תנ"ך - ויאמר
ה'
לנח
בא־אתה
וכל־ביתך
אל־התבה
כי־אתך
ראיתי
צדיק
לפני
בדור
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
לְנֹ֔חַ
בֹּֽא־אַתָּ֥ה
וְכָל־בֵּיתְךָ֖
אֶל־הַתֵּבָ֑ה
כִּֽי־אֹתְךָ֥
רָאִ֛יתִי
צַדִּ֥יק
לְפָנַ֖י
בַּדּ֥וֹר
הַזֶּֽה:
(בראשית פרק ז פסוק א)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
לְנֹחַ
בֹּא־אַתָּה
וְכָל־בֵּיתְךָ
אֶל־הַתֵּבָה
כִּי־אֹתְךָ
רָאִיתִי
צַדִּיק
לְפָנַי
בַּדּוֹר
הַזֶּה:
(בראשית פרק ז פסוק א)
ויאמר
ה'
לנח
בא־אתה
וכל־ביתך
אל־התבה
כי־אתך
ראיתי
צדיק
לפני
בדור
הזה:
(בראשית פרק ז פסוק א)
ויאמר
יהוה
לנח
בא־אתה
וכל־ביתך
אל־התבה
כי־אתך
ראיתי
צדיק
לפני
בדור
הזה:
(בראשית פרק ז פסוק א)
וַאֲמַר
יְיָ
לְנֹחַ
עוֹל
אַתּ
וְכָל
אֱנָשׁ
בֵּיתָך
לְתֵיבְתָא
אֲרֵי
יָתָך
חֲזֵיתִי
זַכַּאי
קֳדָמַי
בְּדָרָא
הָדֵין
:
ויאמר
יי'
לנח
-
ל';
בדור
-
ל'.
ראיתי
צדיק
-
ולא
נאמר
'צדיק
תמים';
מכאן
שאומרים
מקצת
שבחו
של
אדם
בפניו
,
וכולו
שלא
בפניו
(ראה
ב"ר
לב
,
ג).
והשם
צוה
את
נח
לעשות
התבה
ימים
רבים
קודם
בא
המבול
,
וכאשר
קרבו
הימים
,
צוה
השם
הנכבד
,
שילך
נח
וביתו
אל
התבה.
ובעבור
צריכות
הקרבן
,
צוה
השם
הנכבד
,
שיקח
מהבהמה
הטהורה
ומהעוף
הטהור
שבעה
זכרים
ושבע
נקבות
,
כי
ביום
השביעי
ימטיר
עד
סוף
ארבעים
יום.
והנה
זה
היה
בעשור
לחדש
השני
(ראה
להלן
,
י
-
יא)
,
ובסוף
ארבעים
מהתחלה
ישוב
האמצעי
אל
הנכח
,
והוא
סוד.
ומלת
היקום
-
לא
מצאנוה
כי
אם
בפרשה
הזאת
,
ושרשו
מהפעלים
שהפ"ה
שלהם
איננו
שלם
,
על
משקל
"כרוב"
(שמ'
כה
,
יט).
ויש
אומרים
,
שהוא
מהפעלים
נחי
העי"ן
,
והוא
הפוך
,
כמו
"ריבה
יי'
את
יריבי"
(תה'
לה
,
א).
ומלת
יקום
-
כלל
לכל
חי
שהוא
על
האדמה.
ויאמר
יי'
-
דבר
השם
עמו
במלאתו
מצות
המלאכים
,
וצוהו
שיבא
אל
התיבה.
והטעם:
שילך
אל
מקום
התיבה;
שתקן
אותה
בסתר
,
והסתיר
הסוד
מכל
האדם.
וטעם
בדור
הזה:
כי
אין
ראוי
שימלט
בדור
הזה
זולתך
,
שאתה
צדיק.
ויאמר
יי'
לנח
-
הודיעו
השם
,
כי
במדת
רחמים
ימלט
אותו
ואת
ביתו
ויחיה
מהם
זרע
לדורות
,
וזה
טעם
"לחיות
זרע
על
פני
כל
הארץ"
(להלן
,
ג)
,
כי
מתחלה
אמר
"להחיות
אתך"
(בר'
ו
,
יט);
ורמז
לו
עתה
במדת
רחמים
על
הקרבן
,
להודיע
אותו
שישעה
אל
קרבנו
,
ובזכות
קרבנו
יקיים
העולם
ולא
יכרת
עוד
מפני
מי
המבול
,
ועל
כן
הזכיר
בו
שם
המיוחד
,
כי
בכל
ענין
הקרבנות
לא
יזכיר
'אלהים'
,
כאשר
אזכיר
בהגיעי
לְשָׁם
בעזרתו
יתברך
(ראה
רמב"ן
וי'
א
,
ט).
בא
אתה
וכל
ביתך
אל
התיבה
-
עשה
נח
את
התבה
ימים
רבים
קודם
המבול
,
וכאשר
קרב
עת
המבול
בחדש
השני
בעשור
לחדש
,
חזר
וצוהו
שיבא
הוא
וכל
ביתו
בתבה
,
הם
שאמר
לו
בראשונה
"אתה
ובניך
ואשתך
ונשי
בניך"
(בר'
ו
,
יח);
והודיעו
כי
בזכותו
לבדו
ינצלו
,
שלא
אמר
'אתכם
ראיתי
צדיקים
לפני';
וצוהו
שיקח
הוא
ויביא
מן
הבהמה
הטהורה
ומן
העוף
שבעה
שבעה;
והודיעו
יום
המבול
שבו
יבא
אל
התיבה
,
וכן
עשה
,
ש"בעצם
היום
הזה
בא
נח"
(להלן
,
יג);
וזהו
טעם
"מפני
מי
המבול"
(להלן
,
ז).
ורבנו
שלמה
כתב
(שם):
אף
נח
מקטני
אמנה
היה
,
ולא
נכנס
לתיבה
עד
שדחקוהו
המים;
ולשון
בראשית
רבא
(ב"ר
לב
,
ו):
מחוסר
אמנה
היה
,
אלמלא
שהגיעו
המים
עד
קרסוליו
לא
היה
נכנס
לתיבה.
אם
כן
יאמר
,
שלא
נכנס
שם
עד
שגברו
המים
וכסו
פני
כל
הארץ
,
וראה
כי
יטבע.
ויאמר
יי'
לנח
-
אמר
לו
שיכנס
אל
התבה
קודם
בא
המבול.
כי
אותך
ראיתי
צדיק
לפני
-
וראוי
לך
שתמלט
אתה
וכל
ביתך
מן
המבול
,
כדי
לישב
את
העולם.
והנה
,
שבעת
ימים
קודם
בוא
המבול
צוהו
השם
יתעלה
להיכנס
בתיבה
,
הוא
וביתו
,
ולא
זולתם
עמם
,
לפי
שנח
לבדו
נמצא
צדיק
בדור
ההוא
,
ושאר
האנשים
היו
כלם
מחוייבים
כליה
לרוע
מעשיהם;
וזה
לאות
שאם
היה
צדיק
שם
זולתו
,
היה
נצול
עמו.