תנ"ך - ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ: (בראשית פרק ז פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל־הָאָרֶץ: (בראשית פרק ז פסוק י)

טקסט בלבד:

ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על־הארץ: (בראשית פרק ז פסוק י)

תיקון קוראים:

ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על־הארץ: (בראשית פרק ז פסוק י)
וַהֲוָה לִזמַן שִׁבעָה יוֹמִין וּמֵי טוֹפָנָא הֲווֹ עַל אַרעָא :

לשבעת הימים - ב': בר' ז , י; דה"א ט , כה. לשבעת הימים - ח' (בלישנא): בר' ז , י; שמ' יג , ז; שו' יד , יז; יש' ל , כו; יח' מה , כג , כה; דה"א ט , כה; דה"ב ל , כב.

לשבעת הימים - ב'.

ויהי ביום השביעי , נבקעו כל מעיינות תהום רבה. מעיְינות - סמוך; "באין מעייָנות" (מש' ח , כד) - מוּכְרָת. תהום - לשון זכר ונקבה , וכן "תהום רוממתהו" (יח' לא , ד). ולא הזכיר הנחלים , כי מהמעיינות יצאו. וכאשר נבקעו , עלו המים , ונפתחו חלונות האוצרות בשמים , וירדו המים , ונתבלבלה הארץ , ואין מבדיל בין יום ובין לילה; והעד , שאמר "ויום ולילה לא ישבותו" (בר' ח , כב). וכאשר נפסקו מימי הגשמים , אז ידע נח כי עברו ארבעים יום וארבעים לילה , כי השם גלה לו זה הסוד. וכמו ארובות - "הנה יי' עושה ארובות" (מ"ב ז , ב); וה'אוצר' (ע"פ דב' כח , יב) וה'חלון' - כלשון בני אדם ומשפטם. ויש אומרים (השרשים: 'ארב') , שהאל"ף שורש , כמו 'כבודות'. ויש אומרים , שהאל"ף נוסף , וכן אל"ף "אגודות" (יש' נח , ו) , והם מפעלי הכפל. וביום שבעה עשר שהחל המבול , נכנס נח וביתו בתיבה , והכניס כל החיה והבהמה והרמש וכל העוף. ומלת צפור - שם כלל לאשר יש לו כנף. והפלא , שבאו כולם מעצמם שנים שנים.

ויהי לשבעת הימים - לסוף השבעה; או ביום השביעי , כמו "היו נכונים לשלשת ימים" (שמ' יט , טו) , ושם כתוב "ויהי ביום השלישי" (שם , טז).

ויהי לשבעת הימים - לסוף שבעת ימים שנתן לו האל זמן: "כי לימים עוד שבעה" (לעיל , ד).

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים