תנ"ך - בראשית פרק ז פסוק א - ויאמר ה' לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה: (בראשית פרק ז פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: (בראשית פרק ז פסוק א)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה: (בראשית פרק ז פסוק א)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה: (בראשית פרק ז פסוק א)
וַאֲמַר יְיָ לְנֹחַ עוֹל אַתּ וְכָל אֱנָשׁ בֵּיתָך לְתֵיבְתָא אֲרֵי יָתָך חֲזֵיתִי זַכַּאי קֳדָמַי בְּדָרָא הָדֵין :

ויאמר יי' לנח - ל'; בדור - ל'.

ראיתי צדיק - ולא נאמר 'צדיק תמים'; מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו , וכולו שלא בפניו (ראה ב"ר לב , ג).

והשם צוה את נח לעשות התבה ימים רבים קודם בא המבול , וכאשר קרבו הימים , צוה השם הנכבד , שילך נח וביתו אל התבה. ובעבור צריכות הקרבן , צוה השם הנכבד , שיקח מהבהמה הטהורה ומהעוף הטהור שבעה זכרים ושבע נקבות , כי ביום השביעי ימטיר עד סוף ארבעים יום. והנה זה היה בעשור לחדש השני (ראה להלן , י - יא) , ובסוף ארבעים מהתחלה ישוב האמצעי אל הנכח , והוא סוד. ומלת היקום - לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת , ושרשו מהפעלים שהפ"ה שלהם איננו שלם , על משקל "כרוב" (שמ' כה , יט). ויש אומרים , שהוא מהפעלים נחי העי"ן , והוא הפוך , כמו "ריבה יי' את יריבי" (תה' לה , א). ומלת יקום - כלל לכל חי שהוא על האדמה.

ויאמר יי' - דבר השם עמו במלאתו מצות המלאכים , וצוהו שיבא אל התיבה. והטעם: שילך אל מקום התיבה; שתקן אותה בסתר , והסתיר הסוד מכל האדם. וטעם בדור הזה: כי אין ראוי שימלט בדור הזה זולתך , שאתה צדיק.

ויאמר יי' לנח - הודיעו השם , כי במדת רחמים ימלט אותו ואת ביתו ויחיה מהם זרע לדורות , וזה טעם "לחיות זרע על פני כל הארץ" (להלן , ג) , כי מתחלה אמר "להחיות אתך" (בר' ו , יט); ורמז לו עתה במדת רחמים על הקרבן , להודיע אותו שישעה אל קרבנו , ובזכות קרבנו יקיים העולם ולא יכרת עוד מפני מי המבול , ועל כן הזכיר בו שם המיוחד , כי בכל ענין הקרבנות לא יזכיר 'אלהים' , כאשר אזכיר בהגיעי לְשָׁם בעזרתו יתברך (ראה רמב"ן וי' א , ט). בא אתה וכל ביתך אל התיבה - עשה נח את התבה ימים רבים קודם המבול , וכאשר קרב עת המבול בחדש השני בעשור לחדש , חזר וצוהו שיבא הוא וכל ביתו בתבה , הם שאמר לו בראשונה "אתה ובניך ואשתך ונשי בניך" (בר' ו , יח); והודיעו כי בזכותו לבדו ינצלו , שלא אמר 'אתכם ראיתי צדיקים לפני'; וצוהו שיקח הוא ויביא מן הבהמה הטהורה ומן העוף שבעה שבעה; והודיעו יום המבול שבו יבא אל התיבה , וכן עשה , ש"בעצם היום הזה בא נח" (להלן , יג); וזהו טעם "מפני מי המבול" (להלן , ז). ורבנו שלמה כתב (שם): אף נח מקטני אמנה היה , ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים; ולשון בראשית רבא (ב"ר לב , ו): מחוסר אמנה היה , אלמלא שהגיעו המים עד קרסוליו לא היה נכנס לתיבה. אם כן יאמר , שלא נכנס שם עד שגברו המים וכסו פני כל הארץ , וראה כי יטבע.

ויאמר יי' לנח - אמר לו שיכנס אל התבה קודם בא המבול. כי אותך ראיתי צדיק לפני - וראוי לך שתמלט אתה וכל ביתך מן המבול , כדי לישב את העולם.

והנה , שבעת ימים קודם בוא המבול צוהו השם יתעלה להיכנס בתיבה , הוא וביתו , ולא זולתם עמם , לפי שנח לבדו נמצא צדיק בדור ההוא , ושאר האנשים היו כלם מחוייבים כליה לרוע מעשיהם; וזה לאות שאם היה צדיק שם זולתו , היה נצול עמו.