מכל
הנשים.
ואותם
שישרו
בעיניהם
היו
פְנֻיוֹת
או
נשואות
לבעל
,
כי
מי
שהיה
גדול
מחבירו
עושק
את
חבירו
,
ואין
מציל
מידם.
ואדם
נאמר
על
הפחותים
והחלושים
,
כמו
שאמר
"גם
בני
אדם
גם
בני
איש"
(תה'
מט
,
ג):
"בני
אדם"
-
הפחותים;
"בני
איש"
-
הגדולים.
ובספרי
(ספ"ב
פו)
פרשו
כך:
אם
בני
הדיינים
היו
אוחזים
נשים
מן
השוקים
ומענים
אותם
,
קל
וחומר
לשאר
בני
אדם.
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש:
בני
האלהים
-
שהיו
יודעים
דעת
עליון
(ע"פ
במ'
כד
,
טז)
,
ובחרו
להם
מי
שהיתה
מערכת
שמים
לכל
אחת
נמשלת
לכל
אחד
,
והתולדת
-
כתולדת;
על
כן
יצאו
מהם
גבורים
(ראה
להלן
,
ד).
ויתכן
שלקחו
הנשים
גם
בחזקה.
כי
טובות
הנה
-
אמר
רבי
יודן
(ב"ר
כו
,
ה):
טבת
כתיב;
שהיו
מטייבין
ומקשטין
אותה
להכניסה
לחופה
,
והיה
הגדול
נכנס
ובועלה
תחלה;
הדא
הוא
דכתיב
כי
טובות
הנה
-
אלו
הבתולות.
ויקחו
להם
נשים
-
אלו
נשי
אנשים.
מכל
אשר
בחרו
-
זה
זָכוּר
ובהמה.
בני
האלהים
-
הם
הענקים
,
וסמכם
לאלהים
להורות
על
גדלם
וחזקם
,
כטעם
"כהררי
אל"
(תה'
לו
,
ז);
"שלהבת
יה
(בנוסחנו:
שלהבתיה)"
(שה"ש
ח
,
ו).
טובות
-
יפות
,
וכן
"כי
טוב
הוא"
(שמ'
ב
,
ב);
"והוא
טוב
תאר
מאד"
(מ"א
א
,
ו).
ויקחו
-
חטפו
ולקחו
בחזקה.
אמר
שכאשר
התחיל
האדם
לרוב
על
פני
האדמה
ויולדו
להם
בנות
,
הנה
נמשכו
האנשים
לתאות
המשגל
,
עד
שבראות
האנשים
החזקים
,
הגדולים
,
בנות
האדם
היפות
,
חטפו
אותם
ולקחום
באונס
,
ולא
נשמרו
משום
אשה
,
ואפילו
מאשת
איש
,
שתכף
שמצאוה
יפה
,
לקחוה.